קריית אונו
צילום: עיריית קריית אונו

קריית אונו וחולון משקיעות יותר בהתחדשות עירונית; חיפה ור"ג פחות

אשדוד מובילה את התחלות הבניה של התהליך הגוסס - תמ"א 38. איזה ערים משקיעות יותר בהתחדשות עירונית ואיזה פחות? "כל עוד נבנות בעיר אלפי דירות חדשות, ההתחדשות העירונית פחות כדאית"
איציק יצחקי |

מדינת ישראל מחפשת פתרון למשבר הדיור. היא רוצה לשחרר קרקעות אבל מעכבת אותן, היא רוצה שהציבור יקנה דירות בזול, אבל מצד שני - איזה אינטרס יש לה לקדם את זה כשתפסיד מיליונים מגביית מסים?

בצמרת. קריית אונו

אחד הפתרונות שעלה הוא קידום התחדשות עירונית. כפי שכבר דיווחנו כאן לא פעם, נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בהתחלות בנייה בהתחדשות עירונית בגוש דן. תל אביב, רמת גן וגבעתיים הן חלק מהערים שלא בונות מספיק. לעומתן, ערים כמו יבנה, רמת השרון, חולון ורמת וקריית אונו משקיעות יותר. בחולון אין עתודות קרקע (מלבד שכונה אחת) וזו הסיבה שהתחדשות עירונית מקבלת חשיבות עליונה. אחרת, בעוד כמה שנים היא תמצא את עצמה בתוך צוואר בקבוק - עיר שלא יכולה לבנות יותר ומי שרוצה לגור בה - יקנה רק מיד שניה.

אבל מעל כולן, על פי נתוני הלמ"ס אשדוד מובילה את התחלות הבניה של התהליך שגוסס - תמ"א 38. בשנת 2022 חל גידול שנתי של 13% במספר התחלות בנייה של יחידות דיור במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בכל הארץ, סה"כ החלו להבנות בישראל בשנת 2022 למעלה מ – 16,000 דירות במסגרת פרויקטים של הריסה ובנייה ותוספת של דירות לבניינים קיימים, נתון זה מהווה כ- 24% מסך התחלות הבנייה כך שכל דירה רביעית שהחלה להבנות - נבנתה במסגרת התחדשות עירונית.

העיר המובילה בהתחלות בנייה במסגרת התחדשות עירונית היא תל אביב. סה"כ 1956 יחידות דיור שהחלו להבנות בשנת 2022 במסגרת פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 ( לרבות תמ"א 38-1 תוספת קומות לבניינים קיימים). בתל אביב 42% מהתחלות הבנייה החלו להבנות במסגרת התחדשות עירונית. אז איך הנתונים מצביעים על ירידה? ההשוואה לשנת 2021 מעלה כי חלה ירידה של 8% בהתחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית.

שנייה מדורגת העיר בת ים, בה החלו להבנות בשנת 2022 1661 יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית המהוות 53% מסך התחלות הבנייה. בבת ים חלה עלייה 581% בהתחלות הבנייה בהתחדשות בהשוואה לשנת 2021

במקום השלישי מדורגת רמת גן עם 807 יח"ד בהתחדשות המהוות 49% מהתחלות הבנייה, אך בהשוואה לשנת 2021 חלה ירידה של 37% בהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית.

במקום הרביעי פתח תקווה עם 784 יח"ד בהתחדשות המהוות 38% מהתחלות הבנייה בעיר, ועם עלייה של 38% ביחס לשנת 2021.

במקום החמישי, ירושלים עם 756 יח"ד בהתחדשות המהוות 17% מהתחלות הבנייה בעיר ועם עלייה של 18% בהתחלות הבנייה ביחס לשנה קודמת.

ערים נוספות בהן חלה עלייה משמעותית בהתחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית הן קרית אונו עם 538 התחלות בנייה בהתחדשות בשנת 2022 עלייה של 81% ביחס ל-2021 חולון עם עלייה של 45%, ראשון לציון עם עלייה של 74%, יבנה עם עלייה של 138%, הוד השרון שבה החלו להבנות 158 יח"ד בהתחדשות עירונית ב- 2022 לעומת 12 בלבד ב- 2021. עוד בולטת העיר אזור עם 280 יח"ד בהתחדשות עירונית ב- 2022 לאחר שבשנת 2021 לא החלו להבנות בעיר פרויקטים של התחדשות בכלל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הערים בהן נרשמה ירידה בהתחלות הבנייה בהתחדשות כוללות את נתניה, חיפה (ירידה קלה של 4%) הרצלייה וגבעתיים. הסקירה מגלה עוד כי יש ערים בהן רוב רובן של התחלות הבנייה נובע מהתחדשות עירונית. כך לדוגמא, באזור החלו להבנות ב- 2022 סה"כ 301 יחידות דיור כאשר 280 מהן החלו להבנות במסגרת פרויקט פינוי בינוי גדול וראשון בעיר. גם ביבנה שבמשך שנים נבנו בה הרבה שכונות חדשות, החלו השנה בבנייה של 228 יח"ד במסגרת התחדשות עירונית המהוות 81% מסך התחלות הבנייה. בקרית אונו, חלוצת פינוי בינוי בישראל, 80% מהתחלות הבנייה בעיר בשנת 2022 הן במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית, ובחולון 70%.

בשנים האחרונות ירד קרנה של תמ"א 38-1 (חיזוק ותוספת קומות על בניינים ישנים) גם בעיני הדיירים וגם בעיני יזמים ומתכננים, אך כנראה שפרויקטים רבים שהיו בצנרת בתכנון הבשילו לידי ביצוע והעיר המובילה עם התחלות בנייה במסגרת תמ"א 38-1 היא אשדוד ואחריה מדורגות בהתאמה, ראשון לציון, חולון, תל אביב וירושלים.

כרמלה קופר, עורכת אתר מגדילים, מציינת כי "ראשי ערים שרואים חשיבות בחידוש מרכזי הערים והשכונות הוותיקות מקדמים את הפרויקטים, מזרזים הליכים ומשתפים פעולה עם היזמים ועם בעלי הדירות. לצד המדיניות העירונית יש כמובן חשיבות גם לכדאיות הכלכלית של הפרויקטים ולערך הקרקע ולכן בתחתית הרשימה בולטות ערי הפריפריה, כמו אשקלון. כל עוד נבנות בעיר אלפי דירות חדשות, ההתחדשות העירונית פחות כדאית".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.