מנכל עוגן שגיא בלשה
צילום: ענבל מרמרי

לראשונה: קו אשראי ייעודי למלכ"רים

עוגן מציע את פתרון האשראי שמיועד בעיקר למלכ"רים עם בעיות תזרים, הוצאות בלתי צפויות או השקעות לא מתוכננות, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ובכלל. עוגן מציע מסגרת אשראי גמישה של עד 200 אלף שקל בריבית של פריים פלוס 2%, שניתנת לניצול בכל זמן שהוא
עוזי גרסטמן |

עמותות רבות הפועלות כמלכ"רים (מוסדות ללא כוונות רווח) זקוקות להלוואות ולמסגרות אשראי כדי להתמודד עם בעיות של תזרים מזומנים, הוצאות בלתי צפויות או השקעות שעליהן לבצע. במחצית החריפו הקשיים הכלכליים של מלכ"רים רבים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. רוב העמותות מתקשות לקבל אשראי מהבנקים, בשל חוסר הוודאות בנוגע לתזרים שלהן. כמענה לכך, השיק השבוע עוגן, גוף אשראי חברתי הפועל ללא מטרות רווח, קו אשראי למלכ"רים.

קו האשראי של עוגן, שמעניק בנוסף הלוואות לעמותות, עסקים ומשקי בית; מאפשר לכל מלכ"ר העומד בקריטריונים לקבל מסגרת אשראי גמישה של עד 200 אלף שקל בריבית של פריים פלוס 2%, ולנצל אותה בכל זמן שבו הוא זקוק לכסף. באמצעות מסגרת זו, יוכל המלכ"ר לפרוע את האשראי כשלא יהיה זקוק לו, ובעתיד יוכל ליטול שוב הלוואה מאותו קו אשראי, בלי צורך לעבור תהליך חיתום מחדש. פתרון האשראי הוצג לראשונה ב-16 באפריל בוובינר של עוגן למנהלי מלכ"רים, והוא כולל גם כרטיס אשראי ייעודי למלכ"רים.

בקרן האשראי של עוגן למלכ"רים יש כיום כ-50 מיליון שקל, שמקורם בתרומות ממקורות פילנתרופיים, השקעות באג"ח, פקדונות של משקיעים וקווי אשראי בנקאיים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השיק עוגן תוכנית חירום למלכ"רים שנפגעו בכל הארץ, ולמלכ"רים שמרחיבים את פעילותם כדי לתת מענה לנפגעי המלחמה. במסגרת תוכנית החירום, יכול מלכ"ר שעומד בקריטריונים לקבל הלוואה של עד 300 אלף שקל בריבית פריים, בפריסה לחמש שנים עם גרייס (דחיית החזר) של שישה חודשים. בהלוואה שאינה הלוואת חירום, יכול מלכ"ר לקבל אשראי בסכום של עד 1.5 מיליון שקל.

מאז פרוץ המלחמה הוגשו לעוגן 135 בקשות חדשות של מלכ"רים לקבלת אשראי. מתוך אותן 135 בקשות, כ-50 הוגשו על ידי עמותות הפועלות בתחומי התרבות והאמנות, כ-30 הגיעו ממוסדות דת, כ-15 ממלכ"רים הפועלים בתחומי הקהילה והרווחה, ושאר הבקשות הוגשו על ידי מלכ"רים הפועלים בתחומים כמו בריאות והצלת חיים, חינוך והשכלה, מורשת והנצחה, ספורט ועוד. למלכ"רים שבקשות האשראי שלהם אושרו, העניק עוגן הלוואות בהיקף של כ-10 מיליון שקל מאז פרוץ המלחמה. ב-2023 העניק עוגן לכ-70 מלכ"רים הלוואות בסכום כולל של כ-22 מיליון שקל. בנוסף, מדי שנה מעניק עוגן לכ-100 מלכ"רים ליווי ניהולי-פיננסי ארוך טווח באמצעות מערך מנטורים, הכולל מאות מנהלות ומנהלים בכירים במשק, שמלווים את העמותות בהתנדבות.

עוגן מספק למלכ"רים ליווי ניהולי (מנטורינג ניהולי) לחצי שנה עד שנה, ובמקביל מעניק אשראי בתנאים נוחים. התמיכה של עוגן מתמקדת כיום בארגונים חברתיים שנקלעו לקושי כלכלי עקב המלחמה - בעיקר ארגוני תרבות, ארגוני חוסן (תמיכה פסיכולוגית לאזרחים) ועמותות בוגרים של יחידות צבאיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.