גוש האירו: מספר סיבות לדאגה
הימים שלפנינו עלולים להיות גורליים ביותר עבור גוש האירו. קיימים שלושה גורמים שעלולים לקבוע מה יעלה בגורלה של הכלכלה האירופית וכיצד כל זה ישפיע על השווקים: המשבר הפוליטי ביוון, המשבר הכלכלי בספרד והמיתון ההולך ומתרחב.
המשבר הפוליטי ביוון
נכון להיום מנהיגי המפלגות הגדולות ביוון לא הצליחו להרכיב ממשלת אחדות, עובדה שמגבירה את הלחץ על השווקים הפיננסיים. על פי החוקה היוונית - הנשיא מוסמך לתת רק שלושה מנדטים להרכבת הממשלה. שלושת המנדטים נוצלו בשבוע שעבר ע"י המפלגות השונות, כך שעתה יש לערוך בחירות חוזרות שצפויות להתקיים בעוד כחודש.
המצב המורכב ביוון עלול להוביל ליציאתה מגוש האירו, היות ובמידה ולא תוקם ממשלה מספיק חזקה, כל ההסכמים אשר נסגרו בין היוונים לבין הטרויקה עלולים להתבטל ובעקבות כך תופסק הזרמת הכספים ליוון, עצירה שתהווה כמובן מכה אנושה עבור היוונים.
סוכנות הדירוג הבינ"ל פיץ' הזהירה ביום שישי האחרון מפני הורדת דירוג האשראי של כל מדינות הגוש, במידה ויוון אכן תצא ממנו. יציאתה של יוון מהגוש עלולה לגרור אחריה, באפקט דומינו, את יציאתן של מדינות נוספות מהגוש ובסופו של דבר לפירוק הגוש כולו.
המשבר הכלכלי בספרד
האבטלה הגואה במדינה עברה את רף ה-24%. בנוסף לכך, מתמודדים הספרדים עם משבר נדל"ן חמור, שהכניס למבוך את סקטור הבנקאות כולו. בשישי האחרון הודיעה ממשלת ספרד על כוונתה לבצע רפורמות מרחיקות לכת במערכת הבנקאות, וזאת על מנת לעצור את בועת הנדל"ן המתפתחת במדינה. התשואות על האג"ח שוב עלו מעל ל-6%, על רקע המשבר הכלכלי במדינה, אשר מחריף מדי יום.
להערכתי ספרד לא תצליח להציל את המערכת הבנקאית שלה לבדה והיא תיאלץ לבקש סיוע חיצוני. במידה ותרחיש זה אכן יתממש, ניתן יהיה לצפות לגל ירידות משמעותי בשווקים הפיננסיים ולהמשך צניחת האירו.
מיתון הולך ומתרחב
מועדון המדינות שנמצא כיום במיתון, הולך ומתרחב. דבר המעיד על גודלו של המשבר שממשיך להעמיק. ספרד הצטרפה לאחרונה למועדון ויחד איתה ניתן למצוא את יוון, איטליה, פורטוגל, אירלנד, בלגיה, דנמרק, הולנד, צ'כיה וסלובניה. גם בריטניה גלשה למיתון באופן רשמי במהלך הרבעון הראשון של השנה. גרמניה וצרפת הצליחו להתחמק מזרועות המיתון בזכות נתוני התמ"ג של הרבעון הראשון שתוצאותיהם התפרסמו השבוע, אך אנו לא שוללים שאף הן תגלושנה למיתון במהלך השנה הקרובה.
מנסים לדחות את הגרוע מכל
הבנק המרכזי של אירופה לא הצליח לבלום את המשך ההתדרדרות של הכלכלה האירופית. תוכנית ההלוואות בהיקף של טריליון אירו (LTRO) אותה השיק יו"ר הבנק המרכזי האירופי - מריו דרגי - בתקווה כי הבנקים הלווים ישקיעו כסף זה ברכישות אג"ח של המדינות הנמצאות במשבר, כגון - יוון, איטליה וספרד - מהלך אשר אמור היה להוריד משמעותית את התשואות על האג"ח הללו ובכך להקל על אותן מדינות שמתקשות לצמצם את גרעונן התופח. מה שקרה בפועל, הוא שהבנקים הלווים החזירו את הכסף לבנק המרכזי האירופי בדלת האחורית והעדיפו שלא להכניס עצמם למלכודת.
המיתון באירופה מקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לבצע רפורמות מרחיקות לכת, היות וכל הרפורמות הללו מחמירות עוד יותר את המצב. חלק מהמדינות לא תוכלנה לשאת בנטל השינויים המוניטאריים הדרושים במסגרת התוכנית לאיחוד פיסקלי, עליה הסכימו מרקל וסרקוזי לפני מספר חודשים. אותן מדינות עשויות לצאת מגוש האירו, בכדי למנוע מצב של קריסה מוחלטת. יוון עשויה להיות הראשונה שתעזוב את הגוש ואחריה תצטרפנה כנראה מדינות נוספות. יציאתה של יוון מהגוש עשויה לסמל את תחילתו של פירוק גוש האירו, דבר שעלול להוביל לירידות חדות בשווקים ולצניחתו החופשית של האירו.
הבנק המרכזי של אירופה יצטרך להיות יותר יצירתי, במידה והוא רוצה למנוע את פירוקו של הגוש. בין הצעדים הניתנים לביצוע על מנת להקל על השוק באופן מיידי, נמצא מהלך הורדת ריבית נוספת של 0.5% או לחלופין הורדה בשתי מנות של 0.25% בכל פעם, על מנת לראות כיצד מגיב השוק להקלה הכמותית. צעד יותר אגרסיבי שיכול לתת זריקת עידוד משמעותית יותר לשווקים, הינו התערבות משולבת של מספר בנקים מרכזיים במטרה להגביר את הנזילות בשווקים.
לסיכום, בהעדר מנהיגות פוליטית חזקה (סרקוזי איבד את שלטונו ומרקל באותו כיוון), קשה לראות כיצד ניתן יהיה להגיע לנוסחת הפלא שתוציא את הכלכלה האירופית מהבוץ. המשך הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי לא אמור לפתור את שורש הבעיה והסכנה לפירוק הגוש תמשיך לרחף באוויר.
השווקים הפיננסיים ימשיכו להגיב להתרחשויות באירופה. אני אישית מעריך כי צפויה לנו תקופה לא קלה. התנודתיות וחוסר הוודאות ימשכו ויקשו מאוד על המשקיעים. גם בטור זה, בדומה לקודמיו, בהם כתבתי בהקשר הזה, אני שב ומדגיש כי המשבר רחוק מלהגיע לסיומו וכי הרע מכל עלול להיות עוד לפנינו.
- 2.שי 16/05/2012 19:17הגב לתגובה זו" אני מעריך שספרד לא תוכל לחלץ את מערכת הבנקאות שלה" ... על סמך מה כבודו מעריך? על סמך מערכת המחקר המפוארת בחברה? על סמך נתוחי החשבונאות הלאומית של המדינה. עוד אחד שקרא כתבה באינטרנט וחושב שהוא מבין משהו.
- לפחות אני מזדהה בשמי המלא ולא מתחבא בטוקבק (ל"ת)אורן 20/05/2012 14:33הגב לתגובה זו
- 1.בינתיים נראה שהמצב לא טוב,נקווה שנופתע לטובה (ל"ת)אזרח מודאג 16/05/2012 15:58הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
