ארבה רובוטיקס מינתה את יאיר שמיר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה
חברת ארבה רובוטיקס Arbe Robotics (סימול: ARBE), הפועלת בתחום פתרונות רדאר לרכב, מודיעה על מינוי יאיר שמיר ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, וכן על צירופו של תילו קוסלווסקי, דמות מובילה בעולמות הטכנולוגיה והאוטומוטיב כדירקטור במועצת המנהלים של החברה.
יאיר שמיר, בכיר בעולם ההשקעות הטכנולוגיות בישראל, יכהן כיושב ראש מועצת המנהלים. שמיר הוא מנהל שותף בקרן ההשקעות קטליסט ודמות מובילה באקוסיסטם הטכנולוגי, עם רקורד של ניהול השקעות ביותר מ-400 מיליון דולר בחברות טק בישראל. שמיר חבר במועצת המנהלים של החברה מאז דצמבר 2019.
"Arbe נהנית מיתרונות בולטים בהם ביצועים ומחיר חסרי תחרות. היא מותירה מאחור את יתר פתרונות הרדאר בשוק", אומר שמיר. "אני מאמין בצוות של החברה, בפריצת הדרך הטכנולוגית שיצרנו עד כה ובאלו שעוד נביא לשוק בעתיד הקרוב".
קוסלווסקי, יועץ בכיר המתמחה באסטרגיות טכנולגיה לחברות ענק גלובליות, סטארטאפים ומשקיעים בתחומי התחבורה החכמה. בעבר שימש בתפקיד מייסד ומנכ"ל פורשה דיגיטל, שם בנה ארגון בעל יכולות דיגיטליות מתקדמות עבור אחד המותגים האייקונים של עולם הרכב.
- ריי אוטומוטיב יורדת 6% לאחר פרסום הדוחות
- חברת REE מפטרת 11% מכח האדם שלה - 31 עובדים, חצי מהם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זו זכות גדולה עבורנו לשלב את המומחה מספר אחת בהשקעות טכנולוגיות כיו"ר מועצת המנהלים. הניסיון הרב של שמיר בניהול ובמנהיגות יהווה נכס גדול לחברה ויתמוך בהמשך הצמיחה המהירה של החברה. החזון של שמיר הולם את היעדים שהגדרנו לעצמנו, והוא יעזור להצעיד את החברה להישגים חדשים". אמר מנכ"ל החברה קובי מרנקו על יו"ר מועצת המנהלים. הוא הוסיף: "תילו קוסלווסקי מוכר היטב בפיתוח אסטרטגיות, שותפויות וקונספטים חדשניים ולקביעת אמות מידה למוצרים בתעשיית הרכב. Arbe נרגשת לקבל את פניוכחבר דרטוריון החברה. אנו מצפים לגדולות בזכות הידע והניסיון היוצא מהכלל שהוא מביא עמו".
בפורשה דיגיטל, כחלק ממותג רכבי היוקרה, קוסלווסקי בנה ארגון עבור הטרנספורמציה הדיגיטלית של יצרן הרכב. בין תחומי האחריות שלו נמנו בניית מוצרים ותהליכים דיגיטליים, מודלים עסקיים והצמחת האקוסיסטם הדיגיטלי המקיף שותפויות עם חברות טכנולוגיה מובילות, סטארטאפים חדשניים וממציאים, בתחומי התחבורה החכמה ואורח החיים הדיגיטלי. הוא בנה ארגון בינלאומי של מומחים החוצה פונקציות והקים משרדים לפורשה דיגיטל ברחבי העולם.
מוקדם יותר בקריירה שלו, היה קוסלווסקי מייסד וסגן הנשיא של תחום האוטומוטיב והתחבורה החכמה בקבוצת גרטנר בעמק הסיליקון, שם ייעץ ליצרני רכב גלובלים, חברות טכנולוגיה וממשלות בנוגע לרתימת חידושים טכנולוגיים לפיתוח מוצרים מובילים בתעשייה, מודלים עסקיים, חוויות לקוח ושותפויות.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.