הכנסת
צילום: קובי הר צבי

אגף חדש במשרד המדע: יזהה הזדמנויות וסיכונים טכנולוגיים

הממשלה אישרה את הקמת אגף "קו האופק" אשר ישמש כמנגנון "סריקת האופק" (Horizon Scanning) של ישראל - גוף מחקר לזיהוי והערכה של מגמות עולמיות וטכנולוגיות מתפתחות, לצורך השפעה על תכניות ארוכות טווח של הממשלה
איתן גרסטנפלד | (2)

הממשלה אישרה את הקמת אגף "קו האופק" במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, אשר יזהה מגמות טכנולוגיות מתפתחות עבור תכניות ארוכות טווח לממשלה בדומה למנגנונים של מדינות מתקדמות בעולם.

על פי המשרד, הוחלט על העברת "מנהלת המודיעין הלאומי" ממשרד ראש הממשלה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אשר ארגונה כאגף חדש במשרד המדע - אגף "קו האופק". בראש האגף יעמוד ד"ר ויקטור ישראל ששימש כראש מנהלת המודיעין הלאומי. האגף ישמש כמנגנון "סריקת האופק" (Horizon Scanning) של ישראל - גוף מחקר לזיהוי והערכה של מגמות עולמיות וטכנולוגיות מתפתחות, לצורך השפעה על תכניות ארוכות טווח של הממשלה. זאת, בדומה למנגנוני "סריקת אופק" במדינות מתקדמות אחרות.

משימותיו העיקריות של האגף הן הצבעה על הזדמנויות וסיכונים לעוצמה הטכנולוגית של ישראל, התמודדות עם איומי זליגת ידע וטכנולוגיה, וחיזוק חוסן שרשראות האספקה בתעשיות המפתח. בנוסף, יפתח אסטרטגיה לאומית לאזור האינדו-פסיפיק. האגף ימשיך ליישם ולפתח יכולות מחקר מבוססות בינה מלאכותית במעבדה טכנולוגית שתעבור למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. כמו כן, ינהל קשרים עם גופי "סריקת אופק" בעולם וישתף פעולה עם גורמי מודיעין ואקדמיה בישראל.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "החדשנות הישראלית היא נכס לאומי קריטי ומפתח לחוסנה של מדינת ישראל, במיוחד בעתות משבר. שילובו של אגף 'קו האופק' יאפשר מודיעין אזרחי איכותי לתכנון מושכל של התחומים המדעיים והטכנולוגיים החיוניים לעתידה של מדינת ישראל״.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלון 08/04/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    בטח ירשמו בדרישות השכלה, ללא בגרות
  • 1.
    אבנר 07/04/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
    היה מתריע על הסכנה בהעברת מזוודות הכסף ע"י נתניהו והדתיים לחמאס. חבל.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).