גוש האירו: מספר סיבות לדאגה
הימים שלפנינו עלולים להיות גורליים ביותר עבור גוש האירו. קיימים שלושה גורמים שעלולים לקבוע מה יעלה בגורלה של הכלכלה האירופית וכיצד כל זה ישפיע על השווקים: המשבר הפוליטי ביוון, המשבר הכלכלי בספרד והמיתון ההולך ומתרחב.
המשבר הפוליטי ביוון
נכון להיום מנהיגי המפלגות הגדולות ביוון לא הצליחו להרכיב ממשלת אחדות, עובדה שמגבירה את הלחץ על השווקים הפיננסיים. על פי החוקה היוונית - הנשיא מוסמך לתת רק שלושה מנדטים להרכבת הממשלה. שלושת המנדטים נוצלו בשבוע שעבר ע"י המפלגות השונות, כך שעתה יש לערוך בחירות חוזרות שצפויות להתקיים בעוד כחודש.
המצב המורכב ביוון עלול להוביל ליציאתה מגוש האירו, היות ובמידה ולא תוקם ממשלה מספיק חזקה, כל ההסכמים אשר נסגרו בין היוונים לבין הטרויקה עלולים להתבטל ובעקבות כך תופסק הזרמת הכספים ליוון, עצירה שתהווה כמובן מכה אנושה עבור היוונים.
סוכנות הדירוג הבינ"ל פיץ' הזהירה ביום שישי האחרון מפני הורדת דירוג האשראי של כל מדינות הגוש, במידה ויוון אכן תצא ממנו. יציאתה של יוון מהגוש עלולה לגרור אחריה, באפקט דומינו, את יציאתן של מדינות נוספות מהגוש ובסופו של דבר לפירוק הגוש כולו.
המשבר הכלכלי בספרד
האבטלה הגואה במדינה עברה את רף ה-24%. בנוסף לכך, מתמודדים הספרדים עם משבר נדל"ן חמור, שהכניס למבוך את סקטור הבנקאות כולו. בשישי האחרון הודיעה ממשלת ספרד על כוונתה לבצע רפורמות מרחיקות לכת במערכת הבנקאות, וזאת על מנת לעצור את בועת הנדל"ן המתפתחת במדינה. התשואות על האג"ח שוב עלו מעל ל-6%, על רקע המשבר הכלכלי במדינה, אשר מחריף מדי יום.
להערכתי ספרד לא תצליח להציל את המערכת הבנקאית שלה לבדה והיא תיאלץ לבקש סיוע חיצוני. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, ניתן יהיה לצפות לגל ירידות משמעותי בשווקים הפיננסיים ולהמשך צניחת האירו.
מיתון הולך ומתרחב
מועדון המדינות שנמצא כיום במיתון, הולך ומתרחב. דבר המעיד על גודלו של המשבר שממשיך להעמיק. ספרד הצטרפה לאחרונה למועדון ויחד איתה ניתן למצוא את יוון, איטליה, פורטוגל, אירלנד, בלגיה, דנמרק, הולנד, צ'כיה וסלובניה. גם בריטניה גלשה למיתון באופן רשמי במהלך הרבעון הראשון של השנה. גרמניה וצרפת הצליחו להתחמק מזרועות המיתון בזכות נתוני התמ"ג של הרבעון הראשון שתוצאותיהם התפרסמו השבוע, אך אנו לא שוללים שאף הן תגלושנה למיתון במהלך השנה הקרובה.
מנסים לדחות את הגרוע מכל
הבנק המרכזי של אירופה לא הצליח לבלום את המשך ההתדרדרות של הכלכלה האירופית. תוכנית ההלוואות בהיקף של טריליון אירו (LTRO) אותה השיק יו"ר הבנק המרכזי האירופי - מריו דרגי - בתקווה כי הבנקים הלווים ישקיעו כסף זה ברכישות אג"ח של המדינות הנמצאות במשבר, כגון - יוון, איטליה וספרד - מהלך אשר אמור היה להוריד משמעותית את התשואות על האג"ח הללו ובכך להקל על אותן מדינות שמתקשות לצמצם את גרעונן התופח. מה שקרה בפועל, הוא שהבנקים הלווים החזירו את הכסף לבנק המרכזי האירופי בדלת האחורית והעדיפו שלא להכניס עצמם למלכודת.
המיתון באירופה מקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לבצע רפורמות מרחיקות לכת, היות וכל הרפורמות הללו מחמירות עוד יותר את המצב. חלק מהמדינות לא תוכלנה לשאת בנטל השינויים המוניטאריים הדרושים במסגרת התוכנית לאיחוד פיסקלי, עליה הסכימו מרקל וסרקוזי לפני מספר חודשים. אותן מדינות עשויות לצאת מגוש האירו, בכדי למנוע מצב של קריסה מוחלטת. יוון עשויה להיות הראשונה שתעזוב את הגוש ואחריה תצטרפנה כנראה מדינות נוספות. יציאתה של יוון מהגוש עשויה לסמל את תחילתו של פירוק גוש האירו, דבר שעלול להוביל לירידות חדות בשווקים ולצניחתו החופשית של האירו.
הבנק המרכזי של אירופה יצטרך להיות יותר יצירתי, במידה והוא רוצה למנוע את פירוקו של הגוש. בין הצעדים הניתנים לביצוע על מנת להקל על השוק באופן מיידי, נמצא מהלך הורדת ריבית נוספת של 0.5% או לחלופין הורדה בשתי מנות של 0.25% בכל פעם, על מנת לראות כיצד מגיב השוק להקלה הכמותית. צעד יותר אגרסיבי שיכול לתת זריקת עידוד משמעותית יותר לשווקים, הינו התערבות משולבת של מספר בנקים מרכזיים במטרה להגביר את הנזילות בשווקים.
לסיכום, בהעדר מנהיגות פוליטית חזקה (סרקוזי איבד את שלטונו ומרקל באותו כיוון), קשה לראות כיצד ניתן יהיה להגיע לנוסחת הפלא שתוציא את הכלכלה האירופית מהבוץ. המשך הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי לא אמור לפתור את שורש הבעיה והסכנה לפירוק הגוש תמשיך לרחף באוויר.
השווקים הפיננסיים ימשיכו להגיב להתרחשויות באירופה. אני אישית מעריך כי צפויה לנו תקופה לא קלה. התנודתיות וחוסר הוודאות ימשכו ויקשו מאוד על המשקיעים. גם בטור זה, בדומה לקודמיו, בהם כתבתי בהקשר הזה, אני שב ומדגיש כי המשבר רחוק מלהגיע לסיומו וכי הרע מכל עלול להיות עוד לפנינו.
- 2.שי 16/05/2012 19:17הגב לתגובה זו" אני מעריך שספרד לא תוכל לחלץ את מערכת הבנקאות שלה" ... על סמך מה כבודו מעריך? על סמך מערכת המחקר המפוארת בחברה? על סמך נתוחי החשבונאות הלאומית של המדינה. עוד אחד שקרא כתבה באינטרנט וחושב שהוא מבין משהו.
- לפחות אני מזדהה בשמי המלא ולא מתחבא בטוקבק (ל"ת)אורן 20/05/2012 14:33הגב לתגובה זו
- 1.בינתיים נראה שהמצב לא טוב,נקווה שנופתע לטובה (ל"ת)אזרח מודאג 16/05/2012 15:58הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.2%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
