משה כחלון: "לא מקבל את השיח האלים נגד משרתי הקבע"

דו"ח לוקר כלל לא הוזכר, וגם פתרונות לעלות הפנסיה התקציבית - אין:" לא ייפתר מחר"
גיא ארז | (2)
נושאים בכתבה משה כחלון

לקראת העברת תקציב המדינה לשנת 2016, אחד הסעיפים המרתקים בו (תרתי משמע..) יהיה תקציב הביטחון - הסעיף ה'כבד' ביותר בתקציב. שר האוצר משה כחלון חתם היום על הסכם עקרונות לתקציב הביטחון ל-5 השנים הבאות, יחד עם שר הביטחון משה יעלון: והכריז: "אני חייב להודות שבשנים האחרונות גם כאזרח, גם כחבר כנסת, וגם כשר מאוד הפריעו לי ההתקפות בין משרד האוצר לשר הביטחון. זה לא ראוי".

במעמד חתימת ההסכם לא נמסר כל מידע על שינוי מהותי בסעיפים שחונקים את תקציב המדינה, בהם השינויים בפנסיות, יעילות הצבא, ואפילו דו"ח לוקר כלל לא הוזכר. 

כחלון המשיך ותיאר כי "מיד כשנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם שר הביטחון ואמרתי לו - היו מלחמות ולא מחלוקות. ההסכם שנחתם עם משרד הביטחון מיטיב עם אלה שמשרתים אותנו, נלחמים למעננו, ומסכנים את החיים שלהם למען ביטחוננו. אני לא מוכן לקבל בשום פנים ואופן את השיח האלים שנוצר נגד משרתי הקבע בשנים האחרונות. זאת חוכמה קטנה לחבק אותם רק בזמן מלחמה, צריך לחבק אותם כל השנה. אני מודה באשמה, אני אוהב את חיילי צהל ואנחנו נעשה הכל כדי להעצים אותם. החובה המוסרית שלי כשר אוצר של מדינת ישראל, היא לדאוג קודם כל לכם".

 

כחלון לא התעלם מהפיל שבחדר, התייחס לפנסיה התקציבית, אך לא הציג פתרונות: "הפנסיה התקציבית היא ללא ספק משקולת על תקציב הביטחון. אנחנו מבינים זאת היטב. אבל היא לא דבר שנולד אתמול, וזה לא ייפתר מחר. יש פה תכנית של משרד הביטחון, של הרמטכ"ל, יחד עם משרד האוצר, תכנית שמטפלת בנושא הזה בהדרגה ובצורה מסודרת".

 

שר האוצר פנה למערך הקבע של הצבא ואמר: "אני יכול להגיד להם היום בגאווה - עשינו עבורכם את ההסכם הטוב ביותר שיכולנו לעשות כדי לשחרר את הקצינים מהצורך שלהם לחזר אחרי הפוליטיקאים. אני לא אהבתי לראות את הקצינים הבכירים מחזרים אחרי הפוליטיקאים ולשכנע אותם שמגיע להם כסף לאימונים. ההסכם הזה יפנה את כוחות הביטחון לעסוק בהגנה על הארץ ובמשימות החשובות והקשות שיש להם. ההסכם הזה מסיים את הימים שאתם, כוחות הביטחון, צריכים לחזר על הפתחים של הפוליטיקאים לעוד כסף ותקציבים".

 

לטענתו, "הרפורמה שאנחנו מציעים תאפשר לצבא להיות יותר תחרותי יותר יעיל מול השוק הפרטי על קצינים ומשרתים שאותם הוא רוצה. היכולת של צה"ל לתעדף בתוך מסגרות התקציב היא חלק מהשיפור בגמישות התקציבית וההתייעלות התקציבית".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיוס בתשלום!!!!! 19/11/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיהיה פה גיוס בשכר , למה שוטר מקבל שכר ? ומחייל אתה מצפה לפטריוטים ? שלם לחייל שכר טוב , תגייס רק טובים ומיוחדים בתנאים הכי טובים , את כל הנחשלים תעביק למשרד הרווחה שיטפל בהם ויצמיח מהם בעלי מקצוע יעילים למשק ולכלכלה . היום הצבא מוציא הון עתק לחנך אנשים שלא חונכו במערכות החינוך הממשלתית, למה זה קשור לצבא , הצבא צריך לעסוק בבטחון נטו.
  • 1.
    דויד 18/11/2015 15:27
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא בא בטענות למשרתי הקבע עצמם אלא למי שנותן להם כסף בלי שום פרופורציה! זה אתה אם שכחת...
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.