גק מא עליבאבא
צילום: פייסבוק

עליבאבא מטשטשת את הפספוס בדוחות עם תוספת של 25 מיליארד דולר לתכנית הרכישה העצמית

ענקית המסחר המקוון הסינית דיווחה על תוצאות פושרות-מאכזבות אותן היא ניסתה לטשטש עם הגדלת תכנית הרכישה העצמית, מה שעבד לה במידה מסוימת - המניה שלה עלתה ב-3.5% בטרום, אם כי היא יורדת ב-1.5% במסחר
רוי שיינמן |

ענקית המסחר המקוון עליבאבא הסינית  ALIBABA GROUP שמחזיקה באתר עלי אקספרס דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2023. החברה דיווחה על הכנסות של 36.6 מיליארד דולר ורווח למניה של 33 סנט, זאת לעומת צפי האנליסטים שהיה להכנסות של 36.65 מיליארד דולר ורווח למניה של 34 סנט.

לצד הדוחות, החברה הוידעה על הגדלת תכנית הרכישה העצמית של המניות שלה בסך בהיקף של 25 מיליארד דולר עד לסוף שנת 2027, מה שמעלה את הסכום המיועד לכך ל-35.3 מיליארד דולר. 

"הגדלנו את ההשקעות שלנו בנכסים אסטרטגיים ושיפרנו את תשואת המשקיעים על ידי המאזן החדש שהצגנו, והרכישה העצמית ממחישה את הביטחון שיש לנו בעתיד החברה", מסר סמנכ"ל הכספים של החברה טובי צ'ו. 

אפשר להבין את המהלך של החברה. הפספוס בדוחות מגיע על רקע המשבר הכלכלי המתמשך בסין, והחברה צריכה למצוא דרכים להשאיר את המשקיעים מרוצים. לפני שנה הודיעה עליבאבא שהיא מתכוונת לפצל את החברה לכמה מחלקות, מתחום הקמעונאות המקוונת עד לתחום ה-AI. המהלך הגיע במטרה לייצר יותר ערך למשקיעים שראו את המניה צונחת מאז ההנפקה בסוף 2019, וזרוע הענן הייתה גולת הכותרת של התכנית החדשה, אבל הגבלות ייצוא השבבים החדשות של ארה"ב טירפדו את המהלך, היות וזרוע הענן התכוונה להתבסס באופן משמעותי על מו"פ בתחום ה-AI, שמצריך רכישה של שבבים מתאימים שכרגע מיוצרים על ידי חברות אמריקאיות כמו אנבידיה   NVIDIA COR   ואינטל  INTEL CORPORATION .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

עוזי לוי, מנהל מחקר חול מזרחי טפחות, צילום: מזרחי טפחותעוזי לוי, מנהל מחקר חול מזרחי טפחות, צילום: מזרחי טפחות

משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%

מהחטיבה ההנדסית בשווייץ ועד לשינוי המיקוד לאריזות אספטיות, החברה שנחשבה יציבה ואפילו ״משעממת״ נמצאת עכשיו בנקודה מעניינת - ניתוח של עוזי לוי ממזרחי טפחות

מנדי הניג |

חברת SIG Group AG השווייצרית SIG Group N -6.79%   נוסדה עוד בשנת 1853 בעיר נוישאטל שבשוויץ, כיצרנית ציוד תעשייתי. היא ייצרה החל ממכונות דפוס ועד מערכות הנדסיות כבדות לתעשייה. במשך עשרות שנים התבססה החברה כקונצרן הנדסה מכני, אבל בשנות ה־80 וה־90 של המאה הקודמת היא עברה שינוי כיוון. ההנהלה זיהתה את הפוטנציאל בתחום האריזות למזון ולמשקאות, ובעקבות שורה של מהלכים אסטרטגיים רכישות ממוקדות של חברות אריזה, פיתוח פנימי והשקעות בטכנולוגיות מילוי היא התמקדה בתחום האריזות.

אבל נקודת המפנה המרכזית הגיעה עם המיקוד בתחום האריזות האספטיות, שהפך לליבת הפעילות של SIG. בשנות האלפיים היא מכרה בהדרגה את מרבית החטיבות ההנדסיות המסורתיות שלה, והפכה לשחקנית גלובלית שמתחרה ישירות ב־Tetra Pak השבדית ובחברות נוספות. בשנת 2018 הונפקה SIG בבורסה השווייצרית SIX, במהלך שהכניס אותה למרכז תשומת הלב של המשקיעים המוסדיים באירופה. מאז ההנפקה, היא נחשבת לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום פתרונות האריזה לנוזלים, עם פריסה בינלאומית נרחבת ומחזור הכנסות של מיליארדי אירו.

אבל כפי שמסביר עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות, דווקא אחרי עשורים של התבססות ויציבות, SIG מוצאת את עצמה היום בצומת דרכים בין משבר פיננסי שמערער את אמון המשקיעים לבין חדשנות ירוקה שאולי תשנה את פניה של החברה וגם תתן למשקיעים תשואה עודפת.

לדברי לוי, עיקר פעילותה של SIG מתרכז בייצור אריזות קרטון אספטיות, אלו אותן קופסאות המאפשרות לאחסן חלב, מיצים ומשקאות אחרים לאורך זמן בלי צורך בקירור. לצד האריזות עצמן, היא מספקת מערכות מילוי מתקדמות ושירותי תחזוקה ותפעול, מה שמייצר לה מודל הכנסות יציב וחוזר. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את היצע מוצריה גם לאריזות גמישות, כמו Bag-in-Box ואריזות עם פיות שתייה, שזוכות לביקוש גובר לנוכח מגמות צרכניות של נוחות וקיימות.

לוי מציין כי SIG פרוסה כיום עם מפעלים באירופה, אמריקה ואסיה, אך את מנועי הצמיחה המשמעותיים היא מזהה בשווקים המתפתחים סין, הודו, דרום אמריקה ואפריקה. במקביל, היא משקיעה רבות בקידום פתרונות ירוקים: השקת אריזות נטולות אלומיניום, שמפחיתות פליטות פחמן ומשפרות את יכולת המחזור, כבר הובילה לאימוץ מצד רשתות כמו ALDI.