"ערך אמיתי או אופטימיות חולפת", ביל אקמן על העליות האחרונות בשווקים
שווקי המניות כבר 5% מעל יום "השחרור", יש הסכם עם בריטניה ושר האוצר סקוט בסנט מדבר על הסכם קרוב עם סין. אבל, האם זה מצדיק את הראלי בשווקים?
ביל אקמן, מנהל קרן הגידור פרשינג סקוור, מזכיר למשקיעים. כי "ערך העסק נקבע לפי התזרימים העתידיים שלו." דבריו, שנאמרו בהתייחס להשפעת התעריפים על חברות כמו נייקי (NKE) וצ'יפוטלה (CMG), שבהן הוא מחזיק, נתפסו כאיתות לחוסן ארוך טווח של העסקים האלו, אך הם מבטאים אזהרה - תעריפים, גם אם יופחתו, עלולים לגרום לירידה דרמטית ברווחים ובתזרימי המזומנים בטווח הקצר. ומכאן, שמשקיעים שוריים ואופטימיים צריכים להיזכר שבסוף מה שקובע אלו הרווחים והמכסים ישפיעו עליהם.
השווקים הפיננסיים נמצאים בתקופה של התרוממות רוח, המונעת בחלקה מהתקדמות לכאורה במשא ומתן על עסקאות סחר. עסקה חדשה עם בריטניה הוכרזה, אם כי תעריפים של 10% יישארו על רוב הסחורות. במקביל, דמויות מממשל טראמפ מרמזות על עסקה אפשרית עם סין, כאשר טראמפ עצמו הציע ברשתות החברתיות הפחתת תעריפים מ-145% ל-80%. התפתחויות אלו, יחד עם שיפור בתיקי ההשקעות לאחר תקופה מאתגרת, יצרו תחושת אופוריה בקרב משקיעים.
אקמן, הידוע בגישתו המחושבת להשקעות, מזכיר כי השוק עשוי להיות מונע על ידי התלהבות מוגזמת. "מה שקורה כעת עלול להיות משבש בטווח הקצר, אך לא צפוי להשפיע באופן קבוע." אמר אקמן לגבי רווחי החברות. עלויות הייצור של חברות כמו נייק, שמייצרות מוצרים במדינות כמו סין ווייטנאם, צפויות לעלות. כך גם עלויות מחירי המזון עבור רשתות כמו צ'יפוטלה, שמסתמכות על יבוא מרכיבים. עלויות אלו עלולות להתגלגל לצרכנים, להפחית את הביקוש ולפגוע ברווחיות בטווח הקצר.
- מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם
- ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
מניתוח הנתונים הקרים ועד למגפת הסיפורים הדיגיטלית: כך פסיכולוגיית ההמונים מעצבת את עתיד שוק ההון
הרעיון שכלכלה היא מדע מדויק מושרש עמוק במאה ה-20, עם אימוץ מודלים מתמטיים והנחות רציונליות שמטרתן לחזות תוצאות כמו בפיזיקה. אבל משברים חוזרים - כמו זה של 2008 עם ירידת תוצר של 4.3% בארה"ב, בועת הנדל"ן שגרמה להפסדים של 8 טריליון דולר, ובועות טכנולוגיה עדכניות יותר - מראים שהמציאות לא עולה בקנה אחד עם המודלים.
חוקרי הכלכלה ניקולה ג'נאיולי, אנדריי שלייפר ורוברט וישני פיתחו גישה שמדגישה ציפיות לא רציונליות והשפעה הדדית. כפי שהם כותבים במאמרם מ-2015: "משקיעים מגיבים יתר על המידה לסדרת חדשות טובות, כי סדרה כזו מייצגת מצב טוב. כמה חדשות רעות לא משנות את דעתם כי המצב הטוב עדיין מיוצג, אבל מספיק חדשות רעות מובילות לשינוי רדיקלי באמונות ולמשבר פיננסי".
הכלכלה היא מערכת חברתית פתוחה, המושפעת מאמון, פחד ודינמיקה קבוצתית. שווקים הם זירה של סיפורים, לא רק מנגנון הקצאת משאבים יעיל. רוברט שילר מוסיף בספרו "כלכלה נרטיבית": "אם לא נבין את המגפות של נרטיבים פופולריים, לא נבין באופן מלא שינויים בכלכלה והתנהגות כלכלית. נרטיבים הם וקטורים מרכזיים לשינוי מהיר בתרבות, ברוח התקופה ובהתנהגות כלכלית".
מעגל הקסמים של נרטיבים בבועות פיננסיות
נרטיב כלכלי הוא סיפור פשוט שמסביר מציאות מורכבת ומאפשר פעולה מהירה בעולם לא ודאי. הוא אמנם תמיד חלקי, אבל שימושי. דוגמה קלאסית: האקסיומה "אין אלטרנטיבה להשקעה במניות" (TINA) בתקופות ריבית נמוכה, שהובילה לעלייה של 26% במדד S&P 500 ב-2023 למרות ריבית של 5.5%.
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נרטיבים מחזקים את עצמם באופן מעגלי: סיפור יוצר אמון, אמון מגדיל ביקוש, ביקוש מעלה מחירים, ומחירים מאשרים את הסיפור. בבועת הנדל"ן של 2006-2000, עליות מחירים שנתיות של 10% חיזקו את האמונה ש"נדל"ן תמיד עולה", למרות חוב משקי בית שהגיע ל-127% מהתוצר. כשהסיכונים מתממשים, הקריסה חדה: ירידה של 27% במחירי בתים בין 2006 ל-2012.
