אנרגיה מתחדשת
צילום: Istock

המניות המומלצות בתחום האנרגיה הסולארית

לאן הולך שוק האנרגיה הסולארית העולמי? אנרגיה סולארית נחשב לאחד התחומים העסקיים המתפתחים בעולם, שצפוי בעוד כשנתיים להגיע לשווי שוק גלובלי המתקרב לחצי טריליון שקל. הנה מה שצריך לדעת. סקירה
ארז ליבנה | (7)

התחום הסולארי הוא הנדל"ן המניב החדש - מדובר בשוק אינסופי שמניב תשואה נאה על ההשקעה (כפוף במקום ובסוג האנרגיה המתחדשת). בעולם של ריביות אפס (כמו היום), החברות הפועלות בתחום מתמנפות בזול ומגדילות את התשואה להון. היזמיות שגם מקימות את המתקנים הסולארים מרוויחות יותר.  

שתי המניות הבולטות בבורסה בתחום - אנלייט ואנרגיקס מטפסות בהתמדה והגיעו לשווים מרשימים.  אנלייט אנרגיה -1.71% זינקה ב-140% בשנה האחרונה  ופי 5 בשלוש שנים לשווי של 3 מיליארד שקל. מניית  אנרג'יקס 0.68%  זינקה ב-80% בשנה ופי 4 בשלוש שנים. האם זה יימשך? אף אחד לא נביא, אבל התחום הזה הולך וגדל, ויותר שחקניות נכנסות אליו.

אחת החברות המעניינות בתחום היא סולאראדג' שלמרות זינוק של 140% בשנה עדיין עשויה להיתפס אטרקטיבית.

 

הדגשנו בעבר (מספר פעמים) שמדובר בשוק בתולי (עדיין) לטוב ולרע - מצד אחד, ייתכנו שינויים גם רגולטרוים שיפיעו על הרווחים, אך מצד שני - השוק הזה גדל בצורה מרשימה  והכוונה שהאנרגיה המתחדשת תהוך לחלק מאוד משמעותי מצריכת האנריגה הכללית בכלל.

      

אנרגיות מתחדשות - מה זה?

מתוך הבנה קולקטיבית בצורך לשינוי מדיניות בנושא אנרגיות מזהמות והאחריות שלנו להעביר לדורות הבאים עולם נקי יותר, ב-2015 כל מדינות העולם הגיעו להסכמה נדירה וחתמו על הסכמי פריז, שלראשונה הגדיר מהם היעדים הגלובליים להתמודדות עם משבר האקלים והזיהום שיוצר האדם. 

גם בישראל חתמו על ההסכם. שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, קבע בשנה שעברה מדיניות שבה עד שנת 2030 סך של 17% מכלל האנרגיה במשק תהיינה תמהיל של אנרגיות מתחדשות וירוקות. כיום, האנרגיות המתחדשות המובילות מבוססות רוח ושמש. 

מצד אחד ישנן טורבינות רוח, ומהצד השני, מה שכנראה יותר רלוונטי לישראל שטופת השמש, היא האנרגיה הסולארית. בעוד אנרגיית הרוח מאוד פשוטה יחסית - דה פקטו קיימים שני סוגים של טורבינות, אנכית וורטיקלית - הטכנולוגיה סביב אנרגיה סולארית הרבה יותר מורכבת מרק פאנלים סולאריים. לכל חברה טכנולוגיה ייחודית המאפיינת אותה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

למרות שהחלו לפתח את הטכנולוגיה הסולארית הרבה לפני הסכמי פריז - דוד השמש הוא דוגמה מובהקת לכך - ההסכם יצר סוג של "מרוץ חימוש" בין חברות המייצרות אנרגיה סולארית ואף יצר קטגוריה חדשה בשוק ההון - המניה הסולארית. 

המרוץ החל - האם אתם חלק ממנו?

ב-2022 שוק האנרגיה הסולארית צפוי להגיע לשווי של 422 מיליארד דולר. זאת לאחר שלפני 4 שנים בלבד, ב-2015, השווי נאמד ב-86 מיליארד דולר. הגידול השנתי הממוצע עומד על למעלה מ-24%. וזה כנראה לא הולך לעצור גם אחרי 2022. 

כעיקרון, הטכנולוגיה מיושמת במגוון רחב של תחומים בכל תחומי החיים, מתחבורה, בנייה - חלונות פוטו-וולטאים - תעשייה ועוד. לפי איגוד האנרגיה הסולארית של ארצות הברית, קרוב ל-250 אלף עובדים בתעשייה נכון לתחילת השנה, בלמעלה מ-10,000 חברות בתחום בארצות הברית בלבד עם השקעות הנאמדות בכ-17 מיליארד דולר בשוק האמריקאי. 

כיום, חברות סולאריות ב-50 מדינות בארצות הברית מייצרות 12 ג'יגהוואט של חשמל סולארי, כשהצפי ל-5 שנים הקרובות הוא עלייה של פי 8 והגעה ל-100GW ב-2024.

כלומר, איך שלא מסתכלים על זה, מדובר באחת התעשיות הרציניות, המתפתחות ובקרוב גם הרווחיות ביותר.

 

10 המניות הסולאריות הגדולות בעולם

מהי מניה סולארית? 

מניה סולארית היא מניה של חברה שמשקיעה חלק ניכר מעסקיה - או את כל העסק שלה - סביב תכנון וייצור של אנרגיה סולארית. כעיקרון חברות של מניות סולאריות מחולקות לשלוש: הראשונה, פיתוח טכנולוגיה חדשה הכוללת הן פיתוח סוגי תאים פוטו-וולטאים חדשים והן שיטות לאגירה של אנרגיה. השנייה, ייזום פרויקטים תשתיתיים בתחום. השלישית, היא שילוב של השתיים הראשונות. 

צריך להבין גם שכל חברה מתמקדת בפן אחר בתחום. חלק מהחברות מייצרות טכנולוגיה לשוק הפרטי וחלקן לשווקים גדולים יותר כמו מדינות. דוגמה מעניינת לכך היא מגדל השמש באשלים, שכל מי שנסע דרומה למצפה רמון או טס לאילת הבחין באורו למרחוק. המגדל פועל על מראות הליוסטטיות - מראות המתכווננות לשמש - המחזירות אור לראש המגדל ובכך מייצרות אנרגיה לייצור חשמל.

על פי אתר solar-israel, בישראל ישנן למעלה מ-120 חברות העוסקות בתחום הסולארי, בין עם בפיתוח, ייזום או אחזקה. שתיים מהמניות הידועות בתחום בישראל הן אנרג'יקס וסולגרין, שתיהן עוסקות בייזום פרויקטים בתחום. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    למה המנייה 22/01/2021 16:26
    הגב לתגובה זו
    הזאת לא נסחרת בנסדק?
  • 5.
    צומפי 21/02/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    שימו עין על להב שעוסקת בנדלן וסולאר המניה עומדת להתרומם ברמות
  • 4.
    אפולו פאוור (ל"ת)
    אהרון 29/10/2019 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני בטוח שכבר קראתי את הכתבה הזאת.... (ל"ת)
    fool.com 29/10/2019 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה קרה לאנלייט 29/10/2019 15:36
    הגב לתגובה זו
    שנה שעברה sedg עוד דשדשה השנה פרצה בגדול
  • 1.
    סוחר 29/10/2019 14:48
    הגב לתגובה זו
    עניין של ימים עד שירדו לבדיקה טכנית
  • ברור. ואחרי חודש יעלו 20 למעלה. אם תחזיק לט"א לא תתרגש (ל"ת)
    נחום 01/11/2019 14:18
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.