חישוב פיננסי הלוואה
צילום: Istock
דוחות

בול מסחר מתרסקת ב-18% אחרי שפספסה את היעד של עצמה והפסיקה לפרסם תחזית להיקף תיק האשראי שלה

הפספוס וכן אי פרסום התחזית מוביל לאובדן אמון של המשקיעים. רק לפני כמה חודשים החברה דיברה על הגעה לתיק של 390 מיליון שקל (אמצע טווח) אבל בפועל הגיעה ל-377, וכאמור- לא פרסמה תחזית. תשואות האג"ח של החברה בתשואה דו ספרתית ומאותתות גם הן על בעיה. אולי, כמו אצל מיכמן, זה הזמן שהחברה צריכה לקנות אותן?
איציק יצחקי | (1)

חברת האשראי החוץ בנקאי בול מסחר בול מסחר 0%  מתרסקת במסחר ב-18% במחזור ממוצע נכון לשעות כתיבת שורות אלה. הסיבה: הדוחות שפרסמה, העובדה שלא הגיעה ליעד ויותר מזה - אי פרסום תחזית חדשה. בחודש נובמבר הציבה החברה יעד לעצמה - להגיע לתיק של 380-400 מיליון שקל אבל היא פספסה את הטווח ולא מעט. 13 מיליון שקל מתחת ליעד שהציבה לעצמה. בהחלט אכזבה.

אפשר כמובן להגיד ש'בגלל המצב בשוק' היא החליטה לא להציב יעד אשראי חדש אבל זה לכאורה מעט פחדני ויותר מכך - משדר שהחברה אולי לא מספיק בטוחה בעצמה. כלומר, מדובר כאן בשילוב בין השניים: חברה שלא מפרסמת תחזית מאבדת את אמון המשקיעים ובמקביל - פספסה את התחזית שלה עצמה לגודל תיק האשראי שלה.

מעבר לכך - גם אחרי מועד הדוח המצב לא משתפר. נכון לעכשיו, תיק האשראי של החברה ירד ל-353 מיליון שקל, כלומר - פחות הלוואות וגם זה לא בשורות טובות. ומה לגבי הנכסים הפגומים שלה? אלה קפצו ליותר מ-80 מיליון מתוך הון עצמי של 87 בלבד. מצב בעייתי.

גם שתי סדרות האג"ח של החברה מאותתות שהמצב לא טוב. הן נסחרות בתשואות גבוהות של 19% (סדרה א', מח"מ של שנה) ו-11% (סדרה ב', מח"מ 2.14). כמו אצל מיכמן - אולי זה הזמן לקנות אותן?

לחברה שתי חברות בנות נוספות שפתחה בשנת 2021, א.ר בול ליווי ומימון מט"ח בע"מ ובול ר.ב ליווי ומימון רכבים בע"מ - אך שתיהן ללא פעילות כרגע. לחברה הייתה חברת בת נוספת, בול ליווי נדל"ן 2021 בע"מ, אשר הוקמה בחודש דצמבר 2021 וטרם החלה בפעילותה. לגבי הרבעון הרביעי - ההכנסות עמדו על 14.9 מיליון שקל, לעומת 8.48 מיליון שקל בשנת 2021) והרווח על 3.37 מיליון שקל (3.779 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2021, כלומר ירידה).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי גרוזנברג 21/03/2023 18:59
    הגב לתגובה זו
    המצב בשוק קשה ולא נכון להכפיש שם של חברה מצליחה על מנת ״לפרסם״ חברה מקסימה עם שירות אדיב
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.31%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.