נפתלי בנט יאיר לפיד
צילום: חיים צח, לע"מ

הממשלה אישרה את הגדלות הרמטכ"ל - שזכו גם לכינוי 'השחיתות בצה"ל' וכן הקלות רגולטוריות לעסקים

על פי הממשלה, התקנות החדשות להקלה ברגולציה יחסכו עד מיליארד שקל ועד מיליון ימי המתנה בשנה; מצד שני, אישרה הממשלה את תוספות הרמטכ"ל בגובה של 1.3 מיליארד שקל על חשבון משלם המיסים - ולא ברור למה, חוץ מזה שבממשלה הנוכחית יש לובי חזק לצבא, שבכלל לא צריך ועד עובדים כדי לאשר לעצמו חריגות שכר
גיא טל | (10)

העומס הרגולטורי בארץ כבד ומקשה על עסקים וגם על אזרחים לעיתים ללא צורך. אמנם רגולציה הכרחית פעמים רבות על מנת להגן על הציבור, אך הרבה פעמים היא הפסיקה להיות רלוונטית עם התפתחויות שונות ופשוט ממשיכה מכוח האינרציה, לכן חשוב לעדכן אותה כל העת ולהקל על האזרח במקום שאין צורך להקשות לשווא.

בישיבתה השבועית אישרה הממשלה תוכנית אותה היא מכנה "תוכנית אביב" להקלה ושיפור הרגולציה, שלטענתה תוכל לחסוך עד מיליארד שקל למשק ולמעלה ממיליון ימי המתנה לאישורים. ההחלטה מגדירה רשימה של 30 פריטים ואת לוחות הזמנים לעבודה עליהם החל משלב גיבושם במשרד הממשלתי ופרסומם להערות הציבור, דרך הכנסתם משרד המשפטים ועד להנחתם על שולחן הכנסת. 

6 מההקלות שאושרו נוגעות למשרד החקלאות כגון הקלה בבדיקות הרפואיות לפני ייצוא, וחובת חיסון לכלבת אחת לשנתיים מקום אחת לשנה. משרד האנרגיה יתרום הקלות בחום האישורים על הקמת מתקנים ליצור חשמל ועל אישור תכנוני של מקטעים קצרים לחיבוב תשתית גז. רשות ניירות הערך תרחיב את מתכונת הרישום הכפול של קרנות חוץ נסחרות, ישנן הקלות בתחום יבוא ציוד רפואי ממשרד הבריאות וכן הקלות מהמשרד לבט"פ, משרד הפנים, משרד הכלכלה ומשרד התחבורה שיוותר על החובה להתקנת מערכת למניעת שכחת ילדים באוטו אותה קידמה השרה הקודמת רגב ועוד. 

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "ממשיכים להקל על הציבור, ופותחים פקק נוסף בבירוקרטיה. אישרנו בבת אחת כ-30 מהלכים להפחתת רגולציה עודפת במגוון רחב של תחומים. זו רפורמה משמעותית שתשפיע על הכיס ועל הזמן היקר של האזרחים ובעלי העסקים בישראל".

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אנחנו ממשיכים בשיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה וזאת במטרה להקל על אזרחי ישראל. בייחוד לאור התפרצות משבר הקורונה ווריאנט האומיקרון החדש, זו בדיוק השעה להפחית את הנטל על העסקים והמשק הישראלי. ההקלות ברגולציה שאנחנו מעבירים היום נוגעות במגוון תחומים ויקלו על עסקים קטנים ובינוניים בהתנהלות מול המדינה ויחסכו למשק כמיליארד שקל".

הממשלה אישרה את "הגדלות הרמטכ"ל - הדרך של צה"ל לחלק מיליארדי שקלים לעצמו, בניגוד לחוק

מצד שני הממשלה לא טרחה להוציא הודעה חגיגית עם ציטוטים של ראש הממשלה או שר האוצר על החלטה אחרת שהתקבלה היום, ולפיה משלמי המיסים יממנו את הגדלת המשכורות של אנשי הקבע במה שמכונה "הגדלות הרמטכ"ל". רק השבוע פורסמו הפנסיות התקציביות החריגות שמקבלים אנשי הקבע, וכעת, בעיצומו של המשבר והקשיים הכלכליים סביב התפרצות האומיקרון כפי שציינו דוברי הממשלה עצמם, בחרו בממשלה להשקיע עוד מכספם של אזרחי ישראל בהגדלת הפנסיות הללו, בסכום גבוה אף יותר ממה שיחסך עקב ההקלות הרגולטוריות - 1.3 מיליארד שקל בשנה. 

במשך שנים נהג הרמטכ"ל לאשר לכ-98% מהפורשים הגדלות במנגנון חריג כביכול, שבפועל לא היה כל כך חריג. חוקיות המנגנון הזה הוטלה בספק ואף הוגש בג"ץ כנגדו, שעדיין תלוי ועומד, וכדי לאשר אותו באופן חוקי דוחף שר הביטחון גנץ את אישור ההגדלות בחוק. 

קיראו עוד ב"בארץ"

במהלך ישיבת הממשלה התפתח ויכוח שעלה לטונים גבוהים כאשר השרה זנדברג טענה שהמהלך צורם בעת הזאת ואילו השרה תמנו שטה צעקה כי היא "לוקחת כסף מאלמנות". המהלך עוד צפוי להיתקל בקשיים בכנסת, שכן היועמ"ש קבע שהמהלך דורש חקיקה ראשית. בכנסת צפויות המפלגות הערביות וחלקים אחרים מהקואליציה להתנגד למהלך כך שקשה לראות איך הוא עובר במתכונתו הנוכחית. 

לקריאה נוספת:

>>> הממשלה אישרה לצה"ל להמשיך לחגוג על הקופה הציבורית -במיליארדים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מגיע לכוחות הבטחן. יישר כוח (ל"ת)
    אבי 18/01/2022 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עפרפ 17/01/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    כולי תקווה שכל מי שנתן ידו לשחיתות זו, יפלט במהירה מהציבוריות הישראלית.
  • 5.
    חיזקיהו 16/01/2022 19:55
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • 4.
    מלך 16/01/2022 19:45
    הגב לתגובה זו
    תתפוצצו
  • 3.
    א-ב 16/01/2022 19:36
    הגב לתגובה זו
    לאנשים הקטנים הקוראים למשרתי הקבע גנבים כדאי שתקראו . הבת שלי השתחררה מקבע בדרגת רב סרן. שירתה ביחידה נחשבת במודיעין. בסמוך למועד השחרור החלה בחיפושי עבודה. בתוך ימים ספורים נקלטה לחברת הזנק. שכרה קפץ ב40% ביחס לזמן היותה גנבת נצלנית בצה"ל. לא עוד תורנויות לא שבתות לא עוד הקפצות בלילות ערבי חג ושבתות. קופות פנסיה והשתלמות שם מגלמים את כל העודף שמעל התקרה ארוחות שף במזנון חופשי וכבר לא גנבת ולא נצלנית החיה על חשבון הציבור. כדאי לצבא האדיוטים לסכור את פיהם בטח כשמדברים על הלוחמים ועל אנשי הטכנולוגיה ועל מפיקי תוצרי המודיעין וכן גם על הרסרים בימחי"ם.
  • אלון הכפר 17/01/2022 01:57
    הגב לתגובה זו
    כל חברת אינטרנט מחזיקה תורנות בכל צוות וצוות 24/7 למעט ביום כיפור. ואנשים מקבלים צלצול אוטומטי כמעט בכל שבוע דהם במשמרת.אתה חי בסרט אם אתה חושב שרק בצבא עובדים בלילה או בסופש...
  • אם כל כך טוב בצבא למה הצבא מתקשה לגייס אנשים כי בח 16/01/2022 21:42
    הגב לתגובה זו
    אם כל כך טוב בצבא למה הצבא מתקשה לגייס אנשים כי בחוץ הרבה יותר טוב מהצבא אבל אנשים מסתכלים רק על התמורה לא על ההשקעה
  • 2.
    שון 16/01/2022 18:42
    הגב לתגובה זו
    בכול ממשלות ישראל יש מספר גדול של גנרלים שדואגים לעצמם ולמקורבים עליהם. אני בחרתי בממשלה הזאת ואני מצר על ההחטלה השאוריריתית הזאת!!!!
  • 1.
    ישראלי 16/01/2022 18:31
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הזו אסון למדינה. כל יום שהיא קיימת, ההרס של המדינה הולך ומתעצם. אסון.
  • ממשלה מצוינט (ל"ת)
    יהווית 16/01/2022 20:25
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.