סטודנטים
צילום: shutterstock

בנק ישראל: יתרון לבוגרי מכללות פרטיות בשוק העבודה

40% מבוגרי תואר ראשון עוסקים במקצוע שאינו קשור להשכלתם, כך על פי מחקר שנערך בבנק ישראל אשר בחן את הסיכויים להיות מועסק במצב של השכלה עודפת ואי-התאמה בין ההשכלה למקצוע; וגם מה אומרים ציונים טובים בבגרות על העתיד?
איתן גרסטנפלד | (4)

בנק ישראל מפרסם היום מחקר הבוחן את הסיכויים של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה להיות מועסקים במצבים של השכלה עודפת ואי-התאמה בין מקצוע הלימוד לעבודתם. המחקר העלה, כי שיעור הבוגרים המצויים בהשכלה עודפת ביחס לעמיתיהם למקצוע עמד על כ-14%, ושיעור אי-ההתאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד עמד על כ-40%. 

על פי המחקר, שיעור בוגרי תואר ראשון המצויים בהשכלה עודפת ביחס לעמיתיהם למקצוע עמד על כ-14%. שיעור אי-ההתאמה בין מקצוע הלימוד למשלח היד בקרב הבוגרים עמד על כ-40%.

בוגרי המכללות הציבוריות בתחתית

בתוך כך, בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להיות מועסקים בהשכלה עודפת ובאי-התאמה הם בוגרי המכללות הציבוריות ואחריהם בוגרי האוניברסיטאות.

מנגד, בוגרי המכללות הפרטיות הם בעלי הסיכויים הנמוכים ביותר להשכלה עודפת ולאי-התאמה. עם זאת, הלימוד במכללות ציבוריות תורם לבוגריהם בהעלאת שכרם באופן יחסי לשכר בוגרי תיכון.

ציונים טובים בבגרות, סימן טוב לבאות

עוד מצא בנק ישראל, כי הסיכויים להשכלה עודפת ולאי-התאמה נמוכים יותר, בקרב בעלי כישורים גבוהים (לפי הציונים בבחינות הבגרות), ובוגרי מקצועות לימוד בזיקה הדוקה לשוק העבודה (למשל, ראיית חשבון, משפטים, מדעי המחשב והנדסה). בנוסף, גם בקרב עובדי המגזר הציבורי ובעלי ותק רב בשוק העבודה הסיכויים להשכלה עודפת ולאי-התאמה קטנים יותר מאשר אצל האחרים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 02/01/2020 06:49
    הגב לתגובה זו
    הכותרת של הכתבה נראית מגמתית וליצור רושם שבוגרי מכללות יועסקו יותר ואז נכנס המושג השכלה עודפת. מרגיש מאוד פישי כל ה"מחקר" ובעיקר לא מובו
  • 3.
    יובל 02/01/2020 06:21
    הגב לתגובה זו
    מה זה מכללה ציבורית בישראל? מה זה השכלה עודפת? מיהי המכללה הפרטית?
  • 2.
    גם לסטודנטים במכללות יש פנסיה תקציבית (ל"ת)
    בבנק ישראל 01/01/2020 23:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משכיל מושכל 01/01/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    כמובן שאולי, ברם, אולי תסבירו לנו מה זה השכלה עודפת, שנרכשה במכללות הציבוריות/פרטיות/אוניברסיטאות ?
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל