צילום: Istock

אובדן ההכנסות מתיירות עומד על 20 מיליארד שקל, מי החברות שנפגעו?

מנתונים שפרסם משרד התיירות לציון שנה למלחמה מתבררת תמונת המצב בתחום התיירות - 2024 צפויה להסתכם ב-1 מיליון תיירים נכנסים; אילולא המלחמה, 2023 הייתה מסתיימת עם מעל ל-4.5 מיליון תיירים נכנסים; וגם - כמה הוציא המשרד על המפונים?

רוי שיינמן | 29/09/2024 14:34 (2)

נושאים בכתבה ישרוטל מלונות מלונות דן פתאל תיירות

שנה למלחמת חרבות ברזל, והפגיעה בענף התיירות נמשכת. לצד העלויות הגבוהות של המשרד בגין פינוי התושבים מאזורי הסיכון, גם התיירות הנכנסת ירדה בהיקפים משמעותיים.

אובדן הכנסות של קרוב ל-20 מיליארד שקל

מלחמת חרבות ברזל קטעה את תנופת ההתאוששות של התיירות ממשבר הקורונה. לפי קצב כניסת התיירים לישראל עד פרוץ המלחמה, הצפי היה לשבירת השיא שנרשם בשנת 2019, כ-4.5 מיליון. בשנת 2023 נכנסו 3 מיליון בלבד. בהתאם לקצב כניסת התיירים בחודשים האחרונים (כ-80 עד 100 אלף בחודש), שנת 2024 צפויה להסתיים עם כ-1 מיליון כניסות. המשק ספג הפסד של כ-18.7 מיליארד שקל מתיירות נכנסת ו-756 מיליון שקל מתיירות פנים.

מסקר שערך משרד התיירות בזמן המלחמה עולה כי רוב התיירים שהגיעו לישראל הם יהודים ונוצרים (קתולים ואוונגליסטים). כ-44% מהנכנסים הגיעו במטרה לבקר חברים ומשפחה, 28% העידו כי מטרת הביקור העיקרית הינה תיירות קלאסית ו-13% לעסקים. עבור 73% מהתיירים מדובר בביקור חוזר.

הירידה בכניסות התיירים מחו״ל, הפינוי והמלחמה הובילו למשבר חריף בתיירות ולאובדן הכנסות הן מהתיירות הנכנסת בהיקף של כ-18.7 מיליארד שקל, והן מתיירות הפנים, שנפגעה בהיקף של כ-756 מיליון שקל, בעיקר באזור הצפון בעקבות סגירת בתי מלון ועסקים תיירותיים. החישוב מתבסס על מספר הלינות והפדיון מישראלים בבתי מלון. זאת, לאחר קיזוז התשלום למלונות עבור אירוח מפונים ותוך התחשבות בעובדה שהוצאותיהם התיירותיות של מפונים זניחות לעומת נופשים.

החברות שנפגעו

הסקטור הראשון שנפגע הא סקטור המלונאות. פתאל פתאל החזקות -0.33% למשל היא גוף ענק והפעילות שלה בישראל היא הקטנה ביותר מבין מגזרי הפעילות שלה, אבל רואים את הפגיעה שם. ברבעון השני ההכנסות בישראל הסתכמו ב-861 מיליון שקל, זאת לעומת 887 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בישרוטל ישרוטל 0% כבר רואים את הפגיעה בתוצאות המאוחדות - ההכנסות של החברה ברבעון השני הסתכמו ב-519 מיליון שקל, ירידה 7.5% לעומת הרבעון המקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-553.6 מיליון שקל. במחצית הראשונה ההכנסות הסתכמו ב-841.7 מיליון שקל, זאת לעומת 892.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. גם מלונות דן דן מלונות 0% הציגה ירידה - ההכנסות שלה הסתכמו ב-395 מיליון שקל ברבעון לעומת 466 מיליון שקל ברבעון המקביל.

המפונים מאזורי הסיכון

לצד הפגיעה בתיירות, עדיין יש מפונים רבים שטרם חזרו לבתיהם ומשוכנים במלונות ברחבי הארץ. לפי נתוני משרד התיירות, 68,712 תושבים טרם שבו לביתם, מרביתם מיישובי הצפון. 53,113 מפונים בקהילה ו-15,599 מתארחים במלונות. בשנת 2023 אושרו מענקים בסך 128 מיליון שקל להקמת 2,122 חדרים. מתחילת המלחמה נפתחו שבעה בתי מלון בסיוע משרד התיירות ונוספו 765 חדרים.

עלות הפינוי עד כה היא 8.648 מיליארד שקל. מתוכם 5.466 מיליארד שקל בתשלום למלונות. המשרד הזמין כ-4 מיליון חדרים וכ-13.5 מיליון לינות. 3.182 מיליארד שקל שולמו כמענקי אכלוס ישירות למפונים. תכנית 100/200 ביוזמת השר חיים כץ המעניקה 18,000 שקל נטו לחודש למשפחה של 2 מבוגרים+2 ילדים, היא הפתרון המועדף על המפונים בימים אלו, עם 53,113 שבחרו בה. באמצעותה נחסכו למדינה 4.773 מיליארד שקל, לאור עלות מענק האכלוס שהוא 40% מהתעריף המשולם למלונות.

"הטיפול הפרטני והרגיש במפונים, סייע לחזק את חוסנו של העורף במערכה הממושכת שישראל מנהלת", מסר שר התיירות חיים כץ. "פעלנו לשמר את התשתית הנדרשת לתעשיית התיירות ליום שאחרי, ואנו ממשיכים לפעול כדי לעודד תנועת תיירים גם בימים מורכבים אלו. התיירות היא נכס לאומי, כלכלי והסברתי, אתנגד לביטול מע"מ 0 לתיירים, יוזמה שלא תכניס שקל אחד לקופת המדינה, תייקר את הביקור בישראל ותפגע בכמות התיירות הנכנסת".

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
לפי המחירים במלונות אילת הם במצב מעולה ותפוסה מלאה (ל"ת)
אלי 29/09/2024 17:36
הגב לתגובה זו
1.
מודי 29/09/2024 14:42
הגב לתגובה זו
שקיבלו מהמדינה משהו בניתוח שלכם לא תקין

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן