הסכם המינרלים של ארה"ב ואוקראינה - מה המשמעויות?

לא סתם קוראים לטראמפ הדילמייקר. אותה הדרך בה הוא צבר את הונו משמשת אותו עכשיו לניהול ארה"ב. טראמפ יודע בדיוק מה הוא רוצה, במקרה הזה, גישה למשאבי הטבע של אוקראינה, והוא גם יודע איך להשיג את זה. הוא נכנס למשא ומתן נחוש, לא מהסס להשפיל את הצד השני כדי לכופף אותו, וגם מוכן להפעיל לחץ חסר תקדים. כך היה במקרה של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שחווה בבית הלבן רגע של השפלה פומבית אחרי שסירב לחתום על עסקת המינרלים הדרקונית. העסקה הזו כוללת הענקת "עדיפות אמריקאית" לניצול של כ-50% ממשאבי המינרלים של אוקראינה, ששווים הכולל מוערך בכ-350 מיליארד דולר. כלומר, ארה"ב תוכל לזכות בגישה למשאבים בשווי של כ-175 מיליארד דולר, ובתמורה - אולי, רק אולי, תסיים את המלחמה עם רוסיה.

זאת כאמור עסקה כלכלית רעה לאוקראינה, אבל אין לה ברירה. טראמפ החליט שהוא הולך עד הסוף ושאם אוקראינה לא תסכים לעסקה הוא יצמצם את הסיוע הצבאי, וזו עשויה להיות מכת מוות עבורה במלחמה מול רוסיה. בו זמנית, טראמפ גם דואג להידוק קשרים עם הקרמלין. הוא מצהיר פומבית שקרים תישאר בידי רוסיה, שולל את האפשרות שאוקראינה תצטרף לנאט"ו, ואף מאשים את אוקראינה בעצם פרוץ המלחמה. זלנסקי הבין שהוא בפינה ובחר להיכנע, אולי לא מבחירה, אבל מתוך הבנה של המציאות החדשה.

מה כולל ההסכם?

ההסכם שחתמה אוקראינה עם ארה"ב מעניק לאמריקאים עדיפות בפיתוח ובניצול משאבי הטבע של המדינה, הכוללים לא רק מינרלים קריטיים כמו ליתיום, טיטניום ומתכות נדירות, אלא גם מקורות של נפט, גז טבעי והידרוקרבונים נוספים. בתמורה לכך, תוקם קרן השקעות דו-צדדית, 50% מימון אמריקאי ו-50% אוקראיני, שמטרתה היא שיקום הכלכלה האוקראינית.

שרת הכלכלה של אוקראינה, יוליה סבירידנקו, הדגישה כי לאף צד לא תהיה שליטה בלעדית, ושאוקראינה עצמה תחליט "היכן וכמה להפיק". ועדיין, האמריקאים יקבלו זכות וטו מעשית בניהול הקרן, מה שמבטיח להם השפעה עמוקה בפרויקטים ובאופן חלוקת הרווחים. 

• מעל לראש של ישראל - טראמפ קרוב להסכם גרעין עם איראן
• הסכם סחר נוסף בדרך? "הודו הציעה להוריד את המכסים על ארה"ב"

מבחינה מדינית, ההסכם נתפס בקייב לא רק כצעד כלכלי, אלא גם כהצהרה ברורה: ארה"ב ממשיכה לתמוך באוקראינה, גם אם לא מהאהבה, אז מתוך אינטרס. גם ברוסיה מבינים את המסר, ומעניין יהיה לראות כיצד יגיב הקרמלין בעתיד הקרוב, כשההסכם נתפס כצעד משמעותי בדרך לסיום המלחמה.

טראמפ מציג את העסקה כהחזר לגיטימי על הסיוע האמריקאי לאוקראינה. בראיונות הוא לא הסתיר את שביעות רצונו: "אנחנו מקבלים בתמורה הרבה יותר, משאבים, שליטה, ואפילו סיכוי להשפיע על עתיד מזרח אירופה".

אבל יש מי שרואה בעסקה הזו לא רק מנוף כלכלי, אלא גם מהלך חכם שנועד לשדר מסר למעצמות אחרות. החתימה על ההסכם עם אוקראינה התרחשה פחות מיממה לפני שסין הודיעה כי החלו שיחות עם ארה"ב על הורדת מכסים. מבחינת טראמפ זו אולי אסטרטגיה. הוא מאותת לסין: אם אוקראינה מוכנה לעסקאות, גם אתם יכולים, והדלת פתוחה.

• למרות חוסר הוודאות הכלכלי: בג'יי פי מורגן אופטימיים
• אחרי נפילה של 43% בשנה - האם יורוג'ן תצליח להביא את התרופה לשוק הקיץ?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אוקראינה תרוויח עכשיו, ארה"ב אחר כך

הסכם המינרלים אינו כולל בשלב זה התחייבות צבאית ישירה מצד ארה"ב, לא סיוע מיידי, לא פריסת כוחות, ולא ערבויות ביטחוניות. אך הדיווחים מאוקראינה רומזים שהקרן הכלכלית תשמש גם תשתית להעברת מערכות הגנה אווירית וסיוע טכנולוגי, שיאפשר לאוקראינים להמשיך ולהגן על עצמם.

לפי דיווחים מהצד האוקראיני, הרווחים מהקרן יושקעו במלואם בתוך אוקראינה במהלך עשר השנים הראשונות, דבר שעשוי להרגיע קולות ביקורת מהמערב, שטוענים כי מדובר בהסכם חד צדדי. רק לאחר תקופה זו, יחולקו רווחים גם לשותפים האמריקאים.

האם אוקראינה הופכת לקולוניה אמריקאית? החששות באירופה

הביקורת על ההסכם לא איחרה להגיע. אד ורונה, בכיר במכון אטלנטיק, הזהיר כי אוקראינה נגררת לעמדה של "קולוניה מודרנית", תלויה בצד אחד, מאבדת שליטה בפועל על משאביה, ונכנסת לתוך שותפות שאינה באמת שוויונית.

גם באירופה נשמעו קולות דאגה. ההסכם, כך נטען, עלול לפגוע בשאיפתה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי, שכן קיימת כבר ברית מינרלים אסטרטגית בין בריסל לקייב. למרות זאת, ההסכם כולל סעיף מפורש שבו ארה"ב מכירה בשאיפה האירופית של אוקראינה ומתחייבת להתאים את עצמה לכל שינוי שיידרש מבחינה רגולטורית.

המנצח האמיתי: טראמפ או זלנסקי?

מצד אחד, זלנסקי קיבל את מה שהיה צריך: גישה להון, תמיכה בינלאומית, ואולי המשך לסיוע הצבאי עם פוטנציאל לסיום המלחמה. מצד שני, הוא איבד נכסים קריטיים, הסכים לעסקה שמעניקה לארה"ב יתרונות גדולים, ולא קיבל התחייבויות קונקרטיות למניעת הפסקת התמיכה.

העסקה הזו עשויה לסמן את תחילתו של שלב חדש במלחמה, שלב שבו אוקראינה תלויה יותר מתמיד בארה"ב, אך גם משדרת שהיא מוכנה לשלם מחיר כדי להבטיח את קיומה. כמו תמיד בפוליטיקה הבינלאומית, הזמן יגלה האם זו הייתה עסקה של הצלה או עסקה של כניעה.