פסגות: זה מה שצריך לדעת על רפורמת המס של טראמפ

גיא בית אור פסגות על הבעייתיות בתכנית של טראמפ, ומסביר כיצד יפעל הבנק המרכזי של אירופה בהמשך
גיא בן סימון |

לאחר עיכובים רבים והרבה אי ודאות נחשפה בשבוע שעבר רפורמת המסים החדשה של הממשל האמריקאי, והשווקים קיבלו אותה בזרועות פתוחות. התשואה על אג"ח ל-10 שנים קפצה, כך גם הדולר, והמניות הקטנות שבמדד הראסל 2000 הניבו ביצוע יתר משמעותי ביחס לאלו שבמדד S&P500. בתכנית לא היו הרבה הפתעות אך עצם ההגעה להסכמה בין הרפובליקנים לבין עצמם היוו חידוש לשווקים.

גיא בית-אור, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות, מסביר את הבעייתיות בתכנית, מספק צפי להעלאת ריבית של הפד' לאחר נאום יילן, ומסביר כיצד יפעל הבנק המרכזי של אירופה לאחר צמצום המאזן כפי שהציג הפד'.

עיקרי התכנית:

- הפחתת מס החברות מ-35% ל-20%

- ביטול מיסוי על רווחים מחו"ל

- החזרת "רווחים כלואים" בחו"ל על ידי תשלום מס חד פעמי נמוך

- ריווח והנמכת מדרגות המס ליחידים מ- 7 מדרגות מס ל- 3 (12%, 25% ו-35%)

נקודות זיכוי לילדים והגדלת שיעורי הכרה במס

- ביטול מס ירושה

(לעיקרי תכנית המסים של טראפ - לחץ כאן)

גיא בית-אור: "הבעיה העיקרית בתכנית ממשיכה להיות צד המימון שעדיין לא ברור מהיכן יגיע. גם אם התכנית תייצר צמיחה פוטנציאלית גבוהה יותר וצמיחה בפועל של כ-3% לאורך זמן, גם אז לא נראה שבסיס המס יוכל לגדול באופן מספיק על מנת לשמור על הגירעון התקציבי ברמתו, במיוחד לאור העלייה הצפויה בהוצאות הממשלה כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה במהלך העשור הקרוב. על פי ההערכות הראשוניות של מכון המחקר Tax Policy Center בארה"ב, העלות הכוללת של תכנית המסים צפויה לעמוד על כ-2.4 טריליון דולר באבדן הכנסות. חשוב לציין כי אומדן זה נוגע רק לצד העלויות ואינו כולל קיזוזים כתוצאה מצמיחה מהירה יותר/הרחבת בסיס המס".

"על פי התכנית ובהנחה והצמיחה נותרת פחות או יותר ברמתה, הגירעון ב-2018 צפוי לעלות ב- 226 מיליארד דולר, ב-2019 ב-300 מיליארד דולר וב-2020 ב-340 מיליארד דולר. על מנת לקבל סדר גודל, הגירעון התקציבי של ארה"ב ב-2016 עמד על 582 מיליארד דולר (3.1% תוצר) ועד כה ב-2017 הוא כבר עומד על 640 מיליארד דולר (3.7% תוצר)".

"אז למעשה מדובר פה על הגדלה דרמטית של הגירעון התקציבי, כזו שספק אם עלייה בצמיחה ו/או הרחבה של בסיס המס תוכל לקזז באופן מלא. על כן, אם התכנית תעבור את כל הדיונים והאישורים בקונגרס במתכונתה הנוכחית, אנו מצפים לעלייה משמעותית בגירעון התקציבי של ארה"ב במהלך השנים הבאות. עם זאת, חשוב לצזכור כי למרות החזית האחידה של הרפובליקנים, עד שהתכנית תצא מן הכוח אל הפועל היא תעבור עוד שינויים רבים".

"לאחר שבהחלטת הריבית האחרונה של הפד', העריכו חברי הועדה כי הירידה באינפלציה היא תוצאה של גורמים זמניים וכי הם מצפים כי היא תחזור לעלות לכיוון יעד יציבות המחירים, נתוני האינפלציה שיצאו בשבוע שעבר בארה"ב שוב אכזבו כאשר אינפלציית הליבה ירדה מקצב שנתי של 1.4% ל-1.3% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2015, אז הריבית עוד הייתה אפסית והפד' בדיוק התחיל בתהליך העלאות הריבית (שעלתה מאז 4 פעמים). אולי כדאי גם להזכיר שבאותה תקופה, דצמבר 2015, במועד העלאת הריבית הראשונה, בפד' העריכו שהיום האינפלציה כבר תעמוד על 1.9%  אך ברור שאנו רחוקים מכך".

זאת ועוד, במהלך השבוע האחרון קיבלנו הצצה להלך המחשבה של חברי הפד כאשר ילן נאמה בכנס בקליבלנד שכותרתו "Inflation, Uncertainty, and Monetary Policy" ועל פי דבריה, אי ודאות לגבי הגורמים המניעים את האינפלציה לאחרונה היא מאוד מרכזית. לדבריה -  "ייתכן שאני ועמיתי טעינו בהערכה שלנו לגבי חוזקו של שוק העבודה, המתאם בין הציפיות האינפלציוניות ומשמעותן לאינפלציה בפועל, ובכלל לגבי הכוחות הבסיסיים שדוחפים את האינפלציה".

קיראו עוד ב"גלובל"

"במהלך הנאום היא הציגה את הלך המחשבה בצורה שבה אנו הכלכלנים הכי אוהבים - מודל אקונומטרי. באמצעות המודל היא מסבירה מהם הגורמים שהניעו את האינפלציה במהלך השנים האחרונות. כפי שניתן לראות בתרשים להלן, הגורמים שדוחפים את האינפלציה מעל או מתחת ליעד יציבות המחירים לאורך זמן הם הרפיון בשוק העבודה, מחירי היבוא (במללים פשוטות - השפעת שע"ח) ומחירי המזון והאנרגיה. הגורם הנוסף הוא "גורמים אחרים" או במלים פשוטות - השארית שהמודל לא מסביר".

ההשפעות המרכזיות על הסטייה מיעד האינפלציה של הפד'

"מודל זה מאיר באופן מאוד ברור את הבעיה שהבנקאים המרכזיים מתמודדים איתה כיום בארה"ב בפרט, אך גם באירופה בישראל ובמקומות אחרים. ישנו "גורם נוסף" שהמודלים הקלאסיים מתקשים לזהות. ייתכן וזו השפעת הטכנולוגיה, הדמוגרפיה או דברים אחרים. מה שכן ניתן לראות מהמודל הוא ששני גורמים מרכזיים שתרמו לאינפלציה הנמוכה בשנים האחרונות – מחירי המזון והאנרגיה והרפיון בשוק העבודה - כבר לא דיפלציוניים ב-2017 אלא אינפלציוניים. בנוסף, ההשפעה הדיפלציונית של מחירי היבוא עדיין קיימת אך עוצמתה פחתה באופן משמעותי במהלך 2017. זאת ועוד, ההיחלשות של הדולר מתחילת השנה צפויה לגרום למחירי היבוא לשנות כיוון מבחינת השפעתם על האינפלציה במהלך החודשים הבאים. השאלה היחידה כעת היא מהם "הגורמים האחרים" והאם השפעתם היא זמנית או קבועה? לשאלה זו לא תהיה תשובה מוחלטת בזמן הקרוב אך להערכת ילן ורוב חברי הפד', מדובר בהשפעות זמניות שצפויות לחלוף ולתמוך בחזרתה של האינפלציה לכיוון מרכז יעד יציבות המחירים".

"עם זאת, אנו עדיין מתקשים לקנות את הטיעון של "הגורמים הזמניים" שכן נראה כי כל פעם מדובר בגורמים זמניים אחרים. אם זה מחירי הרכב, מלחמת המחירים בשוק הסלולר או ירידת מחירי התרופות הגנריות. למעשה, כאשר בדקנו מה קרה לקצב הגידול השנתי במחירים של סעיפי ה-PCE, מתקבלת תמונה אחרת ב-54% מסעיפי מדד (אלו המסומנים באדום בעמודה השלישית) המחירים על פי ה-PCE  נרשמה האטה בקצב הגידול במהלך השנה האחרונה. האם כך נראית השפעה של גורמים זמניים או שמא מדובר כאן בשינוי מבני עמוק יותר?"

"בשורה התחתונה", כותב גרינפלד, "נתוני האינפלציה האחרונים כבר מעמידים בסיכון את עדכון התחזית שקיבלנו מהפד' רק לפני שבועיים בו הם העריכו כי אינפלציית הליבה תגיע בסוף השנה ל-1.5%. להערכתנו, למרות נתוני האינפלציה החלשים ולאור הנתונים החזקים המתקבלים משוק העבודה ונתוני הצמיחה, בפד' ידחפו בכל מקרה להעלאת ריבית בדצמבר".

גם באירופה האינפלציה אכזבה

"כמו ארה"ב, גם באירופה התפרסמו נתוני אינפלציה מאכזבים למרות שגוש האירו נמצא בעיצומה של צמיחה כלכלית מהירה במיוחד המלווה בירידה מתמשכת בשיעורי האבטלה. מהנתונים האחרונים עולה כי קצב האינפלציה השנתי בגוש האירו נותר יציב על 1.5% אך אינפלציית הליבה האטה ל-1.1% לעומת 1.2% בחודש שעבר. אין ספק שחברי ה-ECB נמצאים בצומת דרכים שכן המנדט הבלעדי שלהם הוא הגעה לאינפלציה של מעט מתחת ל-2% אך למרות הפעילות הכלכלית החזקה, האינפלציה מסרבת לעלות ויותר מכך, לאור הייסוף החזק בשער האירו מתחילת השנה, לא נראה כי היא  צפויה לעלות באופן משמעותי גם בחודשים הבאים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.