אלטרנטיבות השקעה למדד התל בונד 60
שנת 2011 עומדת להסתיים והמשקיעים באג"ח ובמניות בוודאי לא יתגעגעו אליה. במהלך השנה איבד מדד ת"א 100 כ-18% בעוד מדד מניות הבנקים נפל בלמעלה מ-30%. מדד התל בונד 60 רשם אף הוא תשואה שלילית של 0.48%, אך לא שיקף את המתרחש בשוק אג"ח הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד - שוק זה הושפע לרעה מפדיונות ענק של כ-20 מיליארדי שקלים באג"ח הקונצרניות וכן מגל של הסדרי חוב של הטייקונים.
בשבוע שעבר התייחסתי לאג"ח קונצרניות מדורגות אשר אינן כלולות במדד התל בונד השקלי. במאמר זה אתייחס לאג"ח קונצרניות מדורגות שאינן כלולות במדד תל בונד 60. המאפיין העיקרי של אגרות החוב אלה הוא שכולן הונפקו על-ידי חברות המציגות שיפור עקבי בדוחותיהן הכספיים.
ניתן לראות שלמרות האווירה השלילית בשנה האחרונה בשוק אג"ח הקונצרניות, שמרו אג"ח המומלצות על יציבות בתשואות מתחילת השנה, דבר המעיד על איכות החברות.
דירוג האג"ח המומלצות אמנם נמוך מהדירוג של מדד התל בונד 60, אך עדיין מדובר בדירוג סביר המעיד על יכולת החזר חוב טובה של החברות. התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 7.05% לעומת תשואה של 3.94% של מדד התל בונד 60. מדובר בתוספת מכובדת לתשואה של מעל ל-3%. כמו-כן, העובדה שאג"ח נסחרות בתשואה חד-סיפרתית מעידה על יכולת טובה של החברות למחזר את חובן.
המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 3.82 שנים - מח"מ בינוני הנמוך מהמח"מ של מדד התל בונד 60. המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 6.07% לעומת 2.84% בלבד של מדד התל בונד 60 ומעיד אף הוא על איכות אג"ח.
לסיכום, המשבר בשוק אג"ח השנה שלווה בפדיונות ענק מקרנות הנאמנות הקונצרניות ובהסדרי חוב של חלק מהטייקונים, גרם לירידות שערים חדות בחלק ניכר מאג"ח הקונצרניות הנסחרות בתשואה דו ספרתית המעידה על חשש מיכולת ההחזר של החברות.
בתקופה רגישה זו, המאופיינת בעיקר באי-וודאות גדולה, יש להיזהר יותר מתמיד בבחירת אגרות-חוב ומומלץ להתמקד בעיקר באג"ח מדורגות איכותיות. כך ניתן לשלב היום בתיק השקעות אג"ח קונצרניות צמודות מדד במח"מ בינוני עם תשואה ריאלית גבוהה של מעל ל-7% ברמת סיכון נמוכה אשר ישביחו את תיק ההשקעות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
