אלטרנטיבות השקעה למדד התל בונד 60

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את שנת 2011 ובודק את כדאיות ההשקעה באג"ח קונצרניות צמודות למדד שאינן כלולות במדד התל בונד 60
סיון ליימן |

שנת 2011 עומדת להסתיים והמשקיעים באג"ח ובמניות בוודאי לא יתגעגעו אליה. במהלך השנה איבד מדד ת"א 100 כ-18% בעוד מדד מניות הבנקים נפל בלמעלה מ-30%. מדד התל בונד 60 רשם אף הוא תשואה שלילית של 0.48%, אך לא שיקף את המתרחש בשוק אג"ח הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד - שוק זה הושפע לרעה מפדיונות ענק של כ-20 מיליארדי שקלים באג"ח הקונצרניות וכן מגל של הסדרי חוב של הטייקונים.

בשבוע שעבר התייחסתי לאג"ח קונצרניות מדורגות אשר אינן כלולות במדד התל בונד השקלי. במאמר זה אתייחס לאג"ח קונצרניות מדורגות שאינן כלולות במדד תל בונד 60. המאפיין העיקרי של אגרות החוב אלה הוא שכולן הונפקו על-ידי חברות המציגות שיפור עקבי בדוחותיהן הכספיים.

ניתן לראות שלמרות האווירה השלילית בשנה האחרונה בשוק אג"ח הקונצרניות, שמרו אג"ח המומלצות על יציבות בתשואות מתחילת השנה, דבר המעיד על איכות החברות.

דירוג האג"ח המומלצות אמנם נמוך מהדירוג של מדד התל בונד 60, אך עדיין מדובר בדירוג סביר המעיד על יכולת החזר חוב טובה של החברות. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 7.05% לעומת תשואה של 3.94% של מדד התל בונד 60. מדובר בתוספת מכובדת לתשואה של מעל ל-3%. כמו-כן, העובדה שאג"ח נסחרות בתשואה חד-סיפרתית מעידה על יכולת טובה של החברות למחזר את חובן.

המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 3.82 שנים - מח"מ בינוני הנמוך מהמח"מ של מדד התל בונד 60. המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 6.07% לעומת 2.84% בלבד של מדד התל בונד 60 ומעיד אף הוא על איכות אג"ח.

לסיכום, המשבר בשוק אג"ח השנה שלווה בפדיונות ענק מקרנות הנאמנות הקונצרניות ובהסדרי חוב של חלק מהטייקונים, גרם לירידות שערים חדות בחלק ניכר מאג"ח הקונצרניות הנסחרות בתשואה דו ספרתית המעידה על חשש מיכולת ההחזר של החברות.

בתקופה רגישה זו, המאופיינת בעיקר באי-וודאות גדולה, יש להיזהר יותר מתמיד בבחירת אגרות-חוב ומומלץ להתמקד בעיקר באג"ח מדורגות איכותיות. כך ניתן לשלב היום בתיק השקעות אג"ח קונצרניות צמודות מדד במח"מ בינוני עם תשואה ריאלית גבוהה של מעל ל-7% ברמת סיכון נמוכה אשר ישביחו את תיק ההשקעות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.