לומברד אודייר על האינפלציה: מה שעולה חייב לרדת

בסקירה שפרסם סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של לומברד אודייר, הבנק השוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית הכתב כי אט אט, אנו מתחילים להבחין בסימנים לכך שהאינפלציה בהאטה. הנתונים מאשרים שעלויות אשראי הגבוהות יותר מאטות את הביקוש בעוד שאספקת המזון והדלק משתפרת. הסיכוי להתחמק ממיתון עמוק ב-2023, ולאחר מכן להשהות את העלאות הריבית, הולך וגדל. למרות זאת, חשוב לנקוט במשנה זהירות. האינפלציה עדיין גבוהה, העלאות הריבית נמשכות, שווקי העבודה סובלים מחוסר במשרות פתוחות, והלוגיסטיקה הגלובלית והגיאופוליטיקה משתנות – וכל האינדיקטורים הללו עדיין בלתי צפויים.

האינפלציה האטה בדצמבר בארה"ב, גרמניה, צרפת ושוויץ. עם זאת, זה לא אומר שמלאכת הבנקים המרכזיים בכלכלות אלה נגמרה. האינפלציה הייתה המניע הכלכלי הדומיננטי של 2022 והמחירים ימשיכו לעלות ב-2023, אולי בקצב איטי יותר לקראת סוף השנה, מה שיקרב את הרמות הממוצעות ליעדי ה'יציבות' של קובעי המדיניות שהם 2%.  בינתיים, הבנקים המרכזיים מחפשים אישור נוסף לכך שהכלכלות מאטות בתגובה לעליית עלויות האשראי, עם עליות שכר איטיות יותר וביקוש נמוך יותר, בטרם עצירת העלאות הריבית. השנה הקרובה תחולק לשני חלקים - סופן של העלאות הריבית בארה"ב והגעה לתחתית בצמיחה.

הגורמים המניעים את האינפלציה לרדת בארה"ב, פועלים גם בקנה מידה עולמי. בכלכלות רבות, העלייה במחירי הסחורות ובעלויות השירותים מואטות. הביקוש הגבוה שנוצר לאחר מגפת הקורונה פגש מחסור באספקה ​​שיצר צווארי בקבוק במסחר. הייצור והלוגיסטיקה העולמיים התאוששו כעת והאספקה ​​מחודשת, ממוליכים למחצה ועד מכוניות - הייצור והלוגיסטיקה הדביקו את הקצב.

אנו צופים שירידה באינפלציה תאפשר לבנקים המרכזיים להאט, ואז להשהות, את העלאות הריבית שלהם. קרן המטבע הבינלאומית צופה שמדיניות מוניטרית הדוקה יותר תוביל שליש מכלכלות העולם למיתון בשנת 2023. ובכל זאת, מאחר ואנו לא מזהים חוסר שיווי משקל מבני משמעותי בכלכלה העולמית אנו חושבים שהצעדים האלו צריכים להיות קצרי מועד ונשלטים, במקביל לתהליך ההתאוששות שיתחיל בחצי השני של 2023.

• המשק האמריקאי התכווץ ב-0.3% ברבעון הראשון, מתחת לצפי; החוזים נופלים
• בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"

בגוש האירו, החשש המכריע הוא אספקת אנרגיה ומחירים. בעוד משבר האנרגיה שליווה את מלחמת אוקראינה ימשיך לעלות את האינפלציה למשך זמן רב יותר מאשר בארה"ב, תגובות הממשלות האירופאיות היו מהירות ומתואמות יחסית. המדיניות האירופית עודדה צריכה נמוכה יותר, במקביל להשקעה במקורות אנרגיה חדשים, בניית מלאים ורכישה של גז טבעי נוזלי בשווקים העולמיים.

ירידת מחירי הנפט עזרה גם היא להאט את האינפלציה. חבית נפט ירדה ביותר מ-120 דולר באמצע 2022 לפחות מ-80 דולר לחבית היום. במהלך שנת 2023, אנו צופים שהמחירים יתייצבו על סביב 90 דולר לחבית, מה שנראה עקבי עם תוכנית התקציב השנתית של ערב הסעודית שמניחה שהנפט ייסחר בסביבות 75 דולר לחבית.

בעוד שהבנק המרכזי האירופי האט את קצב העלאת הריבית שלו שעומדת נכון לדצמבר על 2%. אנו צופים שהבנק המרכזי האירופי יסיים את 2023 עם ריבית של 3%. למרות זאת, אם שוק האנרגיה האירופי ימשיך להשתפר לא ניתן לשלול נתון שיא נמוך יותר לריבית.

• באפט מול ה-S&P 500 - מי המנצח?
• ענקיות הטכנולוגיה מול מלחמת הסחר: מחזור של 450 מיליארד דולר ברבעון אבל העתיד מעורפל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הסיפור בכלכלות אסיה הינו שונה בתכלית. ביפן, האינפלציה הגיעה בנובמבר לרמה היסטורית של 3.7%, אולם זה עדיין לא עורר תגובה של מדיניות מוניטרית מצד הבנק המרכזי. רמות השכר מתחילות לעלות בד בבד עם זינוק במחירים לצרכן שהביא לתמיכה ממשלתית באזרחים להתמודדות עם יוקר המחיה. הבנק המרכזי של סין לעומת זאת המשיך לשחרר את המדיניות המוניטרית על ידי הקלה בדרישות הרזרבה שלו כדי להגביר את הנזילות, כאשר המדינה מתמודדת עם המורכבות של הסרת מגבלות הקורונה.

סדרי העדיפויות של הבנקים המרכזיים - לרסן את האינפלציה במקום לתמוך בצמיחה - היו ברורים כבר חודשים רבים. בעוד האינפלציה נותרת גבוהה, הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את רמות הריבית ולהדק את שוק העבודה ואת הכלכלה הרחבה יותר. לאחרונה, כשנתוני האינפלציה מתחילים להאט, השווקים מפנים את תשומת לבם לכיוון צמיחה. צמיחה חלשה יותר עשויה להיתפס כמקובלת על שווקים ונכסי סיכון, כל עוד היא אינה חלשה עד כדי פגיעה רצינית ברווחי החברות. השילוב של אינדיקטורים חזקים בשוק העבודה והאטה בפעילות הכלכלית, שומר על ערנות השווקים לסכנות של מיתון.

גם משקיעים לא יכולים להתעלם מהמתחים ואי הוודאות המתמשכת סביב סיכונים גיאופוליטיים בעלי פוטנציאל לעורר תנודתיות נוספת. אלה נעים בין המלחמה באוקראינה לבין שאיפותיה של סין בטאיוואן.

מונייה מסכם כי על פי הכיוון הזה, וההמתנה לשינוי פרדיגמת ההשקעות שאמור לבוא עם שיא הריבית בארה"ב, אנו נותרים פחות חשופים לנכסי סיכון. אנו מעדיפים נכסים פיננסיים הממוקמים טוב יותר להתמודדות עם עלויות הון גבוהות יותר ואינפלציה גבוהה, כמו גם כאלה שיכולים להרוויח מסוף ההידוק, לעומת אלה התלויים יותר בשיפור הצמיחה. בפרט, המשמעות היא העדפת מניות איכותיות שיכולות להגן על המרווחים, החוב הריבוני והאשראי בדרגת השקעה, כמו גם לשמור על הקצאה למזומנים כדי לשמור בתיקים את הגמישות לנצל הזדמנויות ברגע שהן מופיעות.