לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock
ראיון

חלל תקשורת וסאטקום מסתערות על אפריקה; האם נראה מיזוג בעתיד?

דן זיצ'ק, מנכ"ל חלל: "סאטקום חזקים בפרויקטים ואספקת שירותים באפריקה, יחד עם עמוס 17 של חלל זה שילוב חזק מאוד"
ארז ליבנה | (1)

בשנים האחרונות, שוק הלווינים הבינ"ל עובר שינויים רבים ושליטתו כתשתית תקשורת בלעדית נסדקה. עד לא מזמן – כלומר עד הכניסה של האינטרנט המהיר והסיבים האופטיים – הלווינים היו השיטה המועדפת, המהירה והיעילה לתקשורת הבינ"ל, ברמה האזרחית, העסקית, הצבאית והמדינתית. אבל כאמור השינויים הטכנולוגיים יצרו שינויים מהותיים בענף והפכו אותו לרובד נוסף בעולם המודרני המקושר.

 

עם זאת, ישנם מספר שווקים גדולים שעדיין מסתמכים על לווינים. ארצות הברית למשל, בשל פיזור האוכלוסייה הגדול – שאינו מאפשר לפרוש תשתיות – היא השוק הגדול בעולם לאינטרנט על בסיס לווין. שוק נוסף ומאוד רלוונטי לישראל, הוא השוק האפריקאי, הנאמד במאות מיליוני דולרים בשנה.

 

כעיקרון, לוויני התקשורת מתחלקים ל-3 קטגוריות מרכזיות, על פי מרחק מכדור הארץ, שכמובן משפיע על מהירות המעבר של הנתונים. בפועל, מדינות, צבאות ועסקים – או לפחות כאלה בעלי אמצעים – לעיתים משתמשים בכל הקטגוריות במקביל, כדי לייצר מערכת רבודה של מידע.

 

בתפקיד המשדך: מנכ"ל חלל זיצ'ק

לווין עמוס 17 – שהוא לווין השייך לקטגוריית HEO; לווינים גבוהי מסלול שמרחפים בגובה 36 אלף קילומטר לפחות – שחלל תקשורת -6.04% שיגרה לחלל בסוף השנה שעברה, מיועד לספק תקשורת לשוק האפריקאי. קצת יותר מחצי שנה להפעלתו, בחלל תקשורת רוצים למקסם את הגישה לשוק הזה.

הדרך שבה בחרו לעשות את זה, החלה כבר במארס השנה, כשמנכ"ל גילת סאטקום מערכות, דן זיצ'ק, חצה את הקווים ועבר לנהל את חלל. הוא זה שיצר את החיבור בין החברות והיום, הם הודיעו על התרקמות השת"פ, שאמור לסייע להם להגדיל את נתח השוק שלהם באפריקה - שוק הנאמד בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה.

 

לפי הדיווח של החברות, "שיתוף הפעולה יאפשר למפעילי רשתות סלולריות וספקי אינטרנט באפריקה חיסכון גדול בהוצאות הודות לחיבור שמאפשר הלוויין המתקדם עמוס 17 תוך שימוש וניצול הציוד הקיים של הלקוח, שניתן גם להפעלה מרחוק על ידי משתמשי הקצה".

 

בנוסף בחברות מציינים שהלקוחות יהנו מתפוקה גבוהה יותר והפחתת עלויות אופרטיביות, זאת הודות לשימוש בספק השירות החכם של גילת טלקום וכן, תעריף ניהול חכם בזכות טכנולוגיית ה-SD-WAN, המאפשרת לספקי שירות וספקי רשת סלולרית לרכז את השליטה בתעבורת המידע על ידי הלוויין וסיבים אופטיים גם יחד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

השירות שמציעות החברות מאפשר שימושים שונים, בהם שימוש קולי, סטרימינג, שימוש באפליקציות כמו פייסבוק, נטפליקס, שירותי ענן ועוד. כל אלה ניתנים בהתאמה אישית לצרכי המשתמשים ולדרישות השוק המקומיות – וגם תומך בשירותי רפואה מרחוק ובכל טרנד הקישוריות שהתחזק בקורונה.

 

הקייס למיזוג בין החברות

שתי החברות הללו משלימות האחת את השנייה. האחת נותנת שירותי לווין מתקדמים, השנייה מספקת את שירותי הממסר. אז נכון, אמנם זה שיתוף פעולה מסחרי ראשון בין שתי החברות, כששתי החברות עוברות שנה לא פשוטה. אבל השילוב ביניהן, שאינו מצריך סינרגיה כמעט בכלל, הוא פשוט והגיוני. חלל שצריכה גישה לשווקים ולטכנולוגיות של סאטקום, תהפוך את המוצרים של האחרונה למוצר משלים לשוק האפריקאי. סאטקום, שהיא חברה קטנה בשווי שוק של 39 מיליון שקל, רק תרוויח מגישה למקורות, לרשת הקשרים הענפה ולידע של חלל.

 

בכל מקרה, כמו שכתבנו, עוברות על החברות שנה לא פשוטה. חלל בשווי של 101 מיליון שקל, ירדה מתחילת השנה ב-60%. סאטקום, ירדה ב-24.5% לשווי של כ-40 מיליון שקל. עם זאת הידיעה מקפיצה את מניות החברות. בכל מקרה, בשוק שרק הולך ונהיה תחרותי, יש היגיון רב מאוד שנראה חברה אחת חזקה, שתחלוש עם היכולות שלה לספק שירותים מקצה לקצה.

 

כאמור זה קצת מוקדם מדי לדבר על זה, אבל יחד עם נוכחותו של זיצ'ק שנמצא כאמור בתמונה, אי אפשר להוריד שום אופציה מהשולחן. בשוק ישנן הערכות כי אם שיתוף הפעולה יצליח, יתחילו לגשש על מיזוג בין החברות.

 

"רוצים להיות יותר גלובליים"

לכבוד המאורע החשוב לתעשיית הלוויינים הישראלית, ראיינו כאן את זיצ'ק, שסיפר על שיתוף הפעולה ועל התחזית שלו לעתיד החברה שהוא עומד בראשה. "סאטקום חזקים בפרויקטים ואספקת שירותים באפריקה, יחד עם עמוס 17 זה שילוב חזק מאוד", אמר זיצ'ק. "שיתוף הפעולה הזה אמור לתת לשתי החברות יתרונות בניצול הטכנולוגיות המשמעותיות של גילת, יחד עם הלווין המתקדם שלנו".

 

אילו שירותים תתנו?

"השירות של SD-WAN, שמאפשר לנהל את רוחב הפס ומאפשר לנהל קיבולת בין אתרים ולתת עדיפיות לאפליקציות מסוימות על פני אחרות שמייצרות אופטימיזציה. הלוויין יודע לעשות איזון ומשפר את ניצול המשאבים ואת זרימת המידע.

 

"זה מייצר גם יתרון משמעותי ללקוחות, שמתבטא בהורדת מחיר, וגם למי שיש סיבים, זה נותן גיבוי ברגע שיש תקלות. אנחנו נותנים שירות מקצה לקצה, זה ONE STOP SHOP. אנחנו מאמינים שזה ייתן לנו את היתרון התחרותי ויסייע לנו להגדיל את נתח השוק שלנו".

 

נראה את שיתוף הפעולה מעמיק לשווקים נוספים?

"יש אפשרות שנפתח שווקים נוספים. אנחנו פעילים באותו שוק, הלקוחות משלימים, כל חברה מביאה את העוצמות והיכולות שלה ויחד אנחנו מביאים פיתרון לשוק האפריקאי – זה יכול לייצר מומנטום לשתי החברות. זה יפתח לנו עולמות חדשים, בעיקר בעולמות הסלולר, שלשם אנחנו שואפים לחזק את הנוכחות שלנו".

 

מה היתרון של לווינים בשוק האפריקאי?

"אפריקה זה מקום ענק. יש פרישות סיבים, אבל יש אזורים מאוד מרוחקים ממרכזי ערים, שמקשה על פרישת תשתית קרקעית והדרך להתגבר על זה באמצעות צלחת לוויין, ככה אפשר להגיע לכל פינה שם. הפיתרון המהיר והאפקטיבי הוא לווין, רואים את זה במיוחד באזורי אסון, שם הלווין עדיין אמצעי התקשורת המועדף."

 

איפה אתה רואה את החברה בעוד 5 שנים?

"היום יש לנו 4 לווינים, 3 מלאים ואחד בשלבי מכירה, אני חושב שעוד כמה שנים זה יהיה מאחורינו ואני מקווה שזה, יחד עם פעולות נוספות, יוביל אותנו להיות חברה יותר גלובלית".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סאטקום 03/08/2020 20:41
    הגב לתגובה זו
    חלל בדיחה ואין לה סיכוי בלי סאטקום והיכולות שלה. חלל חברה גמורה שרוכבת על סאטקום.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל |

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.