דולר
צילום: iStock
דעה

במקום להתחנן למדינה להחליש את השקל - האם היצואנים יתייעלו?

הדולר שוב בשפל והיצואנים שוב מבקשים התערבות ממשלתית כדי לסבסד אותם. האם יש דרך אחרת שבה הריטואל לא יחזור על עצמו בכל כמה שנים?
אמיר כהני | (5)

הדולר צונח ומגיע לשפל חדש מזה כחצי שנה. כזכור, באמצע ינואר השנה, הכריז בנק ישראל על צעד יוצא דופן במטרה למנוע את המשך הייסוף בשקל כשהודיע כי ירכוש במהלך השנה 30 מיליארד דולר. ההודעה יצאה לאחר שהדולר הגיע כבר לשפל של 25 שנים ונסחר תמורת 3.11 שקלים. הודעת הבנק הקפיצה מיד את הדולר שהתאושש מול השקל ואף הגיע כאמור לרמה של 3.3 שקלים.

והנה עברה פחות משנה, בנק ישראל רכש את הסכום המטורף - והדולר? ירד לשפל היסטורי. היום הוא עלה מעט ל-3.0890 אבל זו כמובן לא נחמה למי שחוששים מהמשך הנפילות.

 

דולר שקל רציף

דולר ארה"ב > לשער הדולר היציג לחצו כאן

אירו רציף

רכישת דולרים היא, כמובן, אפשרות אחת אך וודאי שלא יכולה להיות היחידה. רק לפני שבועיים פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל בה קבע כי הבנק המרכזי מחזיק יתרות מט"ח גדולות מדי. יתרות המט"ח מגיעות ל–204 מיליארד דולר ומהוות 46% מהתמ"ג — שיעור כפול מהרצוי.

ליצואנים אלה חדשות רעות מאוד – הם יקבלו פחות כסף על אותה סחורה. הוסיפו לכך את עליות מחיר התובלה בשיעורים שנעים בין 8-10% וההיסטריה של חלק מהיצואנים מובנת מאליה. הם חוששים, ובצדק מבחינתם. מצד שני, האם זה לא ריטואל מוכר? בשנת 2002 הדולר נשק לחמישה שקלים. לאחר כשנה וקצת הדולר "התדרדר" והגיע לשער של כ-4.3. מיד היצואנים זעקו שמצבם קשה והם ייאלצו לפטר עובדים בשל שחיקת הרווחיות. ומה קרה? כלום. בתחילת 2006 הדולר  עמד על כ-4.6 שקלים ואז החלה ירידה איטית של כשלוש שנים עד שהתדרדר בחדות ל-3.3 שקלים לדולר. גם אז מחו "היצואנים" שמפעלים ייסגרו, אנשים יפוטרו ועוד. איש לא חשב לנסות משהו אחר. איש לא חשב שהדולר עלול לעלות או לרדת שוב בעתיד ולהיערך לכך.

לכן, אני מאמין, נראה בקרוב את אותו הריטואל של ישיבת חירום עם שר האוצר בנושא זה על מנת לייקר את הדולר. ריטואל זה הוא לא דבר חדש. לצערי הוא קורה יותר מדי והגיע העת להפסיק אותו.

קל לתלות ירידה במתח הרווחים בגורמים חיצוניים כמו הדולר, מחירי התובלה הימית ושלל גורמים אחרים. באים לממשלה, היא תתקן, תפצה או תממן ובא לציון גואל. יותר קשה לערוך רפורמות מבית, כלומר שהיצואנים יבדקו את עצמם ויראו כיצד הם יכולים להתמודד עם המצב ולהיערך אליו, אם טרם עשו זאת מיוזמתם.  זה כבר קשה יותר ולכן זה גם האתגר של משרד האוצר לדרוש זאת מהם בטרם יפעל בשוק הדולר. כשעליות המחירים מגיעות מסיבות אובייקטיביות ולא בגלל שליטת קבוצת כח כזו או אחרת, אין לנו בעיה עם ייקור עלויות. רבות דובר על כך שהמחירים יעלו היות ועלויות השינוע העולמי עלו. במקרה זה, אין לאיש יכולת לשנות את המצב. לא אנחנו שולטים בשינוע העולמי ולכן תלויים באחרים.

לכן, במסגרת הרפורמות שמקדמת הממשלה הגיע הזמן שריטואל הדולר ייפסק. על היצואנים, כמו כל חברה או גוף שרוצים לפעול בזירה הבין-לאומית להתייעל ולפעול כך שיתאימו לתחרות הגלובלית, יפתחו ויעצימו יצירת ערך משותף עם לקוחותיהם בעולם ויוכלו להתמודד עם התנודות בדולר בלי סיוע מהמדינה.

קיראו עוד ב"מט"ח"

מדינת ישראל צריכה לנהוג כאן בחוכמה ובזהירות – סיוע ליצואנים והעלאת ערך הדולר פוגעת במשפחות המזמינות מוצרים מחו"ל או יוצאות לנופש ובכך מייקרת להם את המחיה.

לכן, לפני שנכנסים לפעילות בשוק הדולר יש לוודא שעשינו לפני כן את כל מה שניתן.     

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי ק 23/11/2021 06:18
    הגב לתגובה זו
    כתבה בדיחה. למען כבודו של האתר עדיף שלא היתה מתפרסמת.
  • 4.
    אורן קריב 22/11/2021 21:49
    הגב לתגובה זו
    "מדינת ישראל צריכה לנהוג כאן בחוכמה ובזהירות – סיוע ליצואנים והעלאת ערך הדולר פוגעת במשפחות המזמינות מוצרים מחו"ל או יוצאות לנופש ובכך מייקרת להם את המחיה." תגיד? אתה אמיתי??? מי שמממן את המדינה הזאת אלו הם אותם העסקים שאתה יוצא נגדם
  • 3.
    המצב הגאופוליטי של המדינה יביא בהמשך למפולת בשקל. (ל"ת)
    שלמה 22/11/2021 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחחח 22/11/2021 20:43
    הגב לתגובה זו
    מה שאתה כנראה לא מבין זה שקניה בחול זה על חשבון עסקים בארץ ונופש בחול גם הוא על חשבון המלונות בארץ בוא נראה את הכתב נחתך בכמה עשרות אחוזים בשכר שהבוס אומר לו תתייעל חביבי
  • 1.
    נדי 22/11/2021 20:32
    הגב לתגובה זו
    כמה טעויות. ראשית להתייחס ליצואנים כאילו הם מייצאים סחורות זה כל כך שנות החמישים. רוב היצוא הישראלי כיום הוא שירותים והייטק שלא קשור למחירי התובלה. מספר היצואנים שממש מייצאים סחורה הולך ופוחת בכל שנה, כולל חקלאות. שנית, הדרישה להתייעלות מוזרה, יש גבול סופי כמה אפשר להתייעל כדי לפצות על ירידת הדולר. האם גם בדוחר שווה 2 שקלים תקרא להתייעל? אולי בדולר שווה שקל? הדרך הפשוטה של יצואני הייטק ושירותים להתייעל היא פשוט להעסיק אנשים מעבר לים. אפילו להעביר לשם ישראלים. ולמה בדיוק מותר לפגוע ביצואנים שמעסיקים עובדים ואסור חס ושלום לפגוע ביבואנים או במזמיני מוצרים מחו"ל? ולמה לא רואים את הירידה בשער הדולר במחירי מכוניות מיובאות? ושאר מוצרים? דלק? אנרגיה? בקיצור כתבה שטוחה מידי.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?

התחזקות המטבע המקומי נמשכת, ברקע ירידה בפרמיית הסיכון ואמון גובר בכלכלה המקומית למרות התחזיות לריבית נמוכה יותר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דולר שער הדולר

השקל ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר מתחת ל-3.22 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. בכך נמשך רצף העליות המרשים של המטבע המקומי, שצבר תאוצה מאז תחילת המלחמה, אז חצה הדולר את רף ה-4 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2015.

ככל והתמונה התבהרה, היציבות החלה לחזור לאיטה. פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהתמדה, בזכות רגיעה ביטחונית יחסית, חזרת החטופים והמשך הפסקת האש שמחזיקה מעמד למרות הפרות בצפון ובדרום, לצד החלטות חברות הדירוג להחזיר את תחזית ישראל מ"שלילית" ל"יציבה". גורמים אלה מחזקים את אמון המשקיעים ומחזירים את ההון הזר לשוק המקומי.

גם הנתונים הכלכליים המקומיים תומכים במגמה: הכלכלה מפגינה עמידות, עם צמיחה חיובית, שוק עבודה חזק והמשך ירידה באינפלציה. בוול סטריט נרשמת רגיעה אחרי התנודתיות של השבועות האחרונים, והמוסדיים בישראל ממשיכים למכור דולרים כדי לגדר את ההשקעות, מה שמוסיף ללחץ כלפי מטה על המטבע האמריקאי.

בנוסף, נתוני האוצר לחודש אוקטובר מצביעים על הפתעה חיובית: גביית המיסים השנה צפויה לשבור שיא של כ-520 מיליארד שקלים, הרבה מעל היעד התקציבי של 493 מיליארד. על פי ההערכות, הגירעון לשנת 2025 יעמוד סביב 5% בלבד, נמוך מהתחזית הרשמית של 5.2%. הגבייה הגבוהה מגיעה משילוב של שוק עבודה חזק, צמיחה בצריכה הפרטית, עלייה חדה בהכנסות משוק ההון, והמשך המאבק בהון השחור. הנתונים הללו מצביעים על חוסן כלכלי מובהק, שאף מאפשר לממשלה לממן את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ביציבות הפיסקלית. הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

מה חושבים הכלכלנים?

בסקירות האחרונות של בתי ההשקעות ציינו כלכלנים כי רמת השער הנוכחית, קרי סביב 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקפת מצב מאוזן יחסית. במזרחי טפחות ציינו שהייסוף הנוכחי חריג בכך שהוא התרחש במקביל לירידות בוול סטריט, מה שמעיד על השפעה מקומית מובהקת, בראש ובראשונה העלאת תחזית הדירוג. בלידר הוסיפו כי המוסדיים מכרו מט"ח בהיקפים גבוהים גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים הקודמים, מה שתומך בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הדגישו כי השקל החזק כבר מסייע למתן לחצי האינפלציה, ובמיטב מעריכים כי הוא אינו מהווה כיום מגבלה על יצואנים, בניגוד לעבר.