אלטרנטיבות השקעה למדד התל בונד 60
שנת 2011 עומדת להסתיים והמשקיעים באג"ח ובמניות בוודאי לא יתגעגעו אליה. במהלך השנה איבד מדד ת"א 100 כ-18% בעוד מדד מניות הבנקים נפל בלמעלה מ-30%. מדד התל בונד 60 רשם אף הוא תשואה שלילית של 0.48%, אך לא שיקף את המתרחש בשוק אג"ח הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד - שוק זה הושפע לרעה מפדיונות ענק של כ-20 מיליארדי שקלים באג"ח הקונצרניות וכן מגל של הסדרי חוב של הטייקונים.
בשבוע שעבר התייחסתי לאג"ח קונצרניות מדורגות אשר אינן כלולות במדד התל בונד השקלי. במאמר זה אתייחס לאג"ח קונצרניות מדורגות שאינן כלולות במדד תל בונד 60. המאפיין העיקרי של אגרות החוב אלה הוא שכולן הונפקו על-ידי חברות המציגות שיפור עקבי בדוחותיהן הכספיים.
ניתן לראות שלמרות האווירה השלילית בשנה האחרונה בשוק אג"ח הקונצרניות, שמרו אג"ח המומלצות על יציבות בתשואות מתחילת השנה, דבר המעיד על איכות החברות.
דירוג האג"ח המומלצות אמנם נמוך מהדירוג של מדד התל בונד 60, אך עדיין מדובר בדירוג סביר המעיד על יכולת החזר חוב טובה של החברות. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 7.05% לעומת תשואה של 3.94% של מדד התל בונד 60. מדובר בתוספת מכובדת לתשואה של מעל ל-3%. כמו-כן, העובדה שאג"ח נסחרות בתשואה חד-סיפרתית מעידה על יכולת טובה של החברות למחזר את חובן.
המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 3.82 שנים - מח"מ בינוני הנמוך מהמח"מ של מדד התל בונד 60. המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 6.07% לעומת 2.84% בלבד של מדד התל בונד 60 ומעיד אף הוא על איכות אג"ח.
לסיכום, המשבר בשוק אג"ח השנה שלווה בפדיונות ענק מקרנות הנאמנות הקונצרניות ובהסדרי חוב של חלק מהטייקונים, גרם לירידות שערים חדות בחלק ניכר מאג"ח הקונצרניות הנסחרות בתשואה דו ספרתית המעידה על חשש מיכולת ההחזר של החברות.
בתקופה רגישה זו, המאופיינת בעיקר באי-וודאות גדולה, יש להיזהר יותר מתמיד בבחירת אגרות-חוב ומומלץ להתמקד בעיקר באג"ח מדורגות איכותיות. כך ניתן לשלב היום בתיק השקעות אג"ח קונצרניות צמודות מדד במח"מ בינוני עם תשואה ריאלית גבוהה של מעל ל-7% ברמת סיכון נמוכה אשר ישביחו את תיק ההשקעות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
