איציק פרנק - ברן
צילום: אתר החברה

מנכ"ל ברן: "מצפים לגידול דו-ספרתי במהלך 2024 הן בפעילות והן ברווחים"

כך אמר בשיחת משקיעים שקיים הבוקר לסקירת הדוחות הכספיים; סמנכ"ל הכספים הדגיש כי הגעה לרווחיות גולמית של 15% ויותר היא יעד קשה אך ריאלי; וגם - האם יחלקו דיבידנד?
דור עצמון |

קבוצת ברן ברן 1.5% העוסקת במתן שירותים הנדסיים של ניהול וביצוע פרויקטים בתחומים שונים קיימה הבוקר שיחת משקיעים לסקירת הדוחות הכספיים שפרסמה בשבוע שעבר בהם רשמה בשנת 2023 כולה רווח נקי של 37.7 מיליון שקל על הכנסות של 680.7 מיליון שקל. ה-EBITDA ב-2023 הוכפל לעומת 2022 והסתכם ב-42.2 מיליון שקל.

מנכ"ל החברה איציק פרנק וסמנכ"ל הכספים תמיר שגיא התייחסו בשיחת המשקיעים לתוצאות הכספיות ולצפי קדימה ואמרו כי הם "מצפים לגידול דו-ספרתי במהלך 2024 הן בהיקפי הפעילות והן ברווחים". עוד הוסיף המנכ"ל פרנק ואמר כי "זה לא שיווקי להגיד אבל אין תחת השמש בברן - אנחנו רגועים לגבי הפוטנציאל שלנו להגדיל את הרווח בגלל הצבר הגדול". לחברה צבר הזמנות עדכני של מעל ל-1.4 מיליארד שקל כאשר פרנק אומר שהוא ימומש במהלך השנתיים הקרובות. מעבר לכך, פרנק מדגיש כי יש עוד 100 מיליון שקל מדי שנה של הזמנות שוטפות בישראל שלא נכללים בצבר.

במענה לשאלה לגבי הרווחיות הגולמית ענה סמנכ"ל הכספים תמיר שגיא כי "רווחיות גולמית של 15% היא אכן ריאלית אבל זה לא יהיה קל". עוד התייחסו בכייר החברה לפעילות שלה ברוסיה והדגישו כי בשלב זה הם אינם מזהים סיבה מסחרית לסגור את הפעילות אם כי היא אין מדובר בפעילות מהותית, אך הם ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות במדינה. בסיום הדברים התייחס המנכ"ל פרנק לאפשרות כי ברן תחל לחלק דיבידנדים לבעלי המניות ואמר כי הגישה שלהם לכך היא חיובית אך הדבר טרם הוחלט.

מניית ברן קפצה ב-29% מתחילת השנה למחיר של 11.7 שקל ושווי שוק של 226.5 מיליון שקל.

תוצאות 2023 והרבעון הרביעי

ההכנסות ב-2023 הסתכמו כאמור ב-980.7 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 386.9 מיליון שקל ב-2022 - קפיצה של 75.9%. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-223.3 מיליון שקל לעומת הכנסות של 144.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 54.5%.

הרווח הגולמי ב-2023 הסתכם ב-87.6 מיליון שקל (כ-12.9% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 47.9 מיליון שקל (כ-12.4% מההכנסות) ב-2022. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-31.4 מיליון שקל (כ-14.1% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 19.8 מיליון שקל (כ-13.7% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022.

הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-39.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 20.2 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של 95.5%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-18.8 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 7.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - פי 2.4.

סרן סיימה את 2023 עם רווח נקי של 37.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 15.4 מיליון שקל ב-2022 - זינוק של פי 2.4. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-14.2 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 7.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - זינוק של 81.4%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ה-EBITDA ב-2023 הסתכם ב-42.2 מיליון שקל, כפול מ-2022. ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-13.2 מיליון שקל לעומת EBITDA של 8.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022 - קפיצה של 57%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.