אילוסטרציה משכורת שכראילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע לשכיר בישראל: 12,471 שקל. וכמה מרוויחים בהייטק?

נרשמה עלייה של 6.1% לעומת ינואר 2022, אז עמד השכר של 11,757 שקל. העליה בשכר הייתה נמוכה יותר בשל האינפלציה. מגזר ההייטק, שחווה לאחרונה גל פיטורים, עם שכר גבוה פי 2.5 מהממוצע. ובכמה עלה מספר המשרות?
איציק יצחקי | (7)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים, לחודש ינואר 2023. על פי הדוח, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים הוא 12,471 שקל, עלייה של 6.1% לעומת ינואר 2022 (11,757 שקל). בנוסף, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 10,922 שקל, עלייה 0.7% לעומת ינואר 2022 (10,851 שקל).

מספר משרות השכיר היה 3.985 מיליון, עלייה של 3.2% לעומת ינואר 2022 (3.863 מיליון) וירידה של 0.3% לעומת דצמבר 2022 (3.995 מיליון).

שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים היה 12,074 שקל, עלייה של 3.8% לעומת פברואר 2022 (11,630 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של העובדים הישראלים היה 12,468 שקל, עלייה של 4.0% לעומת פברואר 2022 (11,985 שקל).

לפי אומדני ההבזק לחודש פברואר 2023 מספר משרות השכיר של סך כל העובדים היה 4.220 מיליון, עלייה של 2.6% לעומת פברואר 2022 (4.113 מיליון) וירידה של 0.6% לעומת ינואר 2023 (4.247 מיליון).

מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים (מתוך מספר משרות השכיר של סך כל העובדים2) היה 3.959 מיליון, עלייה של 2.2% לעומת פברואר 2022 (3.874 מיליון) וירידה של 0.6% לעומת ינואר 2023 (3.985 מיליון).

בלמ"ס חילקו את השכר גם לפי מגזרים במשק לעובדים ישראלים. מגזרים במשק (עובדים ישראלים) - המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.497 מיליון משרות שכיר (62.7% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 13,700 שקל.

לגבי תחום ההייטק - בחודש ינואר 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 28,772 שקל, עלייה של 5.4% לעומת ינואר 2022 (27,289 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 391.9 אלף, עלייה של 4.5% לעומת ינואר 2022 (374.8 אלף) וירידה של 0.4% לעומת חודש דצמבר 2022 (393.3 אלף).

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אולי השכר הממוצע של ההיטקיסטים (ל"ת)
    יוגב 03/04/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ושום מילה על דוח ה OECD והעובדה שהחרדים מחסלים את מדינת ישראל (ל"ת)
    OECD חןבה לקרוא 03/04/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מהנדס 03/04/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    תנו נתוני חציון
  • 2.
    יותר מעניין מה השכר החציוני, חבל שלא טרחתם לפרסם (ל"ת)
    חתול 03/04/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השכר הממוצע הוא הרבה יותר נמוך (ל"ת)
    יותם 03/04/2023 13:49
    הגב לתגובה זו
  • החציוני התכוונת.. (ל"ת)
    אנונימי 03/04/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
  • פ 03/04/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
    יש 25% כלכלה שחורה בישראל.לפחות.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.