מחכים לרכבת: בבנק ישראל מסמנים את הבעיה העיקרית בכבישים
ככל שמתרחקים מערי המטרופולין הנגישות לתחבורה ציבורית יורדת, כך עולה מנתונים שפרסם היום (ב') בנק ישראל מתוך עבודת מחקר שבחנה את האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית מהיישובים השונים בישראל. לפי הממצאים, הנגישות לתחבורה ציבורית בפריפריה נמוכה, מנגד הנגישות הגבוהה ביותר נרשמה בישובים חרדיים.
"המשק הישראלי סובל מתלות יתר במכוניות פרטיות עקב מגבלות תשתית ותחבורה ציבורית בלתי יעילה", מציינים בבנק ישראל. "נושא זה עלה לדיון בשנים האחרונות בהקשרים רבים, לרבות העלאת הפריון במגזר העסקי, הרחבת היצע הדיור, באופן בו השקעה בתשתיות תחבורה תנגיש אזורי דיור מוזלים ותיצור אלטרנטיבה לאזורי הביקוש, הפחתת הצפיפות העירונית והגודש בכבישים, וצמצום בזיהום האוויר".
מהנתונים עולה כי ברוב יישובי הפריפריה ובמיוחד ביישובים הערביים, הנגישות היחסית לתחבורה ציבורית נמוכה ונובעת ממגבלות ההיצע של שירותי התחבורה. ביישובים יהודיים קטנים בפריפריה הנגישות נמוכה, אך רמתם הסוציו-אקונומית הגבוהה עשויה להעיד כי בהתחשב ברמת התחבורה הציבורית שניתן לספק להם, הנגישות הנמוכה נובעת מכך שהתושבים מעדיפים להשתמש ברכב פרטי. לעומת זאת, בערים ויישובים חרדיים הנגישות היחסית גבוהה.
לפי בנק ישראל, כ-60% מהעובדים בישראל מועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם. מתוכם שני שלישים מגיעים לעבודה ברכב פרטי, כ-20% מגיעים בתחבורה ציבורית וכ-10% בהסעה מאורגנת שהמעסיק מספק, כאשר בין היישובים בישראל קיימים הבדלים בולטים מבחינת האפשרות להגיע למקומות העבודה באמצעות תחבורה ציבורית, יחסית לאפשרות להגיע באמצעות רכב פרטי. בבנק ישראל מציינים כי ניתוח שונות זו בנגישות היחסית יכול לסייע לפתח את התשתיות באופן מאוזן.
- שמרית נוטמן מונתה כמנכל"ית ארגון 15 דקות
- אלו קווי התחבורה הציבורית הגרועים ביותר בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.משה 24/07/2018 10:39הגב לתגובה זואפשר לטפל בבעיה במיידי , אם מקימים ועדת השקעות ליעילות תחבורתית . לדוגמא : מכללות למורים ,הנדסאים , וכ.. צריכות להתמקם רק ברדיוס תחנת רכבת . זה אומר שלסטודנטים יהיה צד - יעד נגיש ב-100% בהגעה ובחזרה . העתקת מכללה זה לא פרוייקט הנדסי שצריך להביא מומחים מקנדה או סין בשביל זה . זה עניין של 3-6 חודשים בממוצע , וזה יתרום לעלייה מאסיבית בתנועת נוסעי הרכבת שזה שלעצמו , משפיע על מצבת כלי הרכב והגודש בכביש . שלב נוסף בתוכנית הוועדה ליעילות תחבורתית ,זה לתת מענקים לסילוק כל תחנות הדלק ,ממתחמי תחנות הרכבת .שזה גם חוסר יעילות . תחנת דלק יכולה להתמקם בכל מקום , ולא מול תחנת רכבת . פרוייקטיים גרנדיוסיים במיליארדים זה גם טוב , אבל צריך לטפל גם במיקרו וזה יכול לתת שיפור משמעותי ומיידי .
- 4.אין פה תחבורה ציבורית (ל"ת)בלי סיפורים 24/07/2018 08:41הגב לתגובה זו
- 3.גיליתם לי את אמריקה (ל"ת)קולומבוס 24/07/2018 08:20הגב לתגובה זו
- 2.אזרחית 23/07/2018 19:29הגב לתגובה זוגם תושבי העיר המבקשים להגיע למקום עבודתם ברכב, פרטי או ציבורי נזקקים לשעת נסיעה מפרכת. התחבורה הציבורית בישראל היא רק שם ולא תכלית.
- 1.המצב לא ישתנה 23/07/2018 18:32הגב לתגובה זובתשתיות צריך להשקיע ואילו מרכבים פרטיים המדינה מרוויחה והרבה, נתח גדול מתקציב המדינה מהווים מיסי הרכב, מיסי הדלק, הקנסות על נהיגה, גבייה עבור חניה ועוד. זהו מקור הכנסה גדול לממשלה ולשלטון המקומי. כל עוד זה המצב לא ישתנה דבר.
- גם בחלק הזמן שקיים לא מדובר בתחבורה ציבורית (ל"ת)בדיחה 24/07/2018 08:42הגב לתגובה זו
- צהלה 24/07/2018 08:33הגב לתגובה זוצריך לייקר בחזרה את מחיר הנסיעה הבסיסי , ההוזלה גרמה למעבר של נוסעים ממוניות שרות לאוטובוסים ,יצרה עומסים באוטובוס . מוניות שרות עבדו כתחבורה ציבורית מעבר לשעות הפעילות של האוטובוס .וסיפקו השלמה לתחבורה הציבורית

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
הגירעון - נמוך מהצפוי
