הבנק המרכזי האירופאי צפוי להעלות ריבית? לא כל כך מהר. ומה בארה"ב?
האינפלציה העולמית מרימה ראש
עליות מחירים ניכרות כיום בכמעט כל תחום כלכלי. הסיבות לכך מגוונות, אבל נראה כי הסיבה העיקרית הם הביקושים הגואים של תקופת "פוסט קורונה", המלווים עם קשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית.
עליות המחירים גם נתמכות בידע הכלכלי המצטבר שבידנו; הרחבה מוניטארית של הבנקים המרכזיים (הורדת ריבית, רכישת ניירות ערך והדפסת כסף), שוק עבודה קשיח (העלאות שכר) ועודפי חסכונות. כל אלו מצטברים ביחד ויוצרים ביקושים גואים, היצע מצומצם ועליות מחירים ברמה המערכתית. בארצות הברית פורסם על עליית מחירים (אינפלציה) בהיקף כמעט דמיוני של 7% בסוף 2021.
הבנקים המרכזיים נדרשים להגיב
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נדרשים לבעיית האינפלציה ששוחקת מזומנים ופיקדונות, ומהווה עלות נוספת (ומיותרת) על המשק. הפד האמריקאי כבר הכריז כי, בניגוד להכרזות העבר, הוא מתכנן כניסה לצמצום מוניטארי, והעלאת ריבית ממשית בשנת 2022. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה, ולגרום לירידה מסוימת בביקושים, ולריסון האינפלציה ההרסנית. באופן דומה, כלל מדיניות העולם עוקבות בדריכות אחר האינפלציה העולמית והשפעתה המקומית, והן בוחנות את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי.
ריבית הבסיס של הבנק המרכזי
הריבית הבסיסית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי הינה הבסיס לכמעט כל הריביות בכלכלה. עליית ריבית הבנק המרכזי צפויה להגדיל את עלויות המימון לעסקים ומשקי בית ולגרום לירידה במחירי האג"חים (מחיר האג"ח והתשואה נעים בכיוונים מנוגדים). לצורך ההמחשה, ריבית הפריים הישראלית, המהווה בסיס כלכל הלוואה, פיקדון ומשכנתא (הלוואה לרכישת נדל"ן), הינה תמיד 1.5% יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל. באופן דומה, בכל רחבי העולם – ריבית הבנק המרכזי מהווה בסיס לכל חישוב מימוני ולכמעט כל הלוואה. העלאת ריבית (גם מדוגרת) צפויה לצנן את הכלכלה והביקושים.
- ביחד או לחוד: כך פועל המנגנון של האיחוד האירופי
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק המרכזי האירופאי (ECB)
גוש האירו הינו אחד מהאזורים הכלכליים הגדולים בעולם, והוא חולש על מדינות חזקות כמו גרמניה, הולנד וצרפת ובמקביל כולל מדינות קצת פחות מפותחות (מבחינה כלכלית) כמו יוון, איטליה וספרד.
גם נגידת הבנק המרכזי האירופאי קריסטין לאגרד הכריזה כי היא בוחנת מקרוב את האינפלציה ומתכננת פעולות של צמצום מוניטארי, בדומה לארצות הברית. התכנון אינו מפתיע, אבל הוא צפוי להיות מאתגר במיוחד.
פער הריביות
משקיעים רבים בוחנים את פערי הריביות בין הגושים הכלכליים הגדולים, על מנת לנסות ולזהות מראש את ההתחזקות או ההיחלשות הצפויה של מטבע זה או אחר. היינו, אם נאמר לצורך הדיון שהריבית הבסיסית של הבנק המרכזי בארצות הברית צפויה לעלות במהירות ובמקביל הריבית באירופה לא תעלה באותה מהירות, הרי שתיווצר פער ריביות לטובת הדולר האמריקאי.
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
משקיעים ממולחים יכולים לקחת הלוואה במונחי יורו (בריבית הנמוכה) ולהפקידה בפיקדון דולרי בארצות הברית (בריבית הגבוהה) ולהרוויח את פער הריביות. תנועה כזו של משקיעים תחזק את מטבע פיקדון המטרה (דולר) ותחליש את מטבע המקור (יורו).
לא כל כך פשוט להעלות ריבית בגוש האירו
בניגוד לציפיות, לנגידת הבנק המרכזי האירופאי לא כל כך קל להיכנס למתווה של העלאת ריבית. הסיבה הראשונית לכך היא השונות הרבה כל כך בין מדיניות גוש האירו. לדוגמא, הפער בין התשואה הנדרשת על אגרת חוב ממשלתית ל- 10 שנים של איטליה נמצאת כמעט 1.7% יותר גבוהה מגרמניה. היינו, בגוש הכלכלי האירופאי, יש הבדלים מהותיים בתשואה לפדיון של חוב לאומי בין המדינות השונות.
הבנק המרכזי האירופאי (ECB) נדרש לתמוך בצורה פעילה בכלכלות היותר חלשות, והוא מבצע זאת כיום על ידי רכישות של אג"חים בשוק החופשי, ותחזוקה שוטפת של ריבית נמוכה (יחסית).
הבנק המרכזי האירופאי מסנדל את עצמו
לא זו אף זו – הבנק המרכזי האירופאי (ECB) הצהיר מפורשות כי לא יוכל להתחיל את מתווה העלאת הריבית (וצינון האינפלציה) במקביל לתוכנית לרכישת אג"ח. יש בכך הרבה הגיון כלכלי – לא סביר שיד אחת תפעל לצמצום מוניטרי (העלאת ריבית) בעוד היד השנייה עמלה במרץ על הרחבה מוניטארית (שימור ריבית נמוכה).
אלא, שהצהרה זו מחייבת את הבנק המרכזי האירופאי להכיר בפער הריביות הפנימי הקיים אצלה. ההפרשים בין גרמניה לספרד, או בין הולנד לאיטליה הם ממשיים ומפחידים. יש חשש אמיתי שהעלאת הריבית תוביל למכירת חיסול של אג"חים מהמדינות היותר חלשות. ב- 2011 תרחיש שכזה איים בצורה ישירה על גוש האירו בכללותו.
להגן על החלשים
הבנק המרכזי האירופאי נדרש להגן על המדינות החלשות בגוש, והוא מאוד יתקשה ליישם מדיניות חדה של צמצום מוניטרי (העלאת ריבית) ובמקביל שמירה על כלל מדינות האזור הכלכלי. התוצאה הצפויה הינה העלאת ריבית הרבה יותר מדורגת, הרבה יותר מתונה והרבה פחות חדה ומשמעותית.
בעוד בארצות הברית, יש מדיניות מאוד ברורה וכוללת (שמשפיעה בצורה פחות או יותר אחידה על כלל מדינות האזור הכלכלי), בגוש האירו אין יכולת שכזו. האירופאים חייבים לשקלל את ההשפעות השונות על המדינות השונות ולשים את שרידות האירו לפני המלחמה באינפלציה.
הדולר יתחזק ביחס לאירו
פער הריביות בין ארצות הברית לאירופה צפוי לעלות, וכתוצאה האירו צפוי להיחלש מול הדולר האמריקאי. למי שיש השקעות נקבות באירו, ומטבע הייחוס שלו בדולרים – צריך לשקול גידור סיכוני מטבע חוץ.
ביחס לשקל הישראלי, הדברים קצת יותר מורכבים; למרות פער הריביות הצפוי (לטובת ארצות הברית), הרי שהדולר (ארה"ב) והשקל הישראלי נחשבים מטבעות מאוד חזקים; כלכלות במצב מאקרו כלכלי טוב, עם צמיחה חזקה וביקושים הולכים וגואים.
מוסיפים שמן למדורה..
כל הניתוח מתבסס על שגרה כלכלית בגוש האירופאי. אבל קולות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (שהתגברו מאוד בימים האחרונים) צפויים רק להחמיר את המצב. אירופה עומדת מול עליה קיצונית במחירי האנרגיה (מחסור בגז טבעי שמיובא מהמזרח), וחוסר וודאות פוליטית מול הדוב הרוסי. החששות מאינפלציה עוד יותר משמעותית, ביחד עם האיום של תוקפנות צבאית רוסית נוספת, עלולה להחמיר את הבעיה של הבנק המרכזי האירופאי (ECB).
אל מול המורכבות החדשה, קשה עד בלתי אפשרי לראות את נגידת הבנק האירופאי מבצעת מהלכים של צמצום מוניטארי ממשי (כפי שארצות הברית מתכננת). גם מול עליות מחירים עוד יותר קיצוניות (אינפלציה גואה), גוש האירו יאלץ להכריע לטובת שימור האזור הכלכלי.
כתוצאה, פער הריביות בין ארצות הברית לגוש האירופאי צפוי לגדול לטובת האמריקאים, שכן הבנק המרכזי האמריקאי אינו מושפע עד כדי כך מהצרות באירופה, וייתכן ודווקא המתיחות עם רוסיה (ועליות מחירי האנרגיה) יובילו להעלאת ריבית מהירה יותר מהמתווה הראשוני.
לקריאה נוספת:
>>> כמה שוות תחזיות הפד' ואיך העלאת הריבית צריכה להשפיע על ההשקעות שלכם?
לסיכום: הכלכלה עולמית מתמודדת עם עליות מחירים מערכתיות (אינפלציה). הבנקים המרכזיים מצהירים ונערכים לצמצום מוניטרי והעלאות ריבית. העלאת הריבית צפויה לצנן את הכלכלה. גם הבנק המרכזי האירופאי (ECB) מתכונן לכך. בניגוד לפד האמריקאי, לגוש האירו יש מגבלות מבניות מאתגרות, שימנעו העלאת ריבית סדורה ומשמעותית. כתוצאה, צפוי להיווצר פער ריביות משמעותי לטובת ארצות הברית; מה שיחזק את הדולר האמריקאי כנגד היורו. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה (ולקהילה הבינלאומית), צפוי לשפוך שמן על המדורה וליצור עוד לחצים אינפלציוניים באירופה, שיישארו ללא מענה ישיר.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
