בשנים האחרונות, שוק הלווינים הבינ"ל עובר שינויים רבים ושליטתו כתשתית תקשורת בלעדית נסדקה. עד לא מזמן – כלומר עד הכניסה של האינטרנט המהיר והסיבים האופטיים – הלווינים היו השיטה המועדפת, המהירה והיעילה לתקשורת הבינ"ל, ברמה האזרחית, העסקית, הצבאית והמדינתית. אבל כאמור השינויים הטכנולוגיים יצרו שינויים מהותיים בענף והפכו אותו לרובד נוסף בעולם המודרני המקושר.   עם זאת, ישנם מספר שווקים גדולים שעדיין מסתמכים על לווינים. ארצות הברית למשל, בשל פיזור האוכלוסייה הגדול – שאינו מאפשר לפרוש תשתיות – היא השוק הגדול בעולם לאינטרנט על בסיס לווין. שוק נוסף ומאוד רלוונטי לישראל, הוא השוק האפריקאי, הנאמד במאות מיליוני דולרים בשנה.   כעיקרון, לוויני התקשורת מתחלקים ל-3 קטגוריות מרכזיות, על פי מרחק מכדור הארץ, שכמובן משפיע על מהירות המעבר של הנתונים. בפועל, מדינות, צבאות ועסקים – או לפחות כאלה בעלי אמצעים – לעיתים משתמשים בכל הקטגוריות במקביל, כדי לייצר מערכת רבודה של מידע.   בתפקיד המשדך: מנכ"ל חלל זיצ'ק לווין עמוס 17 – שהוא לווין השייך לקטגוריית HEO; לווינים גבוהי מסלול שמרחפים בגובה 36 אלף קילומטר לפחות – שחלל תקשורת -4.97% שיגרה לחלל בסוף השנה שעברה, מיועד לספק תקשורת לשוק האפריקאי. קצת יותר מחצי שנה להפעלתו, בחלל תקשורת רוצים למקסם את הגישה לשוק הזה. הדרך שבה בחרו לעשות את זה, החלה כבר במארס השנה, כשמנכ"ל גילת סאטקום מערכות, דן זיצ'ק, חצה את הקווים ועבר לנהל את חלל. הוא זה שיצר את החיבור בין החברות והיום, הם הודיעו על התרקמות השת"פ, שאמור לסייע להם להגדיל את נתח השוק שלהם באפריקה - שוק הנאמד בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה.   לפי הדיווח של החברות, "שיתוף הפעולה יאפשר למפעילי רשתות סלולריות וספקי אינטרנט באפריקה חיסכון גדול בהוצאות הודות לחיבור שמאפשר הלוויין המתקדם עמוס 17 תוך שימוש וניצול הציוד הקיים של הלקוח, שניתן גם להפעלה מרחוק על ידי משתמשי הקצה".   בנוסף בחברות מציינים שהלקוחות יהנו מתפוקה גבוהה יותר והפחתת עלויות אופרטיביות, זאת הודות לשימוש בספק השירות החכם של גילת טלקום וכן, תעריף ניהול חכם בזכות טכנולוגיית ה-SD-WAN, המאפשרת לספקי שירות וספקי רשת סלולרית לרכז את השליטה בתעבורת המידע על ידי הלוויין וסיבים אופטיים גם יחד.   השירות שמציעות החברות מאפשר שימושים שונים, בהם שימוש קולי, סטרימינג, שימוש באפליקציות כמו פייסבוק, נטפליקס, שירותי ענן ועוד. כל אלה ניתנים בהתאמה אישית לצרכי המשתמשים ולדרישות השוק המקומיות – וגם תומך בשירותי רפואה מרחוק ובכל טרנד הקישוריות שהתחזק בקורונה.   הקייס למיזוג בין החברות שתי החברות הללו משלימות האחת את השנייה. האחת נותנת שירותי לווין מתקדמים, השנייה מספקת את שירותי הממסר. אז נכון, אמנם זה שיתוף פעולה מסחרי ראשון בין שתי החברות, כששתי החברות עוברות שנה לא פשוטה. אבל השילוב ביניהן, שאינו מצריך סינרגיה כמעט בכלל, הוא פשוט והגיוני. חלל שצריכה גישה לשווקים ולטכנולוגיות של סאטקום, תהפוך את המוצרים של האחרונה למוצר משלים לשוק האפריקאי. סאטקום, שהיא חברה קטנה בשווי שוק של 39 מיליון שקל, רק תרוויח מגישה למקורות, לרשת הקשרים הענפה ולידע של חלל.   בכל מקרה, כמו שכתבנו, עוברות על החברות שנה לא פשוטה. חלל בשווי של 101 מיליון שקל, ירדה מתחילת השנה ב-60%. סאטקום, ירדה ב-24.5% לשווי של כ-40 מיליון שקל. עם זאת הידיעה מקפיצה את מניות החברות. בכל מקרה, בשוק שרק הולך ונהיה תחרותי, יש היגיון רב מאוד שנראה חברה אחת חזקה, שתחלוש עם היכולות שלה לספק שירותים מקצה לקצה.   כאמור זה קצת מוקדם מדי לדבר על זה, אבל יחד עם נוכחותו של זיצ'ק שנמצא כאמור בתמונה, אי אפשר להוריד שום אופציה מהשולחן. בשוק ישנן הערכות כי אם שיתוף הפעולה יצליח, יתחילו לגשש על מיזוג בין החברות.   "רוצים להיות יותר גלובליים" לכבוד המאורע החשוב לתעשיית הלוויינים הישראלית, ראיינו כאן את זיצ'ק, שסיפר על שיתוף הפעולה ועל התחזית שלו לעתיד החברה שהוא עומד בראשה. "סאטקום חזקים בפרויקטים ואספקת שירותים באפריקה, יחד עם עמוס 17 זה שילוב חזק מאוד", אמר זיצ'ק. "שיתוף הפעולה הזה אמור לתת לשתי החברות יתרונות בניצול הטכנולוגיות המשמעותיות של גילת, יחד עם הלווין המתקדם שלנו".   אילו שירותים תתנו? "השירות של SD-WAN, שמאפשר לנהל את רוחב הפס ומאפשר לנהל קיבולת בין אתרים ולתת עדיפיות לאפליקציות מסוימות על פני אחרות שמייצרות אופטימיזציה. הלוויין יודע לעשות איזון ומשפר את ניצול המשאבים ואת זרימת המידע.   "זה מייצר גם יתרון משמעותי ללקוחות, שמתבטא בהורדת מחיר, וגם למי שיש סיבים, זה נותן גיבוי ברגע שיש תקלות. אנחנו נותנים שירות מקצה לקצה, זה ONE STOP SHOP. אנחנו מאמינים שזה ייתן לנו את היתרון התחרותי ויסייע לנו להגדיל את נתח השוק שלנו".   נראה את שיתוף הפעולה מעמיק לשווקים נוספים? "יש אפשרות שנפתח שווקים נוספים. אנחנו פעילים באותו שוק, הלקוחות משלימים, כל חברה מביאה את העוצמות והיכולות שלה ויחד אנחנו מביאים פיתרון לשוק האפריקאי – זה יכול לייצר מומנטום לשתי החברות. זה יפתח לנו עולמות חדשים, בעיקר בעולמות הסלולר, שלשם אנחנו שואפים לחזק את הנוכחות שלנו".   מה היתרון של לווינים בשוק האפריקאי? "אפריקה זה מקום ענק. יש פרישות סיבים, אבל יש אזורים מאוד מרוחקים ממרכזי ערים, שמקשה על פרישת תשתית קרקעית והדרך להתגבר על זה באמצעות צלחת לוויין, ככה אפשר להגיע לכל פינה שם. הפיתרון המהיר והאפקטיבי הוא לווין, רואים את זה במיוחד באזורי אסון, שם הלווין עדיין אמצעי התקשורת המועדף."   איפה אתה רואה את החברה בעוד 5 שנים? "היום יש לנו 4 לווינים, 3 מלאים ואחד בשלבי מכירה, אני חושב שעוד כמה שנים זה יהיה מאחורינו ואני מקווה שזה, יחד עם פעולות נוספות, יוביל אותנו להיות חברה יותר גלובלית".