מחכים לרכבת: בבנק ישראל מסמנים את הבעיה העיקרית בכבישים
ככל שמתרחקים מערי המטרופולין הנגישות לתחבורה ציבורית יורדת, כך עולה מנתונים שפרסם היום (ב') בנק ישראל מתוך עבודת מחקר שבחנה את האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית מהיישובים השונים בישראל. לפי הממצאים, הנגישות לתחבורה ציבורית בפריפריה נמוכה, מנגד הנגישות הגבוהה ביותר נרשמה בישובים חרדיים.
"המשק הישראלי סובל מתלות יתר במכוניות פרטיות עקב מגבלות תשתית ותחבורה ציבורית בלתי יעילה", מציינים בבנק ישראל. "נושא זה עלה לדיון בשנים האחרונות בהקשרים רבים, לרבות העלאת הפריון במגזר העסקי, הרחבת היצע הדיור, באופן בו השקעה בתשתיות תחבורה תנגיש אזורי דיור מוזלים ותיצור אלטרנטיבה לאזורי הביקוש, הפחתת הצפיפות העירונית והגודש בכבישים, וצמצום בזיהום האוויר".
מהנתונים עולה כי ברוב יישובי הפריפריה ובמיוחד ביישובים הערביים, הנגישות היחסית לתחבורה ציבורית נמוכה ונובעת ממגבלות ההיצע של שירותי התחבורה. ביישובים יהודיים קטנים בפריפריה הנגישות נמוכה, אך רמתם הסוציו-אקונומית הגבוהה עשויה להעיד כי בהתחשב ברמת התחבורה הציבורית שניתן לספק להם, הנגישות הנמוכה נובעת מכך שהתושבים מעדיפים להשתמש ברכב פרטי. לעומת זאת, בערים ויישובים חרדיים הנגישות היחסית גבוהה.
לפי בנק ישראל, כ-60% מהעובדים בישראל מועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם. מתוכם שני שלישים מגיעים לעבודה ברכב פרטי, כ-20% מגיעים בתחבורה ציבורית וכ-10% בהסעה מאורגנת שהמעסיק מספק, כאשר בין היישובים בישראל קיימים הבדלים בולטים מבחינת האפשרות להגיע למקומות העבודה באמצעות תחבורה ציבורית, יחסית לאפשרות להגיע באמצעות רכב פרטי. בבנק ישראל מציינים כי ניתוח שונות זו בנגישות היחסית יכול לסייע לפתח את התשתיות באופן מאוזן.
- שמרית נוטמן מונתה כמנכל"ית ארגון 15 דקות
- אלו קווי התחבורה הציבורית הגרועים ביותר בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.משה 24/07/2018 10:39הגב לתגובה זואפשר לטפל בבעיה במיידי , אם מקימים ועדת השקעות ליעילות תחבורתית . לדוגמא : מכללות למורים ,הנדסאים , וכ.. צריכות להתמקם רק ברדיוס תחנת רכבת . זה אומר שלסטודנטים יהיה צד - יעד נגיש ב-100% בהגעה ובחזרה . העתקת מכללה זה לא פרוייקט הנדסי שצריך להביא מומחים מקנדה או סין בשביל זה . זה עניין של 3-6 חודשים בממוצע , וזה יתרום לעלייה מאסיבית בתנועת נוסעי הרכבת שזה שלעצמו , משפיע על מצבת כלי הרכב והגודש בכביש . שלב נוסף בתוכנית הוועדה ליעילות תחבורתית ,זה לתת מענקים לסילוק כל תחנות הדלק ,ממתחמי תחנות הרכבת .שזה גם חוסר יעילות . תחנת דלק יכולה להתמקם בכל מקום , ולא מול תחנת רכבת . פרוייקטיים גרנדיוסיים במיליארדים זה גם טוב , אבל צריך לטפל גם במיקרו וזה יכול לתת שיפור משמעותי ומיידי .
- 4.אין פה תחבורה ציבורית (ל"ת)בלי סיפורים 24/07/2018 08:41הגב לתגובה זו
- 3.גיליתם לי את אמריקה (ל"ת)קולומבוס 24/07/2018 08:20הגב לתגובה זו
- 2.אזרחית 23/07/2018 19:29הגב לתגובה זוגם תושבי העיר המבקשים להגיע למקום עבודתם ברכב, פרטי או ציבורי נזקקים לשעת נסיעה מפרכת. התחבורה הציבורית בישראל היא רק שם ולא תכלית.
- 1.המצב לא ישתנה 23/07/2018 18:32הגב לתגובה זובתשתיות צריך להשקיע ואילו מרכבים פרטיים המדינה מרוויחה והרבה, נתח גדול מתקציב המדינה מהווים מיסי הרכב, מיסי הדלק, הקנסות על נהיגה, גבייה עבור חניה ועוד. זהו מקור הכנסה גדול לממשלה ולשלטון המקומי. כל עוד זה המצב לא ישתנה דבר.
- גם בחלק הזמן שקיים לא מדובר בתחבורה ציבורית (ל"ת)בדיחה 24/07/2018 08:42הגב לתגובה זו
- צהלה 24/07/2018 08:33הגב לתגובה זוצריך לייקר בחזרה את מחיר הנסיעה הבסיסי , ההוזלה גרמה למעבר של נוסעים ממוניות שרות לאוטובוסים ,יצרה עומסים באוטובוס . מוניות שרות עבדו כתחבורה ציבורית מעבר לשעות הפעילות של האוטובוס .וסיפקו השלמה לתחבורה הציבורית

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
