עוד חוזר הניגון: מניות הביומד יוצאות לעוד גל ירוק
"מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט')
תחילת 2013 היא תקופה של פריחה בסקטור הביומד. פריחה שהתרגלנו כבר שבדומה לזו שבדרום הארץ שמתרחשת לאחר הגשמים, קורית בשוק ההון המקומי, לאחר תקופה של עליות בשוק כמו שחווינו בחודשים האחרונים.
השאלה שתמיד עולה במקרים כאלה, היא האם מדובר בעליות שנתמכות בתוצאות בשטח או ששוב המשקיעים עטים על האפיק החם, וברגע שיצא ממנו האוויר המניות יצנחו מטה?
בשורה התחתונה, גם לאחר העליות האחרונות, מדד הביומד הניב למשקיעים בו מיום ההנפקה (2/3/2010) יותר כאבי ראש ותסכול ופחות תשואות. לכן במקום לעסוק בעתיד ובמה שיכול להיות הפעם, נסתכל על העבר ועל מה שהיה.
שלוש המילים המסוכנות ביותר בעולם ההשקעות הן - 'הפעם זה שונה' (ג'ון טמפלטון)
את הזינוק הנוכחי בסקטור הביומד מובילות 2 חברות שמככבות ברשימת המעקב של המשקיעים כבר מספר שנים, וסיבוב העליות הנוכחי אינו הראשון שלהן. הכוכבת הגדולה של הענף מתחילת השנה ובעצם כבר מהרבעון האחרון של 2012 היא חברת בריינסוויי, אשר עוסקת במחקר ופיתוח של מכשיר רפואי לטיפול לא פולשני בהפרעות נפוצות בתפקוד המח. החברה טרם החלה בשיווק ובמכירת המכשיר, המצוי בשלבי פיתוח. היא פועלת ליישום הטכנולוגיה שפיתחה בטיפול במחלות ותופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, הנובעות משינויים ומליקויים בתפקוד המח.
אז נכון, קשה מאוד להתווכח עם התוצאות, בעיקר כאשר הן מצביעות על זינוק של 148% מתחילת השנה ו-200% בחצי שנה האחרונה. אך מהגרף אחורה ניתן לראות, שזו איננה הפעם הראשונה שהנייר טס בפראות בזמן קצר. לפני קצת יותר מ-4 שנים, בתקופה של 24/11/2008-10/06/2009, זינקה המניה ב-555% (!!!). למי שזוכר, תקופה זו היתה שיא העליות במניות הביומד שזינקו במאות אחוזים, בעקבות הגאות בשוק המניות והתיקון החד לאחר המשבר של שנת 2008.
עליות אלו נתמכו בעזרת פרסום תוצאות ביניים של ניסויים: הסכם הפצה באיטליה והתקדמות בניסויים בהשמנת יתר ודיכאון. הזינוק בשווי החברה אף הכניס אותה למדד ת"א 100. ביולי 2009 מאותה תקופה של אופוריה ועד סוף שנת 2011 אפשר לומר שהמשקיעים לא רוו הרבה נחת מהמניה.
כאשר מניות החברה צנחו ביותר מ-66%, חשוב להדגיש שהחברה עצמה המשיכה לעבוד ולהתקדם בניסויים, לעמוד באבני הדרך לשרוף מזומנים - באופן כללי, להתנהג בדיוק כמו שחברת ביומד בשלב החלום צריכה להתנהג.
כיום חברת בריינסוויי היא עדיין באותו שלב חלום. אומנם האישור מה-FDA מוכיח שהחברה מתקדמת בדרך הנכונה, אך עם מכירות של 300 אלף שקל ברבעון האחרון, היא עדיין עמוק בחלום.
לאחר העליות האחרונות החלום מתומחר ביותר מ-800 מיליון שקל, עם קופת מזומנים מצומצמת של 25 מיליון שקל וקצב שריפת מזומנים של 5 מיליון שקל ברבעון. לא רחוק היום שהחלום הזה יזדקק להזרמת כספים נוספת. השאלה היא, האם הפריחה בשוק הביומד תמשך גם באותו יום?
השקעה היא פעולה אשר מתוך ניתוח יסודי, מבטיחה ביטחון כספי ותשואה משביעת רצון. פעולות שאינן מתאימות לדרישות אלו הן ספקולטיביות (בנג'מין גרהאם)
הכוכבת השנייה של הענף מתחילת השנה היא חברת ביוליין. בדומה לבריינסוויי, גם חברה זו מוכרת למשקיעים הותיקים בסקטור מהימים העליזים של 2009. היא עוסקת בפיתוח תרופות למגוון מחלות, החל משלבי הפיתוח המוקדמים ועד לשלב ניסויים קליניים מתקדמים.
קבוצת ביוליין אר אקס מאתרת, רוכשת ומפתחת תרופות פוטנציאליות, במטרה להביאן לשלב של מימוש מסחרי. ובמילים פשוטות, לקנות זכויות על תרופות בשלב מוקדם ביותר, להתקדם בפיתוח שלהן ולחתום על הסכמי מיסחור של אותן תרופות בתקווה שאפשר יהיה להשיג חוזים שיכניסות סכומי כסף גדולים בעתיד. גם ביוליין כמו בריינסוויי זכתה ליהנות מתקופות העליות של 2009, כאשר מניות החברה נסקו קרוב ל-600% במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2009.
גם במקרה של ביוליין המשקיעים הצדיקו את העליות בחתימה על הסכם הפצה גדול לגבי אחד מפיתוחי החברה (BL-1040) עם חברת איקריה - הסכם שהיה צפוי להכניס לחברה עד 285 מיליון דולר.
כפי שאצל הרבה חברות ביומד ישראליות הסיפור של המניה, לאחר שלב העליות הגדול, נגמר בצורה שלילית למשקיעים, גם אצל מניות ביוליין - מאותו זינוק חד ועד לתחילת השנה הן צנחו בחדות בשיעור של 81%.
מתחילת השנה עלו מניות החברה ב-50%, אך המשקיעים שקנו את החברה בסיבוב העליות הקודם זקוקים לעוד מאות אחוזים של עליות בכדי להחזיר את ההשקעה שלהם.
הבורסה בוול סטריט אינה עושה שום דבר מרושע - היא פשוט מבצעת את תפקידה - מפרידה טיפשים מכספם (ביל בונר)
לסיכום, בריינסוויי וביוליין הן רק הדגמה למצב מניות הביומד בישראל. חשוב לי להדגיש מבחינת החברות, מדובר בחברות שעובדות בדיוק by the book: מתקדמות בניסויים, עומדות באבני הדרך ובאופן כללי פועלות בדיוק כמו שחברות בשלב החלום צריכות להתנהג. התנהגות המניות זה כבר סיפור אחר. לכן כאשר רוצים להשקיע בחברות ביומד, לפני שמדמיינים את הרווחים הגדולים, בעיקר בתקופה של גאות בסקטור, צריך לשנן טוב טוב את אחד מעקרונות ההשקעה של ג'ון טמפלטון, אחד מגדולי המשקיעים במאה השנים האחרונות, "שלוש המילים המסוכנות ביותר בעולם ההשקעות הן: 'הפעם זה שונה"
- 14.בריינסווי 19/02/2013 06:07הגב לתגובה זועלתה לפי הכתבה בזמנו ב 555 אחוז רק בגלל חוזה הפצה באיטליה היום נמצאת בעמדת זינוק חוזים בצי"לה סקנדינביה איטליה ברזיל ואישור סופי FDA
- 13.שחר Bioholder 18/02/2013 22:21הגב לתגובה זוערב טוב, בארץ המסחר מאד ספקולטיבי. אנו בbioholder.com מנתחים חברות ביומד ומלווים אותן טרם הקטליזטור ומגיעים לתוצאות לא רעות .מוזמנים לקרוא ;(
- 12.אנונימי 18/02/2013 21:33הגב לתגובה זולא ביוליין ולא בריינסווי תזכרו טוב טוב את השם בריינסטורם (bcli) כדאי לכם לשנן את שם החברה בריינסטורם היום 0.24 סנט תוך כמה חודשים מינימום 1 דולר בהצלחה לכולם
- 11.אריאל 18/02/2013 20:43הגב לתגובה זוFDA באלצהיימר ופרקינסון בדרך וחוזה עם ענקית
- 10.בריינסווי 18/02/2013 19:20הגב לתגובה זוצריך לזכור שהמניה נסחרה ב 5747 לפני שנים שעוד לא קיבלה אישור FDA וכמו שכתב מספר 8 שווי השוק נמוך יחסית למתחרות
- 9.כתוב נהדר ומעורר מחשבה. (ל"ת)עורב אמיתי 18/02/2013 19:04הגב לתגובה זו
- 8.אביעד 18/02/2013 18:30הגב לתגובה זוהפחיד את המשקיעים ולכן המניה ירדה שווי שוק נמוך ביחס לחברות המתחרות בדרך ל 8000
- 7.אפי 18/02/2013 15:37הגב לתגובה זולגבי השווי,הוא נמוך ומשקף אי ודאות שהרי אם כבר היו מוכרות בכמויות שערן היה גבוה פי כמה וכמה...
- 6.איש חזון 18/02/2013 15:26הגב לתגובה זוא. דני מ- 4 - צודק ! ב.החברה הפכה מחלום למציאות ! הרי קבלה "הכשר" מ- FDA ג.בדרך להנפקה בנסד"ק ! - ואז השמיים הם הגבול. ד.מכיר ומאמין בחברה .... לפני גל ירוק חזק- באורך כביש 6
- 5.קובי 18/02/2013 12:36הגב לתגובה זוכתבה יפה.
- 4.ניתוח שטחי ורדוד (ל"ת)דני 18/02/2013 10:54הגב לתגובה זו
- 3.אני לגמרי עוקב ומאמין בביוליין לטווח הבינוני ארוך (ל"ת)רובי 18/02/2013 10:52הגב לתגובה זו
- 2.נפגע די מדיקל 18/02/2013 10:47הגב לתגובה זותראו את פרוטליקס חברה עם fda ותרופה שמביאה כסף ובכל זאת אין לה עתיד לכן מוכרים אותה לפייזר
- 1.מהנה וטוב (ל"ת)איתן 18/02/2013 10:34הגב לתגובה זו
- איתן 18/02/2013 18:46הגב לתגובה זומישהוא יכול להסביר מה קורה בדי מדיקל ?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")