צילום: Pixbay

עורך דין עזר ללקוח להתחמק מתשלום מס של מיליוני דולרים - רשות המסים תפסה את התרמית

ארי פערל, חשוד כי יחד עם עורך דינו ניסו להתחמק מתשלום מס באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית ודיווח על הסכם נאמנות כוזב

נתנאל אריאל | 03/01/2023 18:27 (1)

נושאים בכתבה העלמת מס נאמנות

עורך דין מוכר ולקוחו חשודים בהתחמקות מתשלום מס של מיליוני דולרים באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית. רשות המסים עצרה אמש את ארי פערל, תושב קרית יערים ובעליה של חברה לריפוד מכוניות, בחשד לביצוע עבירות מס. על פי החשד, פערל ועורך דינו החשוד גם כן בפרשה, ניסו להתחמק מתשלום מס בסך של מיליוני דולרים באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית ודיווח על הסכם נאמנות כוזב.

נאמנות היא מנגנון משפטי מיוחד לפיה בעל הזכויות בחשבון הנאמנות אינו שולט בחשבון. הוא הנהנה בחשבון אבל החשבון מנוהל בנאמנות על ידי אדם אחר - נאמן, לרוב עורך דין.

אמש נחקרו פערל ועורך דינו, לצד מעורבים נוספים בפרשה, ובוצעו חיפושים בביתו של החשוד המרכזי, בהם נתפסו מסמכים וחומרי מחשב. היום הובא החשוד המרכזי בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב ושוחרר בתנאים מגבילים.

על פי החשד, בשנת 2016 פנה עורך הדין החשוד בפרשה בשמו של החשוד המרכזי למשרד פקיד שומה ת"א 3 בטענה כי יש לפתור את לקוחו מחבות מס בגין הכנסות מסוימות, מכיוון שאותן הכנסות מקורן בחשבון נאמנות שהקים אביו של הלקוח, שנפטר בשנת 2018, על שם הלקוח, בני משפחתו ומטרות צדקה שונות. בדיווח של עורך הדין נטען כי מקור הכספים בנאמנות הינו בהכנסות שאינן חייבות במס בישראל וכי לקוחו עלה לארץ בשנת 2007.

לאחר דיוני שומה שהתקיימו בפקיד שומה ירושלים 1 וחקירה סמויה שבוצעה בפקיד שומה חקירות ת"א עלה החשד כי העובדות שנמסרו לפקיד שומה ת"א 3 היו כוזבות או חצאי אמת. מהחקירה עולה כי פערל הינו תושב הארץ מזה שנים רבות וכי הנאמנות המדוברת לא הייתה קיימת כלל טרם ההסדר שהושג במרמה בשנת 2016 ולכן ההכנסות ממנה חייבות, לכאורה, במס.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים

אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בבקשת המעצר נטען כי ממצאי החקירה הסמויה ביחידה החוקרת העלו כי מדובר במצג שווא של עורך הדין הנאמן וחשוד. החשוד הינו תושב ישראל מזה שנים רבות ולא הייתה קיימת כלל נאמנות טרם ההסדר שהושג במרמה בשנת 2016

על פי הבקשה מדובר בחשד לתרמית וכן כי חומרי החקירה וגרסתו של החשוד תומכים בעובדה כי לא הייתה כלל נאמנות טרם ההסכם שהושג במרמה בשנת 2016 וכי העובדות אשר נמסרו לפקיד השומה ערב ההסכם היו כוזבות או חצאי אמת.

קיראו עוד ב"משפט"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
YL 28/02/2023 21:32
הגב לתגובה זו
כולנו מכירים אותו ו אם הוא יכתוב ספר.... ושמות לא היה צורך לגבות מה מהאזרחים כמה שנים טובות

ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן | 22/12/2025 01:10

נושאים בכתבה צוואה השפעה בלתי הוגנת ירושה דיני ירושה ועיזבון

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

להמשך הכתבה לחץ כאן