אלי פיניש. מחסני חשמל
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה הפרישה 24 מיליון שקל ב-Q4 בצל מחלוקת עם Huawei

מחלוקת עם יצרן הסלולר הסיני העבירה את אלקטרה צריכה להפסד של 13 מיליון שקל ברבעון
גיא בן סימון |

אלקטרה צריכה דיווחה היום על הדו"חות הכספיים לשנת 2017 לפיהם החברה עברה להפסד ברבעון הרביעי בצל מחלוקת עם היצרן הסיני של מכשירי Huawei.

בחודש שעבר נוצרה מחלוקת בין אלקטרה צריכה -1.09% לבין היצרן הסיני בקשר להסכם ההפצה. היצרן של מכשירי Huawei טען לכאורה כי אלקטרה לא עמדה ביעדי רכש מינימליים ב-2017 המהווים תנאי להמשך ההסכם. אלקטרה צריכה הגישה בתגובה תביעה כנגד היצרן הסיני בגובה של 80 מיליון שקל. נכון להיום, אלקטרה תמשיך לשווק את מוצרי Huawei, ובינתיים הקבוצה רושמת הוצאות בגובה 24 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשל הפחתת נכסים בלתי מוחשיים המיוחסים למחלוקת.

בתוך כך, את הרבעון הרביעי סיימה אלקטרה צריכה בהפסד של 12.8 מיליון שקל לעומת רווח של 13.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2016, ורווח של 41 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה.

במקביל, איחוד תוצאות גולן הביאו לעלייה בהוצאות המימון ל-14 מיליון שקל ב-2017. בנטרול השפעת גולן טלקום, החברה רשמה הכנסות מימון בגובה של 1 מיליון שקל.

בשנת 2017 התמונה נראית אחרת. אלקטרה צריכה רשמה עלייה של 22.4% בהכנסות ל-2.9 מיליארד שקל, בין היתר, הודות לאיחוד תוצאות גולן טלקום ופעילות אלפא (המפיצה הבלעדית של מוצרי Huawei), ומעלייה בהכנסות מגזר קמעונאות חשמל.

שיעור הרווח הגולמי עמד על 25.9% מהמכירות ב-2017 לעומת שיעור של 25% מהמכירות ב-2016. הרווח הגולמי קפץ ב-26.5% ל-757 מיליון שקל. העלייה מיוחסת לאיחוד תוצאות גולן טלקום, המאופיינת בשיעור רווח גולמי ממוצע גבוה מיתר תחומי הפעילות של אלקטה צריכה. בנטרול תוצאות גולן טלקום, נרשמה ירידה בשיעור הרווח הגולמי בצל איחוד תוצאות אלפא המאופיינת בשיעור רווח גולמי נמוך לעומת יתר ענפי הפעילות של הקבוצה, בין היתר, כתוצאה מהשפעה חד פעמית שלילית בצל ביטול מס הקנייה על מכשירי סלולר בגובה של 3.5 מיליון שקל.

הרווח התפעולי של אלקטרה צריכה זינק ב-38.3% בשנת 2017 ל-175 מיליון שקל. בנטרול הפחתת הנכסים הבלתי מוחשיים המיוחסים להפצה של מוצרי Huawei הרווח התפעולי זינק ב-58% ל-200 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?