גוש האירו: מספר סיבות לדאגה

אורן אלדד, מנכ"ל ATRADE, מתייחס למשבר הכלכלי ביבשת המאוחדת. מה יהיה גורלה של אירופה בכלל וגוש האירו בפרט?
אורן אלדד | (3)

הימים שלפנינו עלולים להיות גורליים ביותר עבור גוש האירו. קיימים שלושה גורמים שעלולים לקבוע מה יעלה בגורלה של הכלכלה האירופית וכיצד כל זה ישפיע על השווקים: המשבר הפוליטי ביוון, המשבר הכלכלי בספרד והמיתון ההולך ומתרחב.

המשבר הפוליטי ביוון

נכון להיום מנהיגי המפלגות הגדולות ביוון לא הצליחו להרכיב ממשלת אחדות, עובדה שמגבירה את הלחץ על השווקים הפיננסיים. על פי החוקה היוונית - הנשיא מוסמך לתת רק שלושה מנדטים להרכבת הממשלה. שלושת המנדטים נוצלו בשבוע שעבר ע"י המפלגות השונות, כך שעתה יש לערוך בחירות חוזרות שצפויות להתקיים בעוד כחודש.

המצב המורכב ביוון עלול להוביל ליציאתה מגוש האירו, היות ובמידה ולא תוקם ממשלה מספיק חזקה, כל ההסכמים אשר נסגרו בין היוונים לבין הטרויקה עלולים להתבטל ובעקבות כך תופסק הזרמת הכספים ליוון, עצירה שתהווה כמובן מכה אנושה עבור היוונים.

סוכנות הדירוג הבינ"ל פיץ' הזהירה ביום שישי האחרון מפני הורדת דירוג האשראי של כל מדינות הגוש, במידה ויוון אכן תצא ממנו. יציאתה של יוון מהגוש עלולה לגרור אחריה, באפקט דומינו, את יציאתן של מדינות נוספות מהגוש ובסופו של דבר לפירוק הגוש כולו.

המשבר הכלכלי בספרד

האבטלה הגואה במדינה עברה את רף ה-24%. בנוסף לכך, מתמודדים הספרדים עם משבר נדל"ן חמור, שהכניס למבוך את סקטור הבנקאות כולו. בשישי האחרון הודיעה ממשלת ספרד על כוונתה לבצע רפורמות מרחיקות לכת במערכת הבנקאות, וזאת על מנת לעצור את בועת הנדל"ן המתפתחת במדינה. התשואות על האג"ח שוב עלו מעל ל-6%, על רקע המשבר הכלכלי במדינה, אשר מחריף מדי יום.

להערכתי ספרד לא תצליח להציל את המערכת הבנקאית שלה לבדה והיא תיאלץ לבקש סיוע חיצוני. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, ניתן יהיה לצפות לגל ירידות משמעותי בשווקים הפיננסיים ולהמשך צניחת האירו.

מיתון הולך ומתרחב

מועדון המדינות שנמצא כיום במיתון, הולך ומתרחב. דבר המעיד על גודלו של המשבר שממשיך להעמיק. ספרד הצטרפה לאחרונה למועדון ויחד איתה ניתן למצוא את יוון, איטליה, פורטוגל, אירלנד, בלגיה, דנמרק, הולנד, צ'כיה וסלובניה. גם בריטניה גלשה למיתון באופן רשמי במהלך הרבעון הראשון של השנה. גרמניה וצרפת הצליחו להתחמק מזרועות המיתון בזכות נתוני התמ"ג של הרבעון הראשון שתוצאותיהם התפרסמו השבוע, אך אנו לא שוללים שאף הן תגלושנה למיתון במהלך השנה הקרובה.

מנסים לדחות את הגרוע מכל

הבנק המרכזי של אירופה לא הצליח לבלום את המשך ההתדרדרות של הכלכלה האירופית. תוכנית ההלוואות בהיקף של טריליון אירו (LTRO) אותה השיק יו"ר הבנק המרכזי האירופי - מריו דרגי - בתקווה כי הבנקים הלווים ישקיעו כסף זה ברכישות אג"ח של המדינות הנמצאות במשבר, כגון - יוון, איטליה וספרד - מהלך אשר אמור היה להוריד משמעותית את התשואות על האג"ח הללו ובכך להקל על אותן מדינות שמתקשות לצמצם את גרעונן התופח. מה שקרה בפועל, הוא שהבנקים הלווים החזירו את הכסף לבנק המרכזי האירופי בדלת האחורית והעדיפו שלא להכניס עצמם למלכודת.

המיתון באירופה מקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לבצע רפורמות מרחיקות לכת, היות וכל הרפורמות הללו מחמירות עוד יותר את המצב. חלק מהמדינות לא תוכלנה לשאת בנטל השינויים המוניטאריים הדרושים במסגרת התוכנית לאיחוד פיסקלי, עליה הסכימו מרקל וסרקוזי לפני מספר חודשים. אותן מדינות עשויות לצאת מגוש האירו, בכדי למנוע מצב של קריסה מוחלטת. יוון עשויה להיות הראשונה שתעזוב את הגוש ואחריה תצטרפנה כנראה מדינות נוספות. יציאתה של יוון מהגוש עשויה לסמל את תחילתו של פירוק גוש האירו, דבר שעלול להוביל לירידות חדות בשווקים ולצניחתו החופשית של האירו.

הבנק המרכזי של אירופה יצטרך להיות יותר יצירתי, במידה והוא רוצה למנוע את פירוקו של הגוש. בין הצעדים הניתנים לביצוע על מנת להקל על השוק באופן מיידי, נמצא מהלך הורדת ריבית נוספת של 0.5% או לחלופין הורדה בשתי מנות של 0.25% בכל פעם, על מנת לראות כיצד מגיב השוק להקלה הכמותית. צעד יותר אגרסיבי שיכול לתת זריקת עידוד משמעותית יותר לשווקים, הינו התערבות משולבת של מספר בנקים מרכזיים במטרה להגביר את הנזילות בשווקים.

לסיכום, בהעדר מנהיגות פוליטית חזקה (סרקוזי איבד את שלטונו ומרקל באותו כיוון), קשה לראות כיצד ניתן יהיה להגיע לנוסחת הפלא שתוציא את הכלכלה האירופית מהבוץ. המשך הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי לא אמור לפתור את שורש הבעיה והסכנה לפירוק הגוש תמשיך לרחף באוויר.

השווקים הפיננסיים ימשיכו להגיב להתרחשויות באירופה. אני אישית מעריך כי צפויה לנו תקופה לא קלה. התנודתיות וחוסר הוודאות ימשכו ויקשו מאוד על המשקיעים. גם בטור זה, בדומה לקודמיו, בהם כתבתי בהקשר הזה, אני שב ומדגיש כי המשבר רחוק מלהגיע לסיומו וכי הרע מכל עלול להיות עוד לפנינו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שי 16/05/2012 19:17
    הגב לתגובה זו
    " אני מעריך שספרד לא תוכל לחלץ את מערכת הבנקאות שלה" ... על סמך מה כבודו מעריך? על סמך מערכת המחקר המפוארת בחברה? על סמך נתוחי החשבונאות הלאומית של המדינה. עוד אחד שקרא כתבה באינטרנט וחושב שהוא מבין משהו.
  • לפחות אני מזדהה בשמי המלא ולא מתחבא בטוקבק (ל"ת)
    אורן 20/05/2012 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בינתיים נראה שהמצב לא טוב,נקווה שנופתע לטובה (ל"ת)
    אזרח מודאג 16/05/2012 15:58
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.