בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי האמריקני, הנחה את פקידיו ובכיריו בשבועות האחרונים לעבוד במלוא המרץ על מנת לבחון עד הפרט האחרון את תוכניות חלוקת הדיבידנדים, אותם רוצים הבנקים לחלק.

ה'פד' עוד לא נתן פסיקה לכאן או לכאן, והדד ליין נקבע ל-15.3.12, על פי 'גישת התוצאות'. ה'פד' צריך לתת תשובות למספר גופים, אם אלו הבנקים או הפירמות הפיננסיות, שצריכות לקחת בחשבון את ההערכות להפסדים בתחום ההלוואות משכנתא וכרטיסי האשראי.

"אם ה'פד' ילחם חזרה ולא יסכים עם הגופים הפיננסיים, או שהוא יהיה תקיף יותר בעמדתו לגבי ההפסדים מכרטיסי האשראי והמשכתנאות, זה אומר שהבנקים לא יוכלו לשלם מה שהם תיכננו, אלא הרבה פחות" כך אמר גלן שור, אנליסט בכיר בבנק נומורה מניו יורק, ועוד הוסיף כי "המשקיעים מצפים שהבנקים ישלמו 50-60 אחוזים מהרווחים השנה".

המבחנים של ה'פד' נועדו כדי להגביר את הבטחון בבנקים הגדולים במדינה על ידי כך שהבנקים ידגימו שהם מסוגלים להתמודד עם 'מיני משבר' או 'כשל שוק' (MARKET SHOCK). כ-31 בנקים ולווים עוברים את מבחני ה'פד' ומגישים תוכניות הון שהבנק המרכזי חייב לאשר לפני שהבנקים יקבלו אישור לחלק דיבידנדים ולבצע רכישה של מניות באוצר.

על מנת להמחיש את המשמעות, הודגם כי מבחני ה'פד' כוללים 25 משתנים, המשתנים משולבים ביחד לתרחישים כדוגמת עליית שיעור האבטלה ל-13%, וצניחה במחירי הבתים של 20%.

אך יש תחום בו ה'פד' מתערב בצורה שגויה, כך טוען קארל סמית, פרופסור לכלכלה וממשל באוניברסיטת צ'פל היל. סמית, שכותב את הבלוג המומלץ "MODELED BEHAVIOR", טוען כי "שה'פד' לחוץ ונמצא בפניקה, וחש אובססיבי לשמור על יעד האינפלציה הנמוך - זהו איום גדול יותר מכל חלוקת דיבידנד או מבחנים כאלה או אחרים".

סמית כותב כי "לעתה, אני חושב שזו צריכה להיות משימתו של כל עיתונאי וכתב, לשאול את בכירי ה'פד' מדוע הם יכולים לסבול מצב של שיעור אבטלה מעל ל-5% כבר במשך חצי עשור? מדוע הם מוכנים לסבול חורבן ואובדן של יכולות הקשורות בידיים עובדות, אך הם לא יכולים לסבול עלייה במדד המחירים לצרכן של 2%?"