רני ליפשיץ מנכל טראלייט
צילום: חן וגשל
ראיון

"נרצה להתפתח לכיוונים של אגירה ואוף גריד; בארץ יש תקרת זכוכית; עיקר הצמיחה תבוא מחו"ל"

טראלייט, שחולקה כדיבידנד בעין מתוך מנורה מבטחים, נסחרת לכאורה בשווי נמוך. החברה חתמה על מזכר הבנות עם חברת הביטוח מגדל להשקעה של 460 מיליון שקל בפרוייקטים של החברה. בראיון לביזפורטל מספר המנכ"ל רני ליפשיץ על פעילות החברה בתחום הסולארי ועל תוכניות הצמיחה בעתיד
תומר אמן |

"אנחנו יוזמים בעיקר פרויקטים בעולם הדו-שימוש. הכוונה היא לפרויקטים בהם ניתן להשתמש בחשמל המופק עבור כמה דברים במקביל, או במשהו שנוצר מלכתחילה למטרה אחת וכעת משמש גם להפקה של חשמל - כמו גגות לדוגמא" כך אומר מנכ"ל טראלייט, רני ליפשיץ בראיון לביזפורטל.  היום דיווחה החברה הישראלית שעוסקת בייזום ופיתוח פרוייקטי אנרגיה סולארית וחולקה בספטמבר האחרון כדיבידנד בעין מתוך מניית מנורה מב החז 1.45% על מכרז הבנות עליו חתמה ביחד עם חברת הביטוח  מגדל ביטוח 1.83% במסגרתו אמורה מגדל להשקיע עד 460 מיליון שקל בשני שלבים בתמורה ל-49% משני פרוייקטים של החברה, "תענך1" בצפון הארץ ופרוייקט "Dunmore" בקנדה.   אז מה בעצם עושה החברה? "אנחנו יוזמים ומפתחים פרוייקטים סולאריים, בעיקר עבור דו-שימוש, בארץ ובעולם. בישראל אנחנו מתמקדים בעיקר בפרוייקטים מעולמות המתח הגבוה, מדובר על פרוייקטים בהיקפי MW הגבוהים וכחלק מכך ניתן למצוא גם את פרוייקטי בקעת הירדן וחבל התענכים." לאחרונה רכשה טראלייט את פעילותה של חברה ישראלית בשם KST, העוסקת בהתקנת פאנלים סולארים על גגות ועמדות טעינה לרכב, שגם החלה בפעילות ייזום. KST היא בעצם חברה קבלנית, המתמחה בקירוי סולארי של גגות (התקנה של פאנלים סולאריים), חממות ובתי עלמין. הפאנלים הסולאריים שהיא מתקינה הם כאלה עבור בתים פרטיים (עד 15KW) וכן בשוק המסחרי מעל הספק זה. בשוק המסחרי מדובר בשני מגזרים: זה הציבורי - גגות בתי ספר, מועדוני נוער ואולמות ספורט - פרויקטים עליהם היא מתמודדת במכרזים, והשני הוא פרויקטים מורכבים על גגות מרכזים מסחריים ובתי עסק עם ריבוי עסקים. "חלק נרחב מהפעילות בארץ נתמך גם על ידי KST שרכשנו ושיוזמת ופועלת גם בעולמות האגירה, הקירוי והאגרי-וולטאים (כמו החממות)." מספר ליפשיץ. לדבריו, פעילותה של חברת הבת תרמה גם לזכייה האחרונה של טראלייט להקמה של פרוייקט מיקרו-גריד (פרוייקט סולארי המתבסס כולו בניתוק מרשת החשמל המרכזית ואך ורק בהישענות על האנרגיה המופקת מהשמש) בקרית ביאליק. "במסגרת הפרוייקט בקריית בילאליק נקים קירוי סולארי על גבי מגרש חניה ובשילוב עם עמדות טעינה לרכבים חשמליים ומתקני אגירה. בשלב הראשון היקף הפרויקט יעמוד על 500KW סולארי ובנוסף לכך גם 10 עמדות טעינה לרכבים חשמליים ואגירה בקיבול של 2.3MW שעה."  "הפעילות בחול היא מנוע הצמיחה העיקרי שלנו" החברה כאמור לא פועלת רק בארץ, וחלק מהשקעתה של מגדל היא לצורך השקעה מהותית יחסית בפרוייקט אותו מקימה החברה בקנדה. "עיקר הפעילות שלנו מתרכז בחו"ל ומשם אנחנו מקווים שנוכל להמשיך להתרחב. כרגע נתרכז בעיקר בצפון אמריקה כאשר מספר הפרוייקטים שלנו באיזור מצומצם. אם זאת נפעל לצמוח גם למדינות ולאיזורים נוספים" מה תוכל לספר לנו על ההסכם מול מגדל? "בתור חברה ציבורית חלק מהאסטרטגיה שלנו היא להרחיב ולהגדיל את היקף ההון העצמי שלנו לטובת הרחבת הפעילות העסקית, הן בארץ והן בעולם. לחברה כמובן קיים הון עצמי של כ-370 מיליון שקל, אך העובדה שאנחנו עומדים לקראת התרחבות משמעותית עבורנו מציבה אותנו במצב בו נידרש להיקפי פעילות גדולים הרבה יותר, ואלו כמובן דורשים מימון." איך התנהל הליך המעבר לחברה עצמאית לאחר הספין-אוף ממנורה? "אחד מהדברים החשובים שקרה הוא שכל הצוות שהיה נשאר. משמעות הדבר היא שיש לנו את ההון האנושי והניסיון - שאגב התעבה מאז - על מנת לפעול בכל תחומי הפעילות שלנו. שמרנו גם על הקשרים שלנו עם תנועת המושבים שמהווה עבורנו מקור צמיחה מהותי, וזאת לצד הקשרים הבינלאומיים שהיו לנו טרם הספין אוף, שגם תורם לצמיחה העולמית שלנו.  אתם מתומחרים מאוד בזול עבור חברה בסקטור שלכם, 500 מיליון שקל, מה התוכניות לעתיד ואיפה אתם חושבים שתהיו בטווח הבינוני והארוך? "צריך להבין שקיימת תקרת זכוכית בשוק בארץ. אמנם גם אותו אנחנו נקווה לנפץ אבל בסופו של דבר עיקר תחזיות הצמיחה שלנו הן דווקא לשוק בחו"ל. נקווה להתפתח ולגוון את הפעילות שלנו בעיקר בתחומים כמו האגירה והאוף גריד (תחום של הפקת חשמל סולארי שמאפשר ניתוק מרשת החשמל המקומית ויעיל בעיקר עבור מקומות ותחומים אותם לא ניתן לחבר לרשתות אלו). אנחנו מאמינים שככל שנצבור יותר ויותר פרוייקטים כאלו כך גם כוח הפעולה שלנו יגדל, ואיתו - השווי". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.