פגיעה שנגרמה עקב מעשה רשלני שכוונתו שיפור בתנאי העבודה הפיזיים הוכרה כתאונת עבודה
תקציר ב"ל 37039-11-11 מועאז גנימאת נגד המוסד לביטוח לאומי ואח', בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ניתן ב- 29/03/2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עמוס הלפרין.
העובדות
בפני בית הדין האזורי לעבודה נדון ערעורו של מועאז גנימאת (להלן: "העובד") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לדחות את תביעתו לדמי פגיעה בגין התאונה וכפועל יוצא מכך גם את ההכרה בתאונה כתאונה בעבודה. זאת מן הטעם שבמועד קרות התאונה לא בוטח כעובד שכיר, לפי סעיף 75(א)(1)לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק או חוק הביטוח הלאומי) ומשום שאין המדובר בתאונת עבודה כמשמעה בחוק. העובד, תושב השטחים כבן 19 בעת התאונה, נשכר לשמש כשומר באתר בניה לצורך שמירה על הכלים ההנדסיים ששימשו לעבודות באתר באמצעות חברת אבטחה. העובד נפגע כאשר ניסה לחבר פתיל חשמל באמצעות מוטות ברזל מעוקלים לכבל מתח גבוה שעבר באתר. כתוצאה מהתאונה העובד נפגע באופן שהותיר אותו נכה קשה לצמיתות.
אחת הסוגיות שנדונו נגעה לנסיבות התאונה ולשאלה האם מדובר בתאונת עבודה כמשמעה בחוק. סוגיה אחרת נגעה לשאלת העדר ביטוחו של העובד על ידי מעסיקתו במל"ל.
פסק הדין
'תאונת עבודה' לעובד שכיר מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". שניים הם התנאים להכרה בפגיעה כתאונת עבודה: האחד, קיומה של תאונה, היינו אירוע פתאומי שניתן לאתרו במקום ובזמן. השני, שהתאונה ארעה "תוך כדי ועקב העבודה".
בהתאם להוראות סעיף 83 לחוק, קיומו של יסוד הזמן, מקים חזקה לפיה מתקיים גם יסוד הסיבתיות: "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך". כלומר, במקרה שכזה, עובר הנטל אל כתפי המל"ל להוכיח כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תאונה "תוך כדי" הנה תאונה שארעה בזמן העבודה. לשם כך נדרש ברור של השעה בה ארעה התאונה והיותה בתוך יום עבודתו של העובד. במקרה דנן בית הדין מצא כי התאונה אירעה לעובד ביום המדובר בין השעה 15:00 לשעה 17:35 (השעה שבה התקבלה הקריאה במוקד מגן-דוד-אדום). אשר לשעות העבודה של העובד, בית הדין קבע כי מחומר הראיות עולה כי ככלל התייצב לעבודת השמירה החל מהשעה 15:00. לנוכח ממצאים עובדתיים אלו קמה החזקה שהתאונה אירעה עקב העבודה, אלא אם הוכח אחרת - מכאן הנטל להפרכת החזקה עבר אל המל"ל.
הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה
המל"ל נדרש להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין עבודתו של העובד. דא עקא שלעתים קשה להכריע אם התאונה נגרמה עקב העבודה אם לאו ובעניין זה לא נקבע מבחן ברור לבחינתו של קשר סיבתי. עם זאת נקבע כי את סוגיית הקשר הסיבתי יש לבחון "מנקודת מבטו של המבוטח" (עב"ל (ארצי) 9341-06-11 הלה נ' המוסד לביטוח לאומי (9.5.2013)).
תפקידו של העובד ותנאי עבודתו באתר - העובד שימש כשומר באתר בו בוצעו עבודות עפר בשלב הראשוני ביותר שלהן, תפקידו היה לשמור על הציוד שבשטח לאחר שעובדי חברת הבניה עזבו את האתר, היינו משעות הצהרים ועד לבוקר שלמחרת. העובד נדרש לסייר בשטח האתר ולוודא שהציוד לא נגנב. על אף היותו של אתר הבנייה מסוכן, לא ניתנה לעובד כל הכשרה או הדרכה מתאימה והוא לא עבר תדריך בטיחות. הוא הועסק כשומר יחיד באתר ולמעשה לא נלווה אליו כל אחראי אשר יכול היה לפקח או להדריך אותו בשעת הצורך, בה במידה הוא הועסק ללא תנאי מחייה בסיסיים – ללא חשמל או מים זורמים.
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
בית הדין שוכנע כי העובד טיפס על עמוד החשמל לשם שיפור תנאי השמירה. בניגוד לעמדת המל"ל דעת בית הדין היתה כי הרצון לשפר את תנאי העבודה מקיים את הקשר הסיבתי הדרוש לעבודה. נדחתה טענת המל"ל כי העובדה שהעובד לא נדרש על ידי מעסיקו לטפס על עמוד החשמל יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי. בית הדין ציין כי הלכה מושרשת היא שאין שום נפקות לשאלת האינטרס של המעסיק בפעולה.
בית הדין דחה את הטענה כי אין זיקה בין רצון העובד להתחבר לחשמל לבין התפקיד שלשמו הוצב העובד באתר - שמירה. ההיפך הוא הנכון. העובד הוצב כשומר הנדרש להיות ער משך כל הלילה והוא מצויד בפנס בלבד. אך ברור הוא שחשמל לא רק שדרוש הוא לביטחונו האישי, אלא דרוש הוא לצרכיו האישיים הבסיסיים ביותר כגון חימום הגוף, חימום מזון והכנת שתייה חמה. יתכן שדרוש הוא גם כדי לוודא שהטלפון הסלולארי שוודאי החזיק יהיה במצב שניתן יהיה להבטיח שיוכל להזעיק עזרה במידת הצורך או להתקשר במשך השעות הארוכות בהן נדרש להיותו לבדו בשטח פתוח עם מי שחפץ. כך ברור הוא שככל שצרכיו האישיים יזכו למענה הולם יותר עבודת השמירה תהפוך קלה ויעילה יותר.
ענף נפגעי עבודה צריך ויכול לאפשר למי שתנאי עבודתו המחפירים במובן הפיסי ובכל מובן אחר הובילו אותו לבצע מעשה רשלני, לחסות תחת כנפיו. זאת גם כאשר מדובר ברשלנות חמורה של העובד. שאלת אשמו התורם של העובד הנשקלת במסגרת דיני הנזיקין היא חסרת משמעות כשדנים בפיצוי לפי פרק ה' לחוק.
לפיכך נקבע כי פגיעתו של העובד ארעה במהלך תאונת עבודה כמשמעה בחוק.
היעדר דיווח לביטוח לאומי - בית הדין ציין כי הוא ער לכך שתוצאת הדברים היא כי הציבור והקופה הציבורית הם שיישאו בחובה של המעסיקה - חברת אבטחה שעשויה להתגלות כחדלת פירעון. אך מנגד, אין לשכוח שהעובד הנו אדם צעיר שנפגע אנושות ולא הוא שצריך לשאת בתוצאות העגומות של העדר קיום הוראות הדין, אי הדיווח על עבודתו למוסד לביטוח לאומי ואוזלת ידן של הרשויות באכיפת הדין על חברות דוגמת חברת האבטחה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.