הנפט - יעלה או ירד?
עד כמה לא יציב שוק הנפט העולמי? התשובה הפשוטה והברורה מאליה היא מאוד. למרות שעוד לפני המגפה העולמית הזהב השחור כבר נתפס על ידי חלק מהמשקיעים כסקטור בדעיכה, ההשבתה של מרבית הכלכלות המפותחות בשלושת החודשים האחרונים, יחד עם מלחמת מחירים בין רוסיה לסעודיה – 2 מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם – הכניסה עוד מנה גדושה של חוסר ודאות; כזו שהופכת את המחיר לנעלם אחד גדול.
בסוף השבוע, לאחר פגישה בין מדינות קרטל הנפט אופ"ק בראשות סעודיה, הגיעו המדינות להסכמה מול מדינות אופ"ק+ על המשך קיצוץ בתפוקה של 9.7 מיליון חביות ביום. בתחילה היה חשש כי מדינות אופ"ק+ שמורכבת ממדינות עניות יותר, לא יעמדו בהסכם, לאחר שחלק מהן לא עמדו בהתחייבויות הקיצוץ בחודשיים האחרונים. אולם בסופו של דבר, המדינות האריכו את הקיצוץ בחודש נוסף, כלומר עד סוף אוגוסט, כאשר המדינות שלא עמדו בקיצוצים, התחייבו לקצץ יותר, כדי לפצות על הפער שנוצר.
ההסכמה גרמה לעליות במחיר הנפט, נכון יותר להמשך העליות, ויש כבר הערכות להמשך זינוקים במחיר הנפט, כשרק לפני ימים בודדים העריכו ב-UBS שמחיר הנפט עלול לרדת ב-20% בחודשים הבאים. הפערים בין האנליסטים המכסים את התחום רק מבטאים עד כמה התחום תנודתי ולא יציב, אם כי, אחרי שמדינות אופק+ הסכימו שלא להעלות את התפוקה, נראה שרוב הכלכלנים סבורים שהמגמה של מחיר הנפט היא חיובית.
>> הפסדים של טריליון דולר ב-2020 לסקטור הנפט
>> UBS: מחיר הנפט ייפול ל-32 דולר בספטמבר
כזכור, ההסכמה בין הארגונים הגיעה לאחר מלחמת מחירים בין רוסיה לסעודיה, כאשר העובדה שהראשונה סירבה לקצץ בתפוקת הנפט בפברואר, הובילה את האחרונה להגביר את הפקת הנפט ולרסק את המחיר – עד כדי כך שבשלב מסוים, באפריל, לקראת פקיעת החוזים, מחיר הנפט הגולמי התדרדר לרמה של מינוס 38 דולר על רקע התמלאות המחסנים והעלויות הגבוהות הכרוכות באחסון הנפט. בסוף המחיר התייצב על כ-11 דולר.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנפט והגז בארצות הברית התכווץ בכ-80%
חברת בייקר היוז, המספקת שירותים לתעשיית הנפט, דיווחה ביום שישי האחרון כי מספר אסדות הנפט והגז הפעילות בארצות הברית נפל מ-789 אסדות בתקופה המקבילה אשתקד ל-284 אסדות פעילות בסוף השבוע האחרון.
לפי הנתונים של בייקר, מספר אסדות הנפט הפעילות ירד ב-16 אסדות רק בשבוע האחרון. בכך מגיע מספר אסדות הנפט הפעילות ל-206 אסדות, זאת ביחס ל-789 אסדות פעילות בשנה שעברה. כלומר 691 אסדות פחות. זה לא צחוק. מספר אסדות הגז ירד מ-186 אסדות פעילות בתקופה המקבילה אשתקד, ל-76 אסדות פעילות נכון לסופ"ש האחרון.
ראוי לציין שמלחמת המחירים פגעה הכי קשה בשוק האמריקאי, כאשר נדרש מחיר יעד של 35 דולר לחבית כדי להפוך את הפקת הנפט לכדאית כלכלית. לפי נתונים שפורסמו בחודש שעבר, תעשיית הנפט העולמית צפויה להפסיד כטריליון דולר עד סוף השנה בשל העיוותים שנוצרו בשוק. בייקר היוז אגב, היא בין הנפגעות העיקריות, כשהפסדיה לרבעון הראשון מוערכים בכ-10 מיליארד דולר!
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
האם הנפט יגיע לרמה של 70 דולר בסתיו?
רק בסופ"ש האחרון, בבנק UBS השוויצרי העריכו כי בשל המשך התנודתיות בשווקי הנפט שנותר בעקבות משבר הקורונה, מחיר הסחורה צפוי לעמוד על כ-32 דולר. כלומר ירידה של 20% מהרמה הנוכחית.
מנגד, דן אברהארט, מנכ"ל חברת קנרי שירותי קידוח, אומר כי אנחנו צפויים לראלי של 90% במחיר הנפט מסוג WTI עד הסתיו בשל מה שהוא מכנה "זעזוע בשרשרת האספקה בשוק האמריקאי".
"חברת הנפט האמריקאיות קיצצו הרבה מדי ומהר מדי, מה שמכין את הבמה לזעזוע בשרשרת האספקה. הזעזוע לא יהיה גדול, אבל אני מעריך שהנפט מסוג WTI יכול לעלות ב-90% לרמה של עד 70 דולר לחבית בסתיו", אמר אברהארט.
שוק הנפט חווה התאוששות גדולה יחסית בחודש מאי האחרון, שנחשב לחודש הטוב ביותר של הנפט בהיסטוריה עם עלייה של 90%. זאת לאחר שסין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, חזרה ל-90% מיבוא הנפט לפני המשבר. עם זאת, חזרה לשאיבה אקססיבית בארצות הברית, כולל השפעות של המגפה ומלחמת הסחר - כלומר התכווצות בסחר בין המעצמות - עלולות דווקא לרסק את המחיר.
- 4.הגיון כלכלי 07/06/2020 23:24הגב לתגובה זובתחילת מרץ 2020 מחיר ממוצע אג"חים דלק 100 נקודות , כיום המחיר הממוצע של אג"חים דלק 35 נקודות , צריכת האנרגיה בעולם עולה ועולה מיום ליום , עולם התעופה מתחיל שוב ויגדל יותר ויותר עם התיירות בעולם וצריכת דלק מטוסים.... ואתם מבלבלים את המוח אחד לשני ממש לשווא!!! שוק האנרגיה יעלה ויצמח אקספונצילית מעתה ואיתו חברת דלק בעלי אסדות הנפט והגז בשווי אדיר מליארדים של דולרים של דלק תשובה בים מהיום בעיתון..... "אמריקן רשמה את העלייה היומית החדה מעולם - המריאה ב-41 אחוז, מניות התעופה והקרוזים בלמו ירידות חדות יותר בוול סטריט - אמריקן איירליינס הודיעה כי תגביר את טיסותיה, יונייטד זינקה ב-16.2%, נורוויג'יאן קרוז קפצה ב-9%; הסתערה על נאסד"ק ....."
- 3.הנפט - יעלה או ירד? (ל"ת)שתדע - תודיע לנו 07/06/2020 16:24הגב לתגובה זו
- 2.רציו..תחלק רווחים (ל"ת)טלטל 07/06/2020 16:15הגב לתגובה זו
- 1.יעקב 07/06/2020 15:30הגב לתגובה זו55 דולר, אפשר להתחיל לחשוב למכור את התעודה !
- זה יקרה עד סוף החודש (ל"ת)דוד 07/06/2020 21:25הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
