מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס
שכר הבכירים

מוטי גוטמן מקבל שכר שיא של 17 מיליון שקל למרות תוצאות וצבר חלשים של מטריקס

גוטמן מכר מניות מטריקס באופן אוטומטי (נאמנות) מיד לאחר פרסום הדוח בירידה של מעל 5%; האם גוטמן הגדיר לנאמן למכור בכל מחיר? 
נתנאל אריאל | (6)

חברת מטריקס מטריקס 0.14%  המספקת שירותי מערכות מידע (IT) פרסמה השבוע דוחות סבירים, אך עם רמז לחולשה ברבעון הרביעי וירידה בצבר ההזמנות. צבר ההזמנות בחברות פרויקטים מסוגה זה הפרמטר הכי חשוב להבנת העתיד של החברה ובתגובה המניה צנחה ב-5.5% לשווי של 4.2 מיליארד שקל. 

צבר הזמנות ירד מ-4.52 מיליארד שקל ל-4.36 מיליארד שקל. הצבר ירד למרות שמטריקס היא חברה שמשתמשת ברכישות כדי לגדול והרכישות בהתאמה אמורות להגדיל לה את הצבר. כלומר, אלמלא הרכישות, הצבר היה כנראה יורד עוד יותר. 

מטריקס סיימה את 2022 עם הכנסות של 4.67 מיליארד שקל ורווח מתואם של 233 מיליון שקל. מכפיל הרווח שלה הוא כ-18-19, לא נמוך, אבל היא נסחרה בשנתיים האחרונות במכפילי רווח גבוהים יותר.

בניגוד לצבר המאכזב והתוצאות הפושרות, המנכ"ל, מוטי גוטמן קיבל אשתקד תגמול של 17 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון בשנת 2021 - עלייה של 56%. חוזה העסקה של גוטמן במטריקס, שאותה הוא מנהל מעל 20 שנה כולל שכר בסיס של עד 2.4 מיליון שקל בשנה, מענק כספי על בסיס רווחי החברה, מענק הישארות בסך 500 אלף שקל ברוטו לשנה וכן הקצאת מניות חסומות בשווי 28.5 מיליון שקל על פני חמש שנים (החוזה החל ב-2022 עד 2027). דירקטוריון מטריקס אישר את השכר והאופציות בניגוד לבעלי המניות של החברה.

גוטמן מימש מניות בדיוק אתמול עם ההודעה על הצבר החלש ונפילת המניה. זה לא היה מימוש לכאורה מכוון. גוטמן מחזיק בחבילת מניות חסומות - Restricted Stocks Units  (RSU)  והוא מימש אוטומטית את המניות מיד לאחר הדוחות. מדובר במימוש של 3.4 מיליון שקל. 

המחזור היומי במניה בחצי השנה האחרונה הוא 5.1 מיליון שקל. מימוש של 3.4 מיליון שקל ביום פוגע במחיר המניה. הוא רוב המחזור. ולכן, סביר שלא היתה כוונה למכור את כל הכמות ביום אחד. זה היה יוצר לחץ גדול על המניה. אם היתה כוונה כזו, אז מלכתחילה זו בעיה. זה מעשה לא אחראי-לא נכון שמגיע בעצם בעקיפין מראש הפירמידה. בפועל, מדובר במכירה מעין אוטומטית של נאמן-מנהל תיקים שעושה זאת בסוג של נאמנות עיוורת.

ואם לא היתה כוונה למכור את כל המניות ביום אחד והן נמכרו, אז עולות כמה שאלות? למה לחסל הכל בירידה? נכון שזו לא פעולה ישירה של המנכ"ל, אלא נאמן, אבל הנאמן קיבל מתווה בתחילת הדרך. לא נאמר לו לא למכור אם המחיר ביום אחר יורד ב...? לא נאמר לו לפצל את המימוש?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האמת שיכול להיות שגוטמן שכבר שווה מעל 100 מיליון שקל בעבודתו במטריקס כבר לא מוטרד אם המימוש הזה יהיה בירידה או לא, בסה"כ 3.3 מיליון שקל - קטן עליו. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלון 19/03/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    לא להתקרב
  • 4.
    מירי 17/03/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    כוח אדם ירוד במיוחד בגלל מוניטין גרועים. ניהול פרויקטים חובבני עבור גופים ממשלתיים מוכיי אנשים חסריי ניסיון. אבל מנהלים שמרוויחים מיליונים, יש גם יש. כי הם תקועים בשנות התשעים, מנהלים חייבים הרבה כסף כי אחרת יברחו לאמריקה.
  • 3.
    משקיע 16/03/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    אם הכתב היה משוחח עם סמנכל הכספים או קורה סקירה של אנליסט שנכח בכנס ושוחח עם סמנכל הכספים היה מבין בחלק מהצבר של 2023 הועבר ל 2024 וזה מסתכם בכ 500 מ שח.וזאת מתוך שמרנות שחוייב,לבצע.אם משווים תפוחים לתפוחים הצבר גדל.והיה עוד שינוי חשבונאי שפגע באחד מהתחומים ב 100 מ שח
  • ולחק מצבר 22 לא טבר ל 23? (ל"ת)
    יובל 16/03/2023 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואב 16/03/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
    מצטער שחיזקתי מטריקס בשער 6898 ביום פרסום הדוח רגע לפני ירידה נוספת של 9% לפחותץעל טיפשות משלמים.
  • 1.
    אנונימי 16/03/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    מניח שבקרוב נראה ירידה בהכנסות ירידה בתחזיות והכל יתחיל להתפרק .המנכל כבר עשה את הלפחות מאה מליון שלו ועדין סוחט את הלימון .בוא נגיד שיש חברות הרבה יותר טובות לשים את הכסף.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.93%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.