אפלייד מטיריאלס עקפה את הצפי: רווח של 1.89 ד' למניה
החברה שעוסקת בפיתוח, יצור ושיווק מערכות בדיקה לתעשית המוליכים למחצה הרוויחה 1.89 דולה למניה, לעומת צפי של- 1.85 ד' למניה. ההכנסות עקפו את צפי האנליסטים ועמדו על 6.27 מיליארד דולר, לעומת צפי ל-6.16 מיליארד ד' - ומה הזווית הישראלית?
חברת APPLIED MATERIALS (סימול: AMAT) העוסקת באספקת פתרונות בתחום הנדסת חומרים המשמשים לייצור שבבים עקפה את צפי האנליסטים לרבעון הרביעי של 2021. החברה הכניס 6.27 מיליארד דולר, לעומת צפי ל-6.16 מיליארד דולר. הרווח המתואם הסתכם ב-1.89 דולר למניה, גם כאן מעל הצפי ל-1.85 דולר למניה.
על בסיס Non-GAAP, החברה דיווחה על רווחיות גולמית של 47.3%, רווח תפעולי של 1.99 מיליארד דולר או 31.7% מהמכירות נטו.
החברה ייצרה שיא של 2.66 מיליארד דולר במזומן מפעילות והחזירה 2.02 מיליארד דולר לבעלי המניות כולל 1.80 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות ודיבידנדים של 214 מיליון דולר.
תחזית לרבעון הבא:
ברבעון הקרוב מצפה אפלייד לרשום מכירות נטו בסך של כ-6.35 מיליארד דולר, בשקלול ההשפעה הצפויה של הקשיים המתמשכים בשרשרת האספקה. הרווח המתואם למניה, יעמוד בטווח של 1.75-2.05 דולר למניה.
"בעוד שסביבת האספקה נותרה מאתגרת, אפלייד מטיריאלס עושה כל שביכולתנו כדי לספק ללקוחותינו ורשמנו את ההכנסות הרבעוניות הגבוהות ביותר אי פעם", אמר גארי דיקרסון, נשיא ומנכ"ל. "התחזית שלנו לשנת 2022 ואילך היא חיובית מאוד, שכן מגמות חילוניות ארוכות טווח מניחות את השווקים שלנו גבוהים יותר מבחינה מבנית, ופורטפוליו הטכנולוגיים הרחב של אפלייד מעמיד אותנו בעמדה מצוינת לתפוס חלק גדול יותר מהשווקים המשרתים שלנו."
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הקודם פספסה החברה את תחזיות האנליסטים כאשר דיווחה על רווח של כ-1.94 דולר למניה על הכנסות של כ-6.12 מיליארד, אמנם היה מדובר ברבעון שהתאפיין במגמת עליה של 31% מהרבעון המקביל, אך עדין מדובר בפספוס תחזיות האנליסטים שעמד על רווח מתואם של כ-1.96 דולר למניה על הכנסות של כ-6.39 מיליארד דולר.
קרוב ל-2000 עובדים בישראל - והכנסות שנתיות של יותר מ-1 מיליארד דולר
אפלייד העולמית מעסיקה כיום כ-27,000 עובדים ב-19 מדינות. בישראל יש כ-2,000 עובדים בחטיבת PDC, המנוהלת על ידי רפי בן עמי, שהיא מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, כאשר בשנתיים האחרונות גייסה כ-300 עובדים, והיא רוצה לגייס עוד 300 עובדים.
PDC עוסקת בפיתוח וייצור מערכות לתחום בקרת ייצור שבבים. מערכות הבדיקה והבקרה שמיוצרות בארץ מאפשרות ללקוחות לייצר שבבים באופן מהיר ויעיל יותר. על פי השלוחה הישראלית, למעשה כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך המכונות כחול-לבן של אפלייד.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הפעילות של אפלייד בישראל נעשית כחטיבה עצמאית, כאשר ההכנסה השנתית מהחטיבה הישראלית נאמדת ביותר מ-1 מיליארד דולר בשנה, וכוללת: מפתחי תוכנה, אלגוריתמים, פיזיקאים, מהנדסי חומרה, מהנדסי בקרה, FPGA, מערכת, אפליקציה, GPS ואינטגרציה, אנשי תפעול וייצור, שיווק, רכש, תכנון ועוד.
- 1.חיים 16/02/2022 23:46הגב לתגובה זורק בארץ אפלייד מטריאלס מייצרת ציוד בדיקה. החברה עצמה בעיקר בארה"ב מייצרת ציוד לכל תחומי ייצור השבבים - משקעים, מכונות איכול, אימפלנטרים, פולישרים, בקיצור - הכל
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
