רוסיה: אינפלציה צפויה של 24% והתכווצות חריפה של 10% בתוצר
הסנקציות המערביות כבר מורגשות ברחבי רוסיה, אך האפקט המלא עוד עתיד להיות מורגש בצורה חריפה ביותר, כשהאזרח הקטן עומד לשלם בגדול על ההחלטות של מנהיגיו, עם אינפליצה שצפויה לזנק עוד יותר, ועם מיתון החריף ביותר מאז המתוטטות האימפריה הסובייטית לפני שלושה עשורים, וזאת, בעוד בארצות הברית ובאירופה מתכננים כבר את חבילת הסנקציות הבאה.
ברחבי המדינה נרשמים כבר כעת עליות מחירים משמעותיות במוצרים בסיסיים, על רקע "קניות פאניקה", כשאנשים מנסים לצבור סטוקים של מוצרי יסוד, או מנים להשיג בכל מחיר מוצרים שכבר במחסור. מחיר הסוכר עלה כבר ב-30%, קפה נמס ב-70%, מוצרי היגינה נשית כמעט לא ניתן למצוא, ומחיר בדיקת הריון זינק ב-80%. ישנו מחסור ב-80 סוגי תרופות, כולל אינסולין ומשככי כאבים.
הנתונים הרשמיים האחרונים מדברים על אינפלציה בשיעור שנתי של 9.15% בפברואר, לעומת 8.73% בינואר, וזאת למרות שהבנק המרכזי הקפיץ את הריבית מ-9.5% ל-20% מעט לאחר תחילת הפלישה. אלו מספרים גבוהים, אך לא יוצאי דופן כשהאינפלציה בארצות הברית מתקרבת ל-8% ובגרמניה מדברים על עליית מחירי מזון בשיעור דו ספרתי. אך, מלבד מה שהנתונים מתייחסים ברובם למצב לפני הפלישה, נראה שהנתונים הרשמיים לא מספרים את כל הסיפור, כיון שמתפתח שוק שחור בו המחירים גבוהים בהרבה. ליזה, סטודנטית בת 20 סיפרה לדיילי מיייל כי "אין סוכר בחנויות, ומיד כשמגיע קצת כל הסבתות רבות עליו, אנשים קונים פדים ואז מוכרים את זה אונליין במחירים מופקעים".
המומחים צופים כי האינפלציה השנתית תסתכם בסופו של דבר ב-24%, הרבה מעל הצפי לאינפלציה במערב, ויתכן אף שזה צפי נמוך מדי. הערכות במערב מדברות על עליה של 6% רק בשלושת השבועות האחרונים (לא שיעור שנתי, אלא פשוט עליה של 6% במחירים בטווח הזמן הזה). קצב כזה של עליית מחירים מצביע על אינפלציה של מעל 70% בשיעור שנתי. הוא אמנם צפוי להתמתן, אך עוד קשה להעריך מה יהיה תוואי המשבר, וכמה סנקציות עוד יוטלו ואיך הן ישפיעו.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים האלו מגיעים למרות שהרובל התאושש בימים האחרונים וחזר לרמתו מלפני הפלישה. התאוששות הרובל גררה טענות שהסנקציות לא יעילות, אך ההערכות האקטואליות הן שההתאוששות של הרובל היא מלאכותית ולא תחזיק מעמד עוד הרבה זמן. היא נבעה בעיקר מהקפצת הריבית, הגבלות חמורות על מסחר במטבע חוץ והדרישה הרוסית לתשלום ברובל תמורת הגז שהיא מוכרת, דרישה שבינתיים לא נענית על ידי המערב. ההערכות במשרד האוצר האמריקאי מדברות על ערך רובל נמוך בהרבה בשוק השחור. כמו כן נראה שהצעדים הזמנים שננקטו לא יוכלו להועיל בטווח הארוך.
האינפלציה הגבוהה והחלשות הרובל מגיעות מלוות בבעיה נוספת - מיתון עמוק עד כדי התכווצות התוצר. משרד האוצר האמריקאי מעריך כי התוצר ברוסיה יתכווץ במהלך 2022 ב-10%, הרבה יותר מההתכווצות בזמן מגיפת הקורונה שעמדה על 2.7%. פקיד במשרד האוצר מסר לכתבים: "ההשלכות הכלכליות שרוסיה מתמודדת איתן הן חמורות: אינפלציה גבוהה שתהיה אפילו גבוהה יותר, ומיתון עמוק שיעמיק אף יותר".
מטרת הסנקציות היא להחליש את הכלכלה הרוסית באופן שלא תוכל להמשיך במתקפה. "רוסיה נדחקה לפינה והפכה לכלכלה סגורה, ורוסיה למעשה אחת מהמדינות שהכי פחות מוכנות לתפקוד ככלכלה סגורה" אמר הפקיד. התחזיות של המערב הן שרוסיה תתקשה להמשיך בבידוד שכן היא נסמכת מאד על מכירת חומרי הגלם שהיא מיייצרת על מנת לקנות מוצרים מוגמרים או אמצעי ייצור. המאבק והסנקציות מחריפוים, ונראה שפוטין לא משנה עדיין את עמדתו, ולא נרשמת התקוממות כלשהי ברוסיה שמסכנת את מעמדו, כך שהדרך להעמקת הסכסוך פתוחה, בזמן שהכלכלה והעם הרוסי ממשיכים לשלם מחיר כבד.
- 1.שי 04/04/2022 13:29הגב לתגובה זוראש ממשלת אסטוניה העריך בתחילת הלחימה שכול יום קרב עולה לרוסיה 20 מיליארד יורו. גם אם ההערכה מוגזמת, עדיין - המחיר מטורף.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
