מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס
שכר הבכירים

מוטי גוטמן מקבל שכר שיא של 17 מיליון שקל למרות תוצאות וצבר חלשים של מטריקס

גוטמן מכר מניות מטריקס באופן אוטומטי (נאמנות) מיד לאחר פרסום הדוח בירידה של מעל 5%; האם גוטמן הגדיר לנאמן למכור בכל מחיר? 
נתנאל אריאל | (6)

חברת מטריקס מטריקס -1.52%  המספקת שירותי מערכות מידע (IT) פרסמה השבוע דוחות סבירים, אך עם רמז לחולשה ברבעון הרביעי וירידה בצבר ההזמנות. צבר ההזמנות בחברות פרויקטים מסוגה זה הפרמטר הכי חשוב להבנת העתיד של החברה ובתגובה המניה צנחה ב-5.5% לשווי של 4.2 מיליארד שקל. 

צבר הזמנות ירד מ-4.52 מיליארד שקל ל-4.36 מיליארד שקל. הצבר ירד למרות שמטריקס היא חברה שמשתמשת ברכישות כדי לגדול והרכישות בהתאמה אמורות להגדיל לה את הצבר. כלומר, אלמלא הרכישות, הצבר היה כנראה יורד עוד יותר. 

מטריקס סיימה את 2022 עם הכנסות של 4.67 מיליארד שקל ורווח מתואם של 233 מיליון שקל. מכפיל הרווח שלה הוא כ-18-19, לא נמוך, אבל היא נסחרה בשנתיים האחרונות במכפילי רווח גבוהים יותר.

בניגוד לצבר המאכזב והתוצאות הפושרות, המנכ"ל, מוטי גוטמן קיבל אשתקד תגמול של 17 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון בשנת 2021 - עלייה של 56%. חוזה העסקה של גוטמן במטריקס, שאותה הוא מנהל מעל 20 שנה כולל שכר בסיס של עד 2.4 מיליון שקל בשנה, מענק כספי על בסיס רווחי החברה, מענק הישארות בסך 500 אלף שקל ברוטו לשנה וכן הקצאת מניות חסומות בשווי 28.5 מיליון שקל על פני חמש שנים (החוזה החל ב-2022 עד 2027). דירקטוריון מטריקס אישר את השכר והאופציות בניגוד לבעלי המניות של החברה.

גוטמן מימש מניות בדיוק אתמול עם ההודעה על הצבר החלש ונפילת המניה. זה לא היה מימוש לכאורה מכוון. גוטמן מחזיק בחבילת מניות חסומות - Restricted Stocks Units  (RSU)  והוא מימש אוטומטית את המניות מיד לאחר הדוחות. מדובר במימוש של 3.4 מיליון שקל. 

המחזור היומי במניה בחצי השנה האחרונה הוא 5.1 מיליון שקל. מימוש של 3.4 מיליון שקל ביום פוגע במחיר המניה. הוא רוב המחזור. ולכן, סביר שלא היתה כוונה למכור את כל הכמות ביום אחד. זה היה יוצר לחץ גדול על המניה. אם היתה כוונה כזו, אז מלכתחילה זו בעיה. זה מעשה לא אחראי-לא נכון שמגיע בעצם בעקיפין מראש הפירמידה. בפועל, מדובר במכירה מעין אוטומטית של נאמן-מנהל תיקים שעושה זאת בסוג של נאמנות עיוורת.

ואם לא היתה כוונה למכור את כל המניות ביום אחד והן נמכרו, אז עולות כמה שאלות? למה לחסל הכל בירידה? נכון שזו לא פעולה ישירה של המנכ"ל, אלא נאמן, אבל הנאמן קיבל מתווה בתחילת הדרך. לא נאמר לו לא למכור אם המחיר ביום אחר יורד ב...? לא נאמר לו לפצל את המימוש?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האמת שיכול להיות שגוטמן שכבר שווה מעל 100 מיליון שקל בעבודתו במטריקס כבר לא מוטרד אם המימוש הזה יהיה בירידה או לא, בסה"כ 3.3 מיליון שקל - קטן עליו. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלון 19/03/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    לא להתקרב
  • 4.
    מירי 17/03/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    כוח אדם ירוד במיוחד בגלל מוניטין גרועים. ניהול פרויקטים חובבני עבור גופים ממשלתיים מוכיי אנשים חסריי ניסיון. אבל מנהלים שמרוויחים מיליונים, יש גם יש. כי הם תקועים בשנות התשעים, מנהלים חייבים הרבה כסף כי אחרת יברחו לאמריקה.
  • 3.
    משקיע 16/03/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    אם הכתב היה משוחח עם סמנכל הכספים או קורה סקירה של אנליסט שנכח בכנס ושוחח עם סמנכל הכספים היה מבין בחלק מהצבר של 2023 הועבר ל 2024 וזה מסתכם בכ 500 מ שח.וזאת מתוך שמרנות שחוייב,לבצע.אם משווים תפוחים לתפוחים הצבר גדל.והיה עוד שינוי חשבונאי שפגע באחד מהתחומים ב 100 מ שח
  • ולחק מצבר 22 לא טבר ל 23? (ל"ת)
    יובל 16/03/2023 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואב 16/03/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
    מצטער שחיזקתי מטריקס בשער 6898 ביום פרסום הדוח רגע לפני ירידה נוספת של 9% לפחותץעל טיפשות משלמים.
  • 1.
    אנונימי 16/03/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    מניח שבקרוב נראה ירידה בהכנסות ירידה בתחזיות והכל יתחיל להתפרק .המנכל כבר עשה את הלפחות מאה מליון שלו ועדין סוחט את הלימון .בוא נגיד שיש חברות הרבה יותר טובות לשים את הכסף.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.