גוש האירו: מספר סיבות לדאגה
הימים שלפנינו עלולים להיות גורליים ביותר עבור גוש האירו. קיימים שלושה גורמים שעלולים לקבוע מה יעלה בגורלה של הכלכלה האירופית וכיצד כל זה ישפיע על השווקים: המשבר הפוליטי ביוון, המשבר הכלכלי בספרד והמיתון ההולך ומתרחב.
המשבר הפוליטי ביוון
נכון להיום מנהיגי המפלגות הגדולות ביוון לא הצליחו להרכיב ממשלת אחדות, עובדה שמגבירה את הלחץ על השווקים הפיננסיים. על פי החוקה היוונית - הנשיא מוסמך לתת רק שלושה מנדטים להרכבת הממשלה. שלושת המנדטים נוצלו בשבוע שעבר ע"י המפלגות השונות, כך שעתה יש לערוך בחירות חוזרות שצפויות להתקיים בעוד כחודש.
המצב המורכב ביוון עלול להוביל ליציאתה מגוש האירו, היות ובמידה ולא תוקם ממשלה מספיק חזקה, כל ההסכמים אשר נסגרו בין היוונים לבין הטרויקה עלולים להתבטל ובעקבות כך תופסק הזרמת הכספים ליוון, עצירה שתהווה כמובן מכה אנושה עבור היוונים.
סוכנות הדירוג הבינ"ל פיץ' הזהירה ביום שישי האחרון מפני הורדת דירוג האשראי של כל מדינות הגוש, במידה ויוון אכן תצא ממנו. יציאתה של יוון מהגוש עלולה לגרור אחריה, באפקט דומינו, את יציאתן של מדינות נוספות מהגוש ובסופו של דבר לפירוק הגוש כולו.
המשבר הכלכלי בספרד
האבטלה הגואה במדינה עברה את רף ה-24%. בנוסף לכך, מתמודדים הספרדים עם משבר נדל"ן חמור, שהכניס למבוך את סקטור הבנקאות כולו. בשישי האחרון הודיעה ממשלת ספרד על כוונתה לבצע רפורמות מרחיקות לכת במערכת הבנקאות, וזאת על מנת לעצור את בועת הנדל"ן המתפתחת במדינה. התשואות על האג"ח שוב עלו מעל ל-6%, על רקע המשבר הכלכלי במדינה, אשר מחריף מדי יום.
להערכתי ספרד לא תצליח להציל את המערכת הבנקאית שלה לבדה והיא תיאלץ לבקש סיוע חיצוני. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, ניתן יהיה לצפות לגל ירידות משמעותי בשווקים הפיננסיים ולהמשך צניחת האירו.
מיתון הולך ומתרחב
מועדון המדינות שנמצא כיום במיתון, הולך ומתרחב. דבר המעיד על גודלו של המשבר שממשיך להעמיק. ספרד הצטרפה לאחרונה למועדון ויחד איתה ניתן למצוא את יוון, איטליה, פורטוגל, אירלנד, בלגיה, דנמרק, הולנד, צ'כיה וסלובניה. גם בריטניה גלשה למיתון באופן רשמי במהלך הרבעון הראשון של השנה. גרמניה וצרפת הצליחו להתחמק מזרועות המיתון בזכות נתוני התמ"ג של הרבעון הראשון שתוצאותיהם התפרסמו השבוע, אך אנו לא שוללים שאף הן תגלושנה למיתון במהלך השנה הקרובה.
מנסים לדחות את הגרוע מכל
הבנק המרכזי של אירופה לא הצליח לבלום את המשך ההתדרדרות של הכלכלה האירופית. תוכנית ההלוואות בהיקף של טריליון אירו (LTRO) אותה השיק יו"ר הבנק המרכזי האירופי - מריו דרגי - בתקווה כי הבנקים הלווים ישקיעו כסף זה ברכישות אג"ח של המדינות הנמצאות במשבר, כגון - יוון, איטליה וספרד - מהלך אשר אמור היה להוריד משמעותית את התשואות על האג"ח הללו ובכך להקל על אותן מדינות שמתקשות לצמצם את גרעונן התופח. מה שקרה בפועל, הוא שהבנקים הלווים החזירו את הכסף לבנק המרכזי האירופי בדלת האחורית והעדיפו שלא להכניס עצמם למלכודת.
המיתון באירופה מקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לבצע רפורמות מרחיקות לכת, היות וכל הרפורמות הללו מחמירות עוד יותר את המצב. חלק מהמדינות לא תוכלנה לשאת בנטל השינויים המוניטאריים הדרושים במסגרת התוכנית לאיחוד פיסקלי, עליה הסכימו מרקל וסרקוזי לפני מספר חודשים. אותן מדינות עשויות לצאת מגוש האירו, בכדי למנוע מצב של קריסה מוחלטת. יוון עשויה להיות הראשונה שתעזוב את הגוש ואחריה תצטרפנה כנראה מדינות נוספות. יציאתה של יוון מהגוש עשויה לסמל את תחילתו של פירוק גוש האירו, דבר שעלול להוביל לירידות חדות בשווקים ולצניחתו החופשית של האירו.
הבנק המרכזי של אירופה יצטרך להיות יותר יצירתי, במידה והוא רוצה למנוע את פירוקו של הגוש. בין הצעדים הניתנים לביצוע על מנת להקל על השוק באופן מיידי, נמצא מהלך הורדת ריבית נוספת של 0.5% או לחלופין הורדה בשתי מנות של 0.25% בכל פעם, על מנת לראות כיצד מגיב השוק להקלה הכמותית. צעד יותר אגרסיבי שיכול לתת זריקת עידוד משמעותית יותר לשווקים, הינו התערבות משולבת של מספר בנקים מרכזיים במטרה להגביר את הנזילות בשווקים.
לסיכום, בהעדר מנהיגות פוליטית חזקה (סרקוזי איבד את שלטונו ומרקל באותו כיוון), קשה לראות כיצד ניתן יהיה להגיע לנוסחת הפלא שתוציא את הכלכלה האירופית מהבוץ. המשך הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי לא אמור לפתור את שורש הבעיה והסכנה לפירוק הגוש תמשיך לרחף באוויר.
השווקים הפיננסיים ימשיכו להגיב להתרחשויות באירופה. אני אישית מעריך כי צפויה לנו תקופה לא קלה. התנודתיות וחוסר הוודאות ימשכו ויקשו מאוד על המשקיעים. גם בטור זה, בדומה לקודמיו, בהם כתבתי בהקשר הזה, אני שב ומדגיש כי המשבר רחוק מלהגיע לסיומו וכי הרע מכל עלול להיות עוד לפנינו.
- 2.שי 16/05/2012 19:17הגב לתגובה זו" אני מעריך שספרד לא תוכל לחלץ את מערכת הבנקאות שלה" ... על סמך מה כבודו מעריך? על סמך מערכת המחקר המפוארת בחברה? על סמך נתוחי החשבונאות הלאומית של המדינה. עוד אחד שקרא כתבה באינטרנט וחושב שהוא מבין משהו.
- לפחות אני מזדהה בשמי המלא ולא מתחבא בטוקבק (ל"ת)אורן 20/05/2012 14:33הגב לתגובה זו
- 1.בינתיים נראה שהמצב לא טוב,נקווה שנופתע לטובה (ל"ת)אזרח מודאג 16/05/2012 15:58הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
