300 משתתפים בכנס עורכי הדין הזרים השלישי של ישראל ביניהם גם משרד פלסטיני

ליאור שדמי שפיצר |
נושאים בכתבה כנס עורכי דין

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אופנוע
צילום: צילום fshh pixabay

רוכב קטנוע ללא ביטוח נפצע - ועדיין יקבל פיצוי

האיש החליק על כתם שמן סמוך למוסך בירושלים ונפצע קשה ברגלו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בו כנפגע עבודה ושילם לו יותר ממיליון שקל, אבל בית המשפט מצא שגם למוסך יש אחריות. השופט חייב את המבטחת של המוסך לשלם לרוכב כ-180 אלף שקל נוספים, לאחר שקבע כי כתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנות המוסך ועובדיו, שלא סילקו את המפגע בזמן. כל זאת, אף שהתובע רכב בלי ביטוח חובה ואף שמדובר בתביעה שהוגשה באיחור של שש שנים

עוזי גרסטמן |

השעה היתה קרוב ל-18:00. רוכב קטנוע עשה את דרכו בירושלים הביתה ממקום עבודתו. מזג האוויר היה נעים, והתנועה ברחוב התעשייתי בתלפיות זרמה כסדרה. אלא שבמקום אחד בכביש, בסמוך למוסך אוטו צ'יקו, חיכה לו מפגע שלא יכול היה לצפות: כתם שמן נרחב שהתפרש במרכז הכביש. הרוכב לא הספיק להבחין בו, הקטנוע החליק, והוא הוטח לקרקע ונפצע קשה ברגלו הימנית. עוברי אורח מיהרו להזעיק עזרה, וכונן מד"א שהגיע למקום החל לטפל בו בעודו שרוע על שולי הכביש, בסמוך למדרכה.

באותן דקות ממש, כך עולה מהראיות, נראו עובדי המוסך כשהם מזיזים במהירות רכב שעמד ליד כתם השמן, ומתחילים במבצע חירום - לא להציל את הרוכב, אלא לסלק את כתם השמן. אחד מהם, לבוש בחולצה הנושאת את לוגו המוסך, תועד מפזר עפר על גבי השמן באמצעות מטאטא כביש. תמונות בזמן אמת"ב שצולמו בטלפון סלולרי תיעדו את המתרחש: פצוע מוטל על הקרקע מצד אחד, וכתם שמן נרחב במרכז הכביש, כשעובד המוסך עסוק בניקוי שלו.

בית משפט השלום בתל אביב בחן את כלל הראיות והעדויות, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה שנגרמה מרשלנות המוסך או עובדיו, בכך שלא טיפלו כראוי במפגע שנוצר משמן שנזל מרכב שהיה בטיפולם. "המוסך התרשל, הן בקבלת רכב שנוטף שמן, הן בהותרת המפגע על הכביש הציבורי, והן באי-חסימתו או סילוקו במועד", פסק השופט משה תדמור-ברנשטיין בפסק הדין שפורסם. לפיכך, אף שהתובע נהג בקטנוע ללא ביטוח חובה - תביעת הנזיקין שלו התקבלה בחלקה.

הנפגע כבר הוכר בעבר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שקבע לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 25% ושילם לו, לפי תחשיב מעודכן, יותר ממיליון שקל. אך מכיוון שנסיבות התאונה הצביעו על אשמה של צד שלישי, הצטרף המוסד כתובע בתיק. בית המשפט מצא כי יש לפצות את התובע עצמו, מעבר לגמלאות שכבר קיבל, בסכום נוסף של 182 אלף שקל.

אף שמדובר בתביעה שהוגשה רק שש שנים לאחר התאונה, נקבע כי הנתבעים - המוסך וחברת הביטוח שלו - לא הרימו את הנטל להפריך את טענות התובע, שהתבססו לא רק על עדויות אלא גם על תמונות מזירת התאונה והקלטות שיחות עם עובדים במוסך. בתמונות, כפי שהדגיש השופט, נראים עובדי המוסך כשהם פועלים לסלק את המפגע ממש בשעה שכונן מד"א מטפל בפצוע.

ניידת מד"א
צילום: באדיבות מד"א

עבר החייאה ויצא עם שבר בכתף: מד"א תפצה ב-185 אלף שקל


בפסק דין יוצא דופן של בית משפט השלום בירושלים נקבע כי צוות מד"א התרשל בפעולות החייאה שביצע בגבר שלקה בדום לב, וגרם לו שבר בכתף - זאת אף שהצוות הציל את חייו. השופט קבע כי הנזק שנגרם למטופל לא היה תוצאה הכרחית של ההצלה, אלא תוצאה של פעולה רפואית נלהבת מדי, שלא תועדה כראוי ושגררה סתירות בעדויות של אנשי מד"א

עוזי גרסטמן |

הכל קרה באחר צהריים אחד במרץ 2019. התובע, אז גבר בן 67, נהג אוטובוס ומדריך טיולים, ישב בבית קפה סמוך לצומת אלמוג כשלפתע החל לחוש בכאבים עזים בחזה. אמבולנס רגיל של מד"א ששהה במקרה במקום נקרא לטפל בו, ובהמשך הוא הועבר לניידת טיפול נמרץ בצומת מצפה יריחו. אלא שבמהלך הנסיעה בניידת, האיש איבד את הכרתו והצוות ביצע בו החייאה. את חייו של האיש הם הצילו, אך השאירו אותו עם שבר מורכב בכתף ימין ונכות של 25%.

בפסק הדין שניתן השבוע בבית משפט השלום בירושלים, חייב סגן הנשיא השופט מרדכי בורשטין את מד"א לשלם לגבר פיצוי בסכום כולל של 185 אלף שקל. "הנתבעת הצילה את חייו של התובע, אך עקב התרשלותה נגרם לו נזק", כתב השופט בהחלטתו, והדגיש כי אף שמדובר באירוע מציל חיים, הוא לא מצדיק את כל האמצעים בכל מצב, בייחוד כשלא היתה כל עדות רפואית מסודרת לכך שהפגיעה בכתף התרחשה כתוצאה מפרכוס כפי שטענה מד"א, וכשדווקא הרישומים הרפואיים תומכים בגרסת המטופל. מדובר בפסק דין יוצא דופן המאתגר את גבולות האחריות של אנשי רפואה דחופה, ומציב רף אחר להתנהלות מקצועית גם במצבים שבהם השניות קובעות גורלות.

במוקד התביעה עמד אירוע ההחייאה עצמו. לפי גרסת הצוות הרפואי במד"א, בעת הנסיעה באמבולנס הידרדר מצבו של התובע, הוא עבר אירוע לבבי חריף (VF), והחלו לבצע בו החייאה שכללה שוק חשמלי ועיסויים. במהלך התהליך הזה, טען נהג הניידת, נשמע לפתע קול "פיצוח" מהכתף של התובע. "אני זוכר שמיד לאחר שמיעת קול הפיצוח שאלתי את אביטל (הפרמדיקית – א"ג) מה זה היה והיא אמרה לי שאין לה מושג", העיד. הצוות כולו, כולל פרמדיקית בהכשרה ומתנדב, העידו ששמעו קול בלתי שגרתי אך לא תיעדו זאת בדו"חות הטיפול, וגם לא רשמו דבר על פרכוסים או תנועות בלתי רצוניות. רק בדיעבד, כשהתברר שהכתף נשברה, ניסו להסביר זאת כאירוע שנבע מפרכוס.

ואולם, השופט בורשטין קבע כי דווקא העובדה שאין ברשומות של מד"א שום תיעוד לפרכוסים, פועלת לרעתם. הוא ציטט את חוות דעתו של המומחה הקרדיולוג פרופ' דוד רוט, שמונה מטעם בית המשפט, ושקבע כי "האפשרות הסבירה יותר היא חבלה תאונתית במהלך ההעברה לחדר המיון", ולא תוצאה של פרכוס. לדעתו, עצם ביצוע החייאה תוך כדי נסיעה יצר סיכון ממשי לפציעה של המטופל, "והדבר העלה מאוד את הסיכון לגרימת חבלה לתובע".

פרופ' רוט, קרדיולוג ותיק, העיד כי השתתף בעשרות החייאות, ראה לא מעט פרכוסים, אך "לא ראה אף פעם פגיעה גרמית משמעותית כתוצאה מפרכוס כזה". הוא הסביר בבית המשפט כי, "איך אירוע לבבי יגרום לפגיעה גרמית? צריך להיות פה משהו... החייאה אינטנסיבית, עיסויים נלהבים מדי, שלפעמים שוברים צלעות... את זה ראיתי. סתם אירוע לבבי לא יגרום...".