הגירעון של ישראל קטן מהצפוי? זה לא בזכות הממשלה - אלא ארה"ב
בשבוע שעבר, יצא לי לראות כמה נתונים על הכנסות המדינה בשנה האחרונה. אחד מהנתונים היותר מעניינים שגיליתי הוא שלמרות שחלק גדול מהציבור יצא לחל"ת בשנה שעברה, הכנסות המדינה ממיסוי על הכנסה דווקא עלו. מתברר שההסבר לתופעה המוזרה הזאת היא הגאות בבורסה האמריקאית. העלייה בנאסד"ק עודדה את חברות ההיי-טק הישראליות לצאת להנפקות, כל הנפקה הביאה איתה עובדים שמימשו את האופציות שלהם, ורשות המיסים דאגה לחתוך קופון נחמד לטובת הקופה הציבורית.
בקיצור, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ הירבו לדבר על כך שממשלת ישראל הצליחה בתקופת הקורונה גם לתמוך בעובדים ובעסקים, וגם לצאת בגירעון קטן יחסית – רק כ-12% תוצר. אבל מתברר שחלק גדול מהקרדיט שייך בכלל לדוד סם. ישראל יצאה מהקורונה עם גירעון קטן יחסית, הרבה בגלל שהבנק המרכזי האמריקאי הפגיז את שוק המניות בכסף זול, וחלק מהכסף הזה הגיע גם לחברות ולעובדים מישראל.
בינתיים, נראה שאין סיבה לדאגה, כי ההנפקות בנאסד"ק ממשיכות בכל הכוח. רק בשבוע שעבר הונפקו בנאסד"ק ארבע חברות ישראליות חדשות, וכל אחת מהן גייסה בין חצי ל- 2.15 מיליארד דולרים. זה מבטיח שגם ברבעון הזה הכנסות המדינה ממיסים יראו מצוין, וששר האוצר יתגאה בכך שלמרות שהממשלה ממשיכה להוציא סכומים גבוהים יחסית, הגירעון הרבה יותר קטן ממה שאפשר לצפות.
אבל בכל זאת, בתלות שנוצרת בין הכנסות המדינה לבין הגאות בשוק המניות האמריקאי יש גם סיכונים. כדי להבין את הסיכונים, אפשר להיזכר במשבר הדוט-קום של שנת 2000. אז, כמו היום, זרם הרבה מאוד כסף לחברות היי-טק, וחברות ישראליות נהנו מההזדמנות להנפיק בארה"ב ולהכניס כסף גדול. אז, כמו היום, ההכנסות האלה זרמו לקופת המדינה, ואפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאות שלה. אבל כששוק המניות האמריקאי קרס, ההנפקות נעצרו, הכנסות המדינה ממיסים נחתכו, והממשלה התקשתה להגדיל את הגירעון כדי להפנות משאבים לטובת סיוע למי שנפגע מהמשבר. התוצאה הייתה אבטלה שהגיעה לקרוב ל-11 אחוזים.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, אנחנו עלולים להגיע למצב דומה. הסתמכות על ההכנסות מהנפקות כדי לממן את הוצאות הממשלה יכולה לאפשר לממשלה להגדיל את ההוצאות שלה כעת. אבל במקרה כזה, אנחנו שוב נהיה בבעיה קשה אם יקרה משהו שיעצור את חגיגת ההנפקות בארה"ב.
לפחות בינתיים, נראה שבאוצר מבינים את זה, ושגם שר האוצר הנוכחי נזהר מלהגדיל את ההוצאות. מצד שני, יש גם הרבה אנשים שחושבים שהריבית הנמוכה בעולם וההכנסות הגבוהות יחסית ממיסים זאת הזדמנות מצוינת בשביל הממשלה להגדיל הוצאות. כך שלי לפחות קשה לנחש איך יראה תקציב 2021/2022.
אבל כדאי שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון שבתקופה שבה האינפלציה עולה והסיכון לעליית ריבית בהחלט קיים, עדיף אולי להשתמש בהכנסות כדי לצמצם קצת את הגירעון. אחרת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עוד פעם בתסריט שבו הבורסה האמריקאית נופלת, והמשק הישראלי נופל ביחד איתה.
- רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 4.שרה 05/07/2021 13:43הגב לתגובה זוכי "יש אלוהים בשמיים" וזו הפעם היחידה שאני מאמינה בו מלבד מלחמת יום כיפור שהיתה נס אלוהי ולא אחרת,ואני חילונית ,ומדינתנו היא בעלת אוכלוסיות נחשלות וניכשלת בבחינות אירופיאיות וכדו'
- 3.ותיק 04/07/2021 11:53הגב לתגובה זוישראל יצאה טוב יחסית גם מהמשבר ב 2008. כמובן שזה לא היה קשור למי שהיה רה"מ באותה תקופה.
- ותיק עם תיק 05/07/2021 02:57הגב לתגובה זובמניות שלהם. וזה גם לזכות הממשלה שדאגה לשמירה על מט"ח (=לקח מהמשבר של 1985 שכמעט מוטט המדינה). גם סטנלי פישר תרם את תרומתו.
- 2.זה לא בזכות ארה"ב אלא בזכות הגבייה בישראל. (ל"ת)אביחי 04/07/2021 10:46הגב לתגובה זו
- 1.הכל הטוב קרה בזמן נתניהו ותמיד יש הסבר למה זה לא קשור (ל"ת)יעקב 04/07/2021 10:46הגב לתגובה זו
- לנתניהו היה מזל יותר משכל ואחריות ציבורית. (ל"ת)ריקה 04/07/2021 11:54הגב לתגובה זו
- BB בזבזיהו 05/07/2021 03:00לכל דכפין (=בעיקר לחרדים כמובן). הכסף הזול שהגיע ומגיע מארה"ב עזר גם כאן לכלכלה, אבל גם העלה מחירי הדיור לשיאים מטורפים

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
