אלטרנטיבות השקעה למדד התל בונד 60
שנת 2011 עומדת להסתיים והמשקיעים באג"ח ובמניות בוודאי לא יתגעגעו אליה. במהלך השנה איבד מדד ת"א 100 כ-18% בעוד מדד מניות הבנקים נפל בלמעלה מ-30%. מדד התל בונד 60 רשם אף הוא תשואה שלילית של 0.48%, אך לא שיקף את המתרחש בשוק אג"ח הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד - שוק זה הושפע לרעה מפדיונות ענק של כ-20 מיליארדי שקלים באג"ח הקונצרניות וכן מגל של הסדרי חוב של הטייקונים.
בשבוע שעבר התייחסתי לאג"ח קונצרניות מדורגות אשר אינן כלולות במדד התל בונד השקלי. במאמר זה אתייחס לאג"ח קונצרניות מדורגות שאינן כלולות במדד תל בונד 60. המאפיין העיקרי של אגרות החוב אלה הוא שכולן הונפקו על-ידי חברות המציגות שיפור עקבי בדוחותיהן הכספיים.
ניתן לראות שלמרות האווירה השלילית בשנה האחרונה בשוק אג"ח הקונצרניות, שמרו אג"ח המומלצות על יציבות בתשואות מתחילת השנה, דבר המעיד על איכות החברות.
דירוג האג"ח המומלצות אמנם נמוך מהדירוג של מדד התל בונד 60, אך עדיין מדובר בדירוג סביר המעיד על יכולת החזר חוב טובה של החברות. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 7.05% לעומת תשואה של 3.94% של מדד התל בונד 60. מדובר בתוספת מכובדת לתשואה של מעל ל-3%. כמו-כן, העובדה שאג"ח נסחרות בתשואה חד-סיפרתית מעידה על יכולת טובה של החברות למחזר את חובן.
המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 3.82 שנים - מח"מ בינוני הנמוך מהמח"מ של מדד התל בונד 60. המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 6.07% לעומת 2.84% בלבד של מדד התל בונד 60 ומעיד אף הוא על איכות אג"ח.
לסיכום, המשבר בשוק אג"ח השנה שלווה בפדיונות ענק מקרנות הנאמנות הקונצרניות ובהסדרי חוב של חלק מהטייקונים, גרם לירידות שערים חדות בחלק ניכר מאג"ח הקונצרניות הנסחרות בתשואה דו ספרתית המעידה על חשש מיכולת ההחזר של החברות.
בתקופה רגישה זו, המאופיינת בעיקר באי-וודאות גדולה, יש להיזהר יותר מתמיד בבחירת אגרות-חוב ומומלץ להתמקד בעיקר באג"ח מדורגות איכותיות. כך ניתן לשלב היום בתיק השקעות אג"ח קונצרניות צמודות מדד במח"מ בינוני עם תשואה ריאלית גבוהה של מעל ל-7% ברמת סיכון נמוכה אשר ישביחו את תיק ההשקעות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
.jpg)