צריכת האנרגיה בארה"ב משתנה והיא גובה את קורבנותיה

אלמוג עזר | (1)

הפחם שהיה מקור האנרגיה העיקרי בארה"ב למשך יותר מ-60 שנים הופך בשנים האחרונות לאלטרנטיבה המועדפת פחות בשוק האנרגיה. על פי הערכות, בשנת 2016 32% מהאנרגיה המופקת בארה"ב תופק על ידי  פחם ולראשונה שיעור השימוש בגז טבעי יהיה גבוה יותר ויעמוד על 33%. מדובר על תהליך ארוך שמתחולל ביבשת החדשה מזה עשור וככל הנראה לבסוף יביא למותו של השימוש בפחם. 

היום השוק התבשר כי פיבודי אנרג'י חברה לכריית הפחם הגדולה בארה"ב בדרך לפשיטת רגל. הסיבה היא הירידה הממשית בהכנסות החברה לאור הירידה במחירי הפחם מסביב לעולם זאת לצד החלטות עיסקיות בעיתיות אחרות. הירידה במחירי הפחם מגיעה ללא ספק בשל ייתור השימוש בסחורה המפוקפקת במיוחד בעולם המערבי. במיוחד כאשר מחירי הגז מסביב לעולם ממשיכים לרדת - אלטרנטיבה שהינה מזהמת פחות באופן משמעותי.

מחיר הגז נסחר בשפל של עשור סביב שני דולרים. בין השנים 2000 ל-2008 פחם היה זול יותר משמעותית מן הגז ובתוך כך הפחם סיפק 50% מתצרוכת האנרגיה האמריקנית. אם כי מאז הדינמיקה השתנתה והפער החל משנת 2009 להצטמק. ה"אשם" בסגירת הפער היא אותה התעשייה ש"רצחה" את מחיר הנפט בשנה האחרונה והורידה אותו לשפל של 14 שנים במחיר- שיטת הפרקינג ופצלי השמן בארה"ב. התעשייה הביאה לזינוק בתפוקה של הגז הטבעי ושינתה את היחס בין היצע וביקוש במדינה. 

עונת הדו"חות שהתחילה השבוע בוול סטריט סיפקה רמז נוסף על עתידו הפאסימי של הפחם. חברת תשתיות הרכבות CSX פרסמה את הדו"ח שלה אתמול ופרסמה כי השימוש בפחם בענף הרכבות שהינו הענף העיקרי בו מובילים פחם ירד ב-31% בתוך שנה בלבד.

הצפי שהוא שאותה צניחה בשימוש בנפט תירשם גם ברבעון הקרוב סביב ה-18 טון, אך ב-CSX הסתייגו כאשר טענו שהשימוש הינו תלוי מזג אוויר. ככלות הכל החברה פרסמה כי הפסידה 1.4 מיליארד דולר בהכנסות הפחם שלה בארבע השנים האחרונות והיא צופה כי תפסיד 500 מיליון דולר נוספים השנה בעקבות הירידה בדרישה. 

הרעיון לעבור לגז טבעי מפחם הייתה כוונה מוכרזת של ממשל אובמה עוד בקדנציה הראשונה של הנשיא המכהן אובמה. אך ניתן לומר כי הרגולציה בתחום שדחפה מפעלים להמיר את צריכת האנרגיה שלהם לגז טבעי על בסיס קנסות של זיהום (תוך שימוש בפחם) היוותה תהליך משני בלבד. כוחות השוק והצניחה במחיר הגז הייתה המוטיבטור האמיתי. 

אם ניקח בחשבון שסקטור האנרגיה האלטרנטיביות דוגמת אנרגיית שמש ורוח שצפויות להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, נוכל להבין את תחזית סוכנות האנרגיה האמריקנית. זו חוזה כי עד 2035, אחוז השימוש בפחם ירד בארה"ב ל-25% מתוך התצרוכת הכוללת. השיעור הנמוך ביותר מאז המהפכה התעשייתית. 

בסרט התעודה האמריקני משנות ה-70 "הארלן קאונטי" תוארו תלאות השביתה של עיירת ברוקסייד במדינת קנטאקי. מאמץ השביתה כלל 180 פורי פחם ונשותיהם כנגד חברת Eastover Coal. השביתה הגיעה לאור תנאי העבודה לה זכו הכורים ושברון החלום האמריקני בו מובטח לפועל שבנו יזכה לחיים טובים משלו כל עוד הוא יבחר בחיים של עבודה. השיר המופיע למטה בביצועו של פיט סיגר היה ההמנון של אותה שביתה. עתה נשאלת השאלה, האם בעידן הנוכחי קיימת ההזדמנות לקבור סופית את הסקטור שאמנם ייצר זינוק טכנולוגי אדיר לאנושות אך בד בדד גרם לסבל לחלק מהותי ממנה? 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    t 13/04/2016 22:02
    הגב לתגובה זו
    זה לא נכון - CSX רק מובילה פחם לצרכנים שהם בעיקר תחנות כח

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".