טראמפ וזלנסקי (X)
טראמפ וזלנסקי (X)

הסכם המינרלים של ארה"ב ואוקראינה - מה המשמעויות?

זלנסקי נדחק לפינה והבין שאין לו ברירה אלא לחתום על ההסכם הדרקוני עם ארה"ב, שמאפשר לה "עדיפות" בגישה ל-50% מהמינרלים של אוקראינה ששווים מאות מיליארדי דולרים; מי באמת המרוויח מההסכם, והאם הוא מאותת משהו לסין?

רוי שיינמן | (8)

לא סתם קוראים לטראמפ הדילמייקר. אותה הדרך בה הוא צבר את הונו משמשת אותו עכשיו לניהול ארה"ב. טראמפ יודע בדיוק מה הוא רוצה, במקרה הזה, גישה למשאבי הטבע של אוקראינה, והוא גם יודע איך להשיג את זה. הוא נכנס למשא ומתן נחוש, לא מהסס להשפיל את הצד השני כדי לכופף אותו, וגם מוכן להפעיל לחץ חסר תקדים. כך היה במקרה של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שחווה בבית הלבן רגע של השפלה פומבית אחרי שסירב לחתום על עסקת המינרלים הדרקונית. העסקה הזו כוללת הענקת "עדיפות אמריקאית" לניצול של כ-50% ממשאבי המינרלים של אוקראינה, ששווים הכולל מוערך בכ-350 מיליארד דולר. כלומר, ארה"ב תוכל לזכות בגישה למשאבים בשווי של כ-175 מיליארד דולר, ובתמורה - אולי, רק אולי, תסיים את המלחמה עם רוסיה.


זאת כאמור עסקה כלכלית רעה לאוקראינה, אבל אין לה ברירה. טראמפ החליט שהוא הולך עד הסוף ושאם אוקראינה לא תסכים לעסקה הוא יצמצם את הסיוע הצבאי, וזו עשויה להיות מכת מוות עבורה במלחמה מול רוסיה. בו זמנית, טראמפ גם דואג להידוק קשרים עם הקרמלין. הוא מצהיר פומבית שקרים תישאר בידי רוסיה, שולל את האפשרות שאוקראינה תצטרף לנאט"ו, ואף מאשים את אוקראינה בעצם פרוץ המלחמה. זלנסקי הבין שהוא בפינה ובחר להיכנע, אולי לא מבחירה, אבל מתוך הבנה של המציאות החדשה.


מה כולל ההסכם?

ההסכם שחתמה אוקראינה עם ארה"ב מעניק לאמריקאים עדיפות בפיתוח ובניצול משאבי הטבע של המדינה, הכוללים לא רק מינרלים קריטיים כמו ליתיום, טיטניום ומתכות נדירות, אלא גם מקורות של נפט, גז טבעי והידרוקרבונים נוספים. בתמורה לכך, תוקם קרן השקעות דו-צדדית, 50% מימון אמריקאי ו-50% אוקראיני, שמטרתה היא שיקום הכלכלה האוקראינית.


שרת הכלכלה של אוקראינה, יוליה סבירידנקו, הדגישה כי לאף צד לא תהיה שליטה בלעדית, ושאוקראינה עצמה תחליט "היכן וכמה להפיק". ועדיין, האמריקאים יקבלו זכות וטו מעשית בניהול הקרן, מה שמבטיח להם השפעה עמוקה בפרויקטים ובאופן חלוקת הרווחים. 


מבחינה מדינית, ההסכם נתפס בקייב לא רק כצעד כלכלי, אלא גם כהצהרה ברורה: ארה"ב ממשיכה לתמוך באוקראינה, גם אם לא מהאהבה, אז מתוך אינטרס. גם ברוסיה מבינים את המסר, ומעניין יהיה לראות כיצד יגיב הקרמלין בעתיד הקרוב, כשההסכם נתפס כצעד משמעותי בדרך לסיום המלחמה.


טראמפ מציג את העסקה כהחזר לגיטימי על הסיוע האמריקאי לאוקראינה. בראיונות הוא לא הסתיר את שביעות רצונו: "אנחנו מקבלים בתמורה הרבה יותר, משאבים, שליטה, ואפילו סיכוי להשפיע על עתיד מזרח אירופה".


אבל יש מי שרואה בעסקה הזו לא רק מנוף כלכלי, אלא גם מהלך חכם שנועד לשדר מסר למעצמות אחרות. החתימה על ההסכם עם אוקראינה התרחשה פחות מיממה לפני שסין הודיעה כי החלו שיחות עם ארה"ב על הורדת מכסים. מבחינת טראמפ זו אולי אסטרטגיה. הוא מאותת לסין: אם אוקראינה מוכנה לעסקאות, גם אתם יכולים, והדלת פתוחה.

קיראו עוד ב"גלובל"


אוקראינה תרוויח עכשיו, ארה"ב אחר כך

הסכם המינרלים אינו כולל בשלב זה התחייבות צבאית ישירה מצד ארה"ב, לא סיוע מיידי, לא פריסת כוחות, ולא ערבויות ביטחוניות. אך הדיווחים מאוקראינה רומזים שהקרן הכלכלית תשמש גם תשתית להעברת מערכות הגנה אווירית וסיוע טכנולוגי, שיאפשר לאוקראינים להמשיך ולהגן על עצמם.


לפי דיווחים מהצד האוקראיני, הרווחים מהקרן יושקעו במלואם בתוך אוקראינה במהלך עשר השנים הראשונות, דבר שעשוי להרגיע קולות ביקורת מהמערב, שטוענים כי מדובר בהסכם חד צדדי. רק לאחר תקופה זו, יחולקו רווחים גם לשותפים האמריקאים.


האם אוקראינה הופכת לקולוניה אמריקאית? החששות באירופה

הביקורת על ההסכם לא איחרה להגיע. אד ורונה, בכיר במכון אטלנטיק, הזהיר כי אוקראינה נגררת לעמדה של "קולוניה מודרנית", תלויה בצד אחד, מאבדת שליטה בפועל על משאביה, ונכנסת לתוך שותפות שאינה באמת שוויונית.


גם באירופה נשמעו קולות דאגה. ההסכם, כך נטען, עלול לפגוע בשאיפתה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי, שכן קיימת כבר ברית מינרלים אסטרטגית בין בריסל לקייב. למרות זאת, ההסכם כולל סעיף מפורש שבו ארה"ב מכירה בשאיפה האירופית של אוקראינה ומתחייבת להתאים את עצמה לכל שינוי שיידרש מבחינה רגולטורית.


המנצח האמיתי: טראמפ או זלנסקי?

מצד אחד, זלנסקי קיבל את מה שהיה צריך: גישה להון, תמיכה בינלאומית, ואולי המשך לסיוע הצבאי עם פוטנציאל לסיום המלחמה. מצד שני, הוא איבד נכסים קריטיים, הסכים לעסקה שמעניקה לארה"ב יתרונות גדולים, ולא קיבל התחייבויות קונקרטיות למניעת הפסקת התמיכה.


העסקה הזו עשויה לסמן את תחילתו של שלב חדש במלחמה, שלב שבו אוקראינה תלויה יותר מתמיד בארה"ב, אך גם משדרת שהיא מוכנה לשלם מחיר כדי להבטיח את קיומה. כמו תמיד בפוליטיקה הבינלאומית, הזמן יגלה האם זו הייתה עסקה של הצלה או עסקה של כניעה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 19/05/2025 21:28
    הגב לתגובה זו
    אני חייב להודות שכל פעם שאני רואה כתה ממכם אני פשוט מתפלא כמה הכול יכול להיות פשוט ומובן תודה רבה על הכול
  • 5.
    בא 02/05/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    ב40 שנה האחרונות ..עושה בדיוק מה שצריך ..ארהב בחוב ענקי בגלל שכולם דפקו את הכלכלה שלהם ..נתנו למליארדרים להעביר 80 אלף מפעלים למדינת עבדים קומוניסטית.
  • 4.
    עושה חשבון 02/05/2025 07:36
    הגב לתגובה זו
    אף בר דעת לא ישקיע באוקראינה שמאויימת עי רוסיה . רק ארהב בגיבוי מטריה גרעינית תשקיע עם חברות מארהב שיקבלו ביטחונות מהממשל.
  • 3.
    שמואל 01/05/2025 20:06
    הגב לתגובה זו
    מנקודת מבט אחרת אוקראינה יודעת שלטווח הארוך היא לא יכולה לסמוך על אירופה. כדי לממש את ההסכם ארהב תהיה חייבת להגן על אוקראינה אחרת העא לא תכרה אפילו גרם אחד. כך שמהקודת מבטה של אוקראינה היא בעצם מבטיחה את הישרדותה ורוסיה תהיה בקריז כי מי שלא רצה את אוקראינה בנאטו יקבל את המטריה האמריקאית על אוקראינה.
  • בא 02/05/2025 08:19
    הגב לתגובה זו
    זה התסריט שלך
  • 2.
    פחחח (ל"ת)
    אלזה אתה קורא דילמייקר 01/05/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טראמפ עשה את הונו כשנולד לאבא הנכון (ל"ת)
    משה 01/05/2025 17:34
    הגב לתגובה זו
  • פפפ 02/05/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
    למה נתנו לסינים לנצח את העולם החופשי...תעבור לסין או וויטנאם ותהיה עבד במפעל של איפון...אני מקווה בעזרת השם..ששם תיוולד בגילגול הבא ותבין ..הכול.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"

חשש מעצירת השקעות וגם רכישות צפויות של אורקל ממתחרות לאנבידיה, מושכות את המניה למטה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה יורדת ב-1.4% במסחר המוקדם, כתגובה לדוחות ולתחזית של אורקל שמנייתה נופלת ב-13%. הדוחות  טובים בשורה התחתונה, חלשים בהכנסות, והתחזית חלשה מהערכות האנליסטים. כמו כן, היקף ההשקעות של אורקל עלה וקיים חשש לגבי שירות החוב.

ואיך זה קשור לאנבידיה? עלייה בהוצאות הון מעוררת חשש מהאטה בקצב ההשקעות של אורקל שהיא לקוחה של אנבידיה. אםמ לקוחה מורידה את ההשקעות היא גם קונה פחות שבבים.  אורקל אומנם מעדכנת את תחזית ההשקעות ההוניות לשנת 2026 ל-50 מיליארד דולר, עלייה של 43% לעומת התחזית הקודמת של 35 מיליארד דולר, אבל החשש היא לא תעמוד בזה.

ברבעון השני לבדו הושקעו 12 מיליארד דולר בתשתיות AI, כולל GPU. אבל תזרים המזומנים היה שלילי - מינוס של 10 מיליארד דולר. המשקיעים רואים בכך סימן שענקיות הטכנולוגיה נאלצות להשקיע סכומים גדולים רק כדי לשמור על מעמדה, ללא גידול מיידי בהכנסות וללא תשואה. אנבידיה, שמספקת כ-70% משבבי ה-GPU בשוק,  לא קיבלה בינתיים הזמנות לחלק מאוד מרכזי מהצבר של אורקל. 


זו הסיבה הראשונה שפוגעת באורקל, והסיבה השנייה - "נייטרליות שבבים" ששוברת את הבלעדיות של אנבידיה. אורקל מכריזה רשמית על מדיניות chip neutrality – היא לא תהיה תלויה יותר רק באנבידיה ותשלב שבבים מכל הספקים. במסגרת זו היא מוכרת את כל החזקותיה בחברת Ampere תמורת רווח של 2.7 מיליארד דולר לפני מס, ומתכננת לפרוס 50,000 שבבי AMD Instinct MI450 כבר ב-2026. במקביל היא בונה מרכזי נתונים של ג'יגה-וואט עבור OpenAI עם שבבים מותאמים של Broadcom. המהלך משקף את המעבר בשוק מאימון להסקה, שבה ASICs מותאמים צפויים לתפוס כ-25% מהשוק עד 2035. התוצאה: לחץ מחירים צפוי על GPU ב-2026 וסיכון לאנבידיה לאבד הכנסות. 


הירידה כעת במניית אנבידיה נובעת משינוי אווירה: ההשקעות ב-AI ממשיכות לגדול, אבל בקצב איטי יותר ועם תחרות גוברת. מכפיל הרווח של אנבידיה כבר ירד מתחת ל-25 על בסיס השנה הבאה, אבל שהאלה אם הרווח הזה מייצג. עם תחרות ועם ירידה בצמיחה, המחירים עשויים לרדת משמעותית וזה כמובן ייפגע ברוחיות וברווח.