כרטיס אשראי
צילום: Pixabay

ההוצאות בכרטיסי אשראי עלו בחודש אפריל ב-15% לכ-41.2 מיליארד שקל

זאת בהשוואה לחודש אפריל 2023; ממוצע ההוצאות היומי באפריל עמד על 1.374 מיליארד שקל; ברכישות הפיזיות נרשם שיא חודשי חדש והן הגיעו ל-19.2 מיליארד שקל וממוצע יומי של 640.9 מיליון שקל
דור עצמון | (4)

במהלך אפריל 2024 הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי אשראי לסכום כולל של 41.219 מיליארד שקל, עלייה של 5.461 מיליארד שקל ו-15.3% לעומת אפריל 2023 שבו סך ההוצאות באשראי עמדו על 35.758 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שמפרסמת חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי.

סכום ההוצאות הממוצע היומי באפריל 2024 עמד על 1.374 מיליארד שקל והוא היה גבוה ב-0.4% ו-6 מיליון שקל לעומת הסכום היומי הממוצע במרץ 2024 שעמד על 1.368 מיליארד שקל. היקף ההוצאות היומי במהלך אפריל 2024 מהווה שיא יומי חדש בהיקף ההוצאות לעומת השיא הקודם שנרשם בחודש מרץ השנה.

באפריל 2024 נרשמה עלייה של 12.7% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אפריל 2023 - סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום של 21.991 מיליארד שקל, מדובר על עלייה של 2.48 מיליארד שקל לעומת סכום של 19.513 מיליארד שקל שנרשם באפריל 2023. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם באפריל ירידה של 7.5% לעומת מרץ 2024, בחודש הרביעי של 2024 עמד ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין על סכום של 733.011 מיליון שקל 792.287 מיליון שקל לעומת סכום של 792.287 מיליון שקל במרץ 2024.

באפריל 2024 נרשם היקף הוצאות של 19.228 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בעלייה של 18.4% לעומת סכום של 16.245 מיליארד שקל שנרשם באפריל 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם עלייה של 11.3%. במרץ 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 575.694 מיליון שקל לעומת 640.939 מיליון שקל בחודש אפריל. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף שבר את השיא הקודם שנרשם באוגוסט 2023 שעמד על 608.159 מיליון שקל.

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עלייה בשיעור של 12.1% בהשוואה לאפריל 2023. סך משיכות המזומן באפריל 2024 עמד על סכום של 5.552 מיליארד שקל לעומת סכום של משיכות מזומן של 4.951 מיליארד שקל באפריל 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד באפריל 2024 על 185.072 מיליון שקל והיה גבוה ב-5.5% מהממוצע היומי במרץ 2024 שהגיע לסכום של 175.072 מיליון שקל. באוגוסט 2023 ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 194.942 מיליון שקל.

סמנכ״לית חברת שב"א, טלי הולנברג: ״מאות אלפי הישראלים ששהו השנה בארץ ולא יצאו לחופשות בחו"ל, בשל המלחמה, גרמו לכך שההוצאות בכרטיסי אשראי במהלך חודש אפריל יהיו חריגות וגבוהות במיוחד. במקביל לכך, נרשמו בישראל עליות מחירים במספר רב של ענפים. כך אנחנו רואים שענפי הצריכה המרכזיים במשק בתחום המזון, ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה ועוד רשמו נתוני הוצאות גבוהים במהלך החודש ובמיוחד בתקופה שלפני ליל הסדר. השיא החדש שנרשם בהוצאות ברכישות בעסקאות פיזיות הוא עוד ביטוי לכך שעם ישראל ניצל את ימי החג וחול המועד גם כדי להסתובב במרכזי הקניות והקניונים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מהשם דבר?! 06/05/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה היוקר מרים ראשו שוב. הרי רוצים להרוויח עוד ועוד... כי חיים פה לנצח... אמרו כבר דור הממון, לא?! לא אתפלא אם יעלו את גובה הריבית... כבר דיברו על 8% בארצות הברית. מעניין איך בקרוב יתנהלו הממונפים...
  • 3.
    Ron DeSantis 06/05/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
    אפילו שיפוץ בריכה על חשבון הברון סליחה על חשבון משלמי המסים
  • 2.
    15% זו האינפלציה האמיתית !! (ל"ת)
    יוני 06/05/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אינפלציה (ל"ת)
    הרגו אותנו 06/05/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.