רואה חשבון פשט רגל בגלל אשתו - השופט פטר אותו מחובות של מיליוני שקלים
בית משפט השלום בתל אביב נתן באחרונה לשותף לשעבר בפירמת רואי חשבון גדולה, שהסתבך כלכלית ונקלע לחובות בהיקף של מיליוני שקלים, הפטר לאלתר על חובותיו. על רקע טענת הנאמן בהליך כי החייב הרוויח לא פחות מ-8 מיליון שקל לפני שנכנס לחדלות הפירעון - סכום שיכול לכסות את החובות העצומים שלו באופן מוחלט, קבע השופט ליאור גלברד כי ההפטר ניתן בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצד החייב, לצורך מעקב אחר הכסף והמימוש שלו.
החייב, בן 58, רואה חשבון במקצועו, פנה לבית המשפט בשל הסתבכותו הכלכלית שהביאה אותו לחובות בהיקף של כ-2.8 מיליון שקל, ולחוב אפשרי נוסף לרשות המסים שעדיין לא הוכרע, בהיקף של 4.4 מיליון שקל. לטענתו, הסיבה לחובותיו העצומים היא קריסת העסק של אשתו. כחלק מההליך חולטו כ-2.3 מיליון שקל של החייב, מתוכם כמיליון שקל שהם כספי פרישה שהוא קיבל מפירמת רואי החשבון הגדולה שבה עבד.
החייב, שהוכר ב-2022 על ידי הביטוח הלאומי כאדם שהוא בעל אובדן כושר עבודה מלא, טען כי הגיעה העת להעניק לו הפטר ואף להשיב לידיו מחצית מכספי הפרישה שמומשו, כלומר כחצי מיליון שקל. השיקולים שלטענתו מצדיקים להשיב לו את הסכום הם גילו, נכותו, יוקר המחיה הכללי בישראל והעובדה שבעל הדירה שלו הודיע לו כי בכוונתו להעלות את שכר הדירה שהוא משלם בכל חודש.
מנגד, טען הנאמן כי אין מקום להשבת הסכום אלא להפך - יש להמשיך ולחפש אחר 8 מיליון שקל נוספים שהוא קיבל בעקבות פרישתו מפירמת רואי החשבון, לצורך כיסוי מלא של החובות שלו.
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- חייב 2 מיליון שקל, ויחזיר רק 500 אלף - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת הנאמן מיליון השקלים שמומשו זה מכבר הם רק חלק קטן ביחס לסכום הכולל של כספי הפרישה שקיבל החייב, ובנסיבות הנוכחיות צריך להתנות את ההפטר שלו בשיתוף פעולה מצדו בנוגע להמשך מימוש נכסיו והכרעה בתביעת החוב של רשות המסים נגדו. החייב מצדו, טען כי לא העלים דבר מהנאמן, וכי השתמש בכספי הפרישה לצורך החזר של חובותיו לנושיו השונים שלו, כמו בנקים, מס הכנסה, מזונות ועורכי דין – וכן לצורך ההוצאות השוטפות שלו.
בתחילה דחה השופט גלברד את הבקשה של החייב להשיב לו את כספי הפרישה שכבר חולטו. הוא הסביר בקביעתו כי לפי הפסיקה, העברה של כספים לחייבים מקופת הנשייה תיעשה רק בהתקיים צורך רפואי מיוחד, ולא מפאת קושי כלכלי גרידא.
בנוסף, השופט קיבל את הטענה של הנאמן, שלפיה יש עמימות סביב השימוש במלוא כספי הפנסיה, באופן שמביא לדחייה של בקשת החייב והצורך להתנות את ההפטר בשיתוף פעולה מלא מצדו, בנוגע לצורך להבין מה עלה בגורל כספי הפנסיה שלו.
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופט גלברד אף כתב בפסיקתו כי, "מקובלת עליי עמדת הנאמן שיש קושי מהותי בכך שהיחיד לא נתן הסברים מלאים לעניין השימוש בכספי הפרישה ששולמו לו טרם פתיחת ההליך לרבות אסמכתאות מתאימות. הסבריו של היחיד שלא עלה בידיו לאתר אסמכתאות מפאת חלוף הזמן, בהיעדר פירוט לעניין המאמצים בעניין זה לאתר את המידע, אינם מניחים את הדעת".
כמו כן, ציין השופט כי החייב מקבל כיום סכום של כ-10,000 שקל בחודש מקצבת נכות ומעבודתו במשרה חלקית, ולאחר הגעתו לגיל פרישה אף יקבל קצבת אזרח ותיק. לכן, לדבריו, גם מטעם זה אין כל הצדקה להשיב לו כספים מקופת הנשייה לצורך "מחייתו בכבוד".
בסופו של דבר קבע השופט כי על רקע מצבו הרפואי המורכב של החייב וגילו המתקדם, יינתן לו הפטר לאלתר, אלא שהוא יותנה כאמור בהמשך שיתוף פעולה מצדו עם ההליכים למימוש נכסיו.
צו הפטר ניתן על ידי רשם של ההוצאה לפועל, והוא פוטר את החייב מכל חובותיו - מלבד חובות מסוימים המפורטים בהמשך. צו ההפטר פוטר רק את החייב עצמו, ולא אנשים אחרים כמו שותפים עסקיים או ערבים. צו ההפטר מביא למחיקה של הרישום של החייב ממרשם החייבים המוגבלים. לצורך קבלת ההפטר, על החייב להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למתן הפטר.
צו ההפטר פוטר, כאמור, את החייב מכל חוב שעליו הצהיר בבקשתו למתן ההפטר, מלבד החובות הבאים, שהחייב יידרש לשלמם גם לאחר שניתן הפטר: קנסות - חוב שמגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה, לרבות רשות מקומית, בשל קנס; חוב מזונות - חוב לפי פסק דין מזונות, כולל חוב למוסד לביטוח לאומי ששילם קצבת מזונות לזכאי/ת המזונות; חוב שנוצר במרמה - חוב או חבות שנוצרו במרמה שהחייב היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה; דמי נזק בלתי קצובים - חוב שאינו נובע מחוזה או הבטחה, ושעדיין לא נקבע מה היקפו, כך למשל הליך שמתנהל בבית משפט על נזק שגרם החייב, ובית המשפט עדיין לא קבע את ההיקף של החוב; משכנתא - חוב שנובע ממשכנתא שנטל החייב.
- 1.אני 25/04/2024 11:31הגב לתגובה זולא פשוט.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
שוכרים החליטו לקזז את הליקויים שהתגלו לטענתם - ונאלצו להתפנות
בית-משפט השלום באשקלון קבע כי שוכרים שהחזיקו בדירה בתקופת האופציה מבלי לשלם דמי שכירות, בטענה לקיזוזים בגין ליקויים - הפרו את הסכם השכירות. בכך נקבע שלא רק שהם לא מימשו את האופציה להארכה, אלא הם איבדו גם את זכותם להחזיק בדירה. פסק הדין הזה ממחיש את
גבולות הקיזוז בדמי שכירות ואת משמעות תום-הלב ביחסי שכירות
ברחוב השבטים באשקלון עמד בית צמוד קרקע שאליו עמד להיכנס זוג למגורים בשכירות למשך שנה, עם אופציה לשנה נוספת. תקופת השכירות נקבעה מה-1 לאוגוסט 2024 ועד ל-31 ליולי 2025. בהסכם עצמו נכתב בתוספת בכתב יד: “ניתנת בזה אופציה לשוכר לשנה נוספת החל מ-1.8.2025 עד 31.7.2026". מה שנראה בתחילה כהסכם פשוט ודי סטנדרטי, הסתבך במהרה סביב תלונות על ליקויים, הפחתת דמי שכירות, וכתב תביעה - שהוביל בסופו של דבר להכרעה כי הזכות להמשך השכירות פקעה, והחובות הופנו אל השוכרים. במקרה הזה היו שתי נקודות מפתח שעלו לדיון: ראשית, האם היתה הודעה ברורה ומסודרת שהוגשה לגבי מימוש האופציה; ושנית, האם השוכרים היו רשאים להפסיק לחלוטין לשלם דמי שכירות, בטענה לקיזוז בגין ליקויים בנכס המושכר. בית המשפט הכריע בשאלות האלה באופן החלטי.
הרקע של הדיון מתחיל בהסכם השכירות שנחתם בין משה מאיר לבין שרון פריגן. כבר בשלב מוקדם החלו פניות רבות: השוכרים העלו טענות לגבי ליקויים כמו בעיות ניקוז, מערכת ביוב ישנה ואקוסטיקה לא תקינה. כך למשל, נטען "כי זמן קצר לאחר הכניסה למושכר התגלתה בעיית אקוסטיקה וכי מערכת הביוב והניקוז מבוססת על ביוב מיושן ומצריכה שיפוץ יסודי". השוכרים גם טענו כי הם זכאים להפחתה בדמי השכירות או לקזז נזקים בשל הליקויים. הם אף הגישו תביעה קטנה וטענו כי, “מקזזים נזקיהם או מפחיתים את שווי דמי השכירות”. המשכיר, מנגד, טען כי האופציה לא מומשה כדין, וכי השוכרים המשיכו להחזיק בנכס ללא תשלום - ולכן הם חויבו לפינוי.
הדיון המשפטי נפרש על פני שני מוקדים עיקריים: האם מומשה האופציה כדת וכדין, והאם ניתן להימנע מתשלום דמי שכירות בשל ליקויים לא הוכחו. בית המשפט בחן תחילה את נסיבות מימוש האופציה להארכת תקופת השכירות. בשלב הזה נקבע כי היתה חובה להודיע למשכיר לפחות 60 יום לפני תום תקופת השכירות, כלומר עד סוף מאי 2025. בתביעה הקטנה שהוגשה ב-26 למרץ 2025 נטען כי היה מימוש של האופציה, אבל בית המשפט קבע כי מהנוסח שלה לא ניתן להבין אותה כהודעה ברורה. “לא מצאתי כי האמור בה הוא הודעה ברורה על מימוש האופציה". בנוסף לכך, במהלך תקופת השכירות עלה כי הנתבעים הציעו לקצר את התקופה, ואף הודיעו על כוונתם לפנות את הנכס המושכר - דבר שמעיד על כך שהם לא היו צעוניינים להאריך את ההסכם. בית המשפט קבע כי “ההסכם פקע ביום 31.7.25”. כך הגיע פסק הדין אל המסקנה השנייה: גם אם נניח לרגע שהאופציה היתה מומשת, השוכרים הפרו את הסכם השכירות באופן מובהק, בכך שלא שילמו דמי שכירות החל מאוגוסט 2025, בטענה לקיזוזים בגין הליקויים.
לא הוכח כי הנכס אינו שמיש
בשלב הזה קבע השופט עידו כפכפי כי בעקבות היעדר ראיות שתומכות בטענות השוכרים לגבי הליקויים, לא הוכח כי הנכס אינו שמיש או שליקוייו מנעו שימוש סביר. “אין כל תיעוד של הליקוי
או טיבו ואין כל הוכחה כי אין כלל מערכת ביוב שאינה שמישה", הוא כתב בפסק הדין שפורסם. עוד נטען כי סעיף 17 בהסכם שנחתם בין הצדדים שולל במפורש את זכות הקיזוז. כמו כן, מוזכר העיקרון המשפטי שלפיו, “החיוב לשלם את שכר הדירה הוא עצמאי ואינו תלוי בחובתו של בעל הבית
לשמור על תקינות המושכר”.
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- רוכשת דירה טענה שהמוכר הסתיר רטיבות, מה ההכרעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך נקבע כי השוכרים פעלו על דעת עצמם, כשהם ממשיכים לגור בנכס עצמו ללא תשלום של דמי השכירות. בית המשפט קבע כי, “שימוש במושכר במשך חודשים ושנים מבלי לשלם את דמי השכירות (…) פוגע בזכויות הקניין של המשכיר”. לאור כל אלה, נקבע כי נפל פגם יסודי ביחסי השכירות מצד השוכרים: הם המשיכו להחזיק במושכר לאחר תום התקופה ומבלי לעמוד בתשלום דמי השכירות. מכאן הגיע בית המשפט למסקנה שלפיה הזכות להמשך השכירות, בין בשל אי‐מימוש האופציה ובין בשל הפרת חוזה מהותית, פקעה. “בין אם מחמת אי מימוש הברירה … ובין אם מחמת הפרת ההסכם הפרה יסודית בגין אי תשלום דמי השכירות, אני מורה על פינוי המושכר". בנוסף על כך, נקבע כי הנתבעים יישאו בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,500 שקל.
