מהומות סטודנטים, הונג קונג
צילום: getty images, Barcroft Media

המשטרה בהונג קונג עצרה מפגינים תחת חוק הביטחון הלאומי החדש

לפחות מפגין אחד נעצר לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. עשרות עוכבו לחקירה בחשד להמרדה. זאת לאחר החלת החוק, שעבר סופית השבוע בפרלמנט הסיני. מה תעשה ארצות הברית?
ארז ליבנה |
אצבע בעין: 23 שנה בדיוק לאחר שבריטניה העבירה את השליטה על הונג קונג לסין, המדינה הודיעה כי ביצעה מעצר ראשון של אזרח הונג קונג החשוד בהמרדה, לאחר שהחזיק דגל הקורא לעצמאות העיר. לפחות 20 בני אדם נוספים עוכבו בהפגנה, זאת לאחר שסין החילה את חוק הביטחון הלאומי החדש, שאמור למנוע הסתה, המרדה וחתירה תחת השלטון. הודעת המעצר של משטרת סין החוק השנוי במחלוקת קיבל אשרור בחודש שעבר באסיפה של המפלגה הקומוניסטית ואתמול אושר סופית בפרלמנט. סעיפי החוק המעורפלים – ככל הנראה בכוונה – הביאו את המערב ובראש ארה"ב לאיים בביטולו של המעמד המיוחד של העיר ואת ההטבות לחברות מערביות שרוצות לסחור שם. עד כמה המצב חמור? עד כה עזבו 200 תושבים את העיר ופנו לטאיוון, הגובלת מדרום לסין. טאיוון - שעדיין נתונה ללחצים סיניים רבים - פתחה משרד מיוחד שנועד לקלוט תושבים מהונג קונג, שמעוניינים לעזוב את העיר בשל החוק - במטרה להביא אליה מדענים ואנשי פיננסים בולטים.  שלט של המשטרה הסינית המאיים על המפגינים במעצר מפגינים בהונג קונג היום ההיסטוריה שמאחורי החוק החדש בהונג קונג כאמור, ב-1 ליולי 1997, בריטניה החזירה את השליטה על העיר הסינית, לאחר יותר מ-150 שנה שבה שלטה שם, לאחר סיום מלחמת האופיום שבה בריטניה השפילה את סין והכריחה אותה לשלם פיצויים בנוסף לוויתור על הונג קונג. במהלך הסכם הסינו-בריטי בשנות ה-70 של המאה שעברה, הוסכם על החזרת השליטה הסינית על העיר, בתמורה לשמירה על עצמאותה. התקופה הזו נגמרה רשמית היום.   החלת החוק הסיני החדש – שאותו המשטר ניסה לקדם ב-2003 ונכשל – זורזה בשל גל ההפגנות בעיר בשנה שעברה, שהביאה להשבתתה קרוב לחצי שנה עוד לפני הקורונה. זאת בשל ניסיון של הממשל בסין להסגיר פעיל חברתי למשפט בסין, בשל מה שהם טענו לניסיונות המרדה. החוצפה הסינית והתגובה האמריקאית אבל זה רק חלק מהעניין. בעשור האחרון סין הפכה ליותר ויותר אגרסיבית בכמה זירות. אחת מהן היא שליטה בים מול יפן - אשר להן יש משקעים רבים עוד מימי מלחמת העולם השנייה והזוועות היפניות נגד העם הסיני; כאלה שבחלקן לא נפלו מאכזריותם של הנאצים ואף התעלו עליה. בנוסף, בחודשים האחרונים ישנה עליית מדרגה במתיחות עם הודו, כשלאחרונה נהרגו 20 חיילים הודים בתקרית בגבול הנידח שבלדאק שבהימאליה. כמו כן סין מנסה לאתגר את ההגמוניה העולמית של ארצות הברית לא רק באמצעות יוזמת החגורה והדרך, אלא גם בהפיכת היואן, המטבע הסיני, לתחליף לדולר במסחר הבינלאומי.   כיום, הונג קונג היא המרכז המסחרי השלישי בגודלו בעולם. אמנם למלחמת הסחר הייתה השפעה עצומה על חברות אמריקאיות רבות העוסקות בסין, אבל עד כה, הונג קונג לא נפגעה. אבל יש סבירות יותר מגבוהה שעכשיו זה יקרה. עם זאת, כדי להימנע משפל כלכלי טוטלי בעיר, חברות ציבוריות סיניות רבות העבירו את מרכז פעילותן הפיננסית לעיר בחודשים האחרונים – במקביל לחסימתן והגבלתן של חלק מהחברות בשווקים הפיננסיים בארצות הברית. ארצות הברית, שהביעה מורת רוח מהחוק החדש, צפויה להגיב במספר אופנים, בהם ביטול המעמד המיוחד של העיר, שאמורים להרחיק את הכסף האמריקאי הגדול מהונג קונג. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.