יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

יפתח רון-טל מחריף את הליכי הגבייה: "נגביל את החשמל לרשות הפלסטינית"

החוב של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל - 1.7 מיליארד שקל. יו"ר חברת חשמל הבהיר: "אסור לגלגל את החוב על הצרכנים בישראל"
אבי שאולי | (5)

"כ-22% מהחשמל מיוצר על ידי יצרנים פרטיים, ואנו נמצאים למעשה בעיצומה של מהפכה המשלבת שני דברים דרמטיים במשק האנרגיה. הדבר הראשון זו מהפיכת הגז, מה שמבטא את המהפכה הירוקה באופן הכי טוב. דבר שני הוא חשמל יותר זול. והדבר הכי חשוב הוא עצמאות אנרגטית בפעם הראשונה. צריך לזכור שמדינת ישראל היא אחת המדינות האחרונות בעולם הצורכת את מה שהיא יוצרת", כך אמר היום יפתח רון טל, יו"ר חברת חשמל, בפורום שוק החוב שערכה חברת הדירוג מידרוג הבוקר בבורסה בתל-אביב.

"כדי להביא לידי ביטוי את העצמאות האנרגטית 60% מהאנרגיה שלנו למעשה מיוצר על ידי גז שמגיע באמצעות צינור אחד בלבד. להפתעתי התוודעתי שיש בג"צ כנגד תחנה יבשתית שתאפשר להניח את הצינור השני מלווייתן. מהיום נקנסנו בעוד שנתיים של עיכוב - עד 2019 הולכים להיות עם צינור אחד במשק. הנחה של צינור תמר שהתעכבה בשנה וחצי ועלתה לנו 14 מיליארד שקלים וזו המשמעות של אי הנחת צינור משמעותית למשק", אמר רון-טל.

"חברת החשמל יחד עם משרד האנרגיה פיתחו פרויקט חירום במהירות שלא מקובלת במחוזותינו כאשר רכשנו מצוף גדול מערבית לחדרה המאפשר אספקת גז נוזלי על מנת לשמש תעודת ביטוח למצב בו יש בעיות עם אספקת הגז. מכיוון שהרפורמה במשק החשמל לא מתממשת בקצב שאנו חושבים שתתממש ניאלץ לסגור את הפרויקט. האם הוא נדרש למשק החשמל? כן. האם המימון של הפרויקט הביטוחי אפשרי? לא", אמר רון-טל.

"נגביל את זרם החשמל לרשות הפלסטינית החל משבוע זה"

"האנרגיה בישראל עוברת יותר ויותר לשימוש בגז, בהמשך נעבור לתחבורה, לגז הביתי ובכלל מקורות האנרגיה של ישראל יאפשרו להוזיל העלויות ולהוריד את יוקר המחייה, בטוח שיותר ממע"מ אפס. לאורך 18 השנים האחרונות יש עליות ומורדות אך רפורמה אין וההכנסות למעשה לא מאפשרות להקים כתחנה בשנה. אז מה עושים? מגייסים. התקבלה החלטה בחברת חשמל לגייס חוב כדי למחזר חוב ולא לשם פיתוח" אמר.

רון טל התייחס גם לחוב אחר שיש כלפי חברת החשמל: "קיבלנו החלטה שאנו מגבילים את הזרם לרשות הפלסטינית החל משבוע זה כדי שהנזק לא יגדל על רקע החוב שלהם לחברת חשמל שעומד על כ-1.7 מיליארד שקל. אני קורא לממשלה לא להטיל מעמסה זו על חברת חשמל, זה לא נכון ולא במקום שלא מאפשרים לנו לפעול נגד צרכנים שלא משלמים לנו".

"היו לנו ביקושים גדולים בהנפקת האג"ח ל-30 שנה וזה הפתיע אותנו"

בהתייחסות להנפקה האחרונה של חברת החשמל בה גייסה 1.25 מיליארד דולר בחו"ל הפתיע רון-טל ואמר כי התקבלו ביקושים לאג"ח ל-30 שנה על ידי המשקיעים הזרים. "היו לנו ביקושים גדולים ל-30 שנה וזה הפתיע אותנו. מסיבות כאלה ואחרות ובהתייעצות עם רשות החברות החלטנו להמשיך את הגיוס המתוכן לעשר שנים".

בהתייחסות לגיוס אג"ח בישראל אמר רון-טל כי "היעד שלנו הוא להגיע למצב בו באמצע השנה הבאה חברת החשמל תציג תשקיף לציבור שיאפשר גיוס אג"ח בישראל למרות מגבלת לווה בודד.

קיראו עוד ב"בארץ"

"להוריד את תעריף החשמל ולקיים מערכת שתתמוך במשק החשמל"

"אנחנו בעד הורדת תעריף החשמל וגם בעד הסדרת העלויות של חברת החשמל שכיום מושתות על צרכני חברת החשמל בלבד ולא על היח"פים. החשמל הוא כלי אמיתי להורדת יוקר המחייה - יש להוריד את תעריף החשמל ולקיים מערכת שתתמוך במשק החשמל ובחברת החשמל", אמר יפתח רון טל.

חברת החשמל עדיין לא פרסמה את התוצאות לסיכום הרבעון השלישי של השנה. נכון לסוף הרבעון השני של השנה הר החובות של חברת החשמל 70 מיליארד שקל. בתפוח האדמה הלוהט הזה אף פוליטיקאי לא באמת מעז לטפל.

מירב בן כנען הלר, סמנכ"לית מידרוג, התייחסה למימון אנרגיה ירוקה ואמרה: "בשנת 2020 צפי הייצור של חברת חשמל צפוי לעמוד על 53% מפונקציית הייצור המשקית כאשר היתרה תיוצר על ידי יצרני חשמל פרטיים ואנרגיות מתחדשות למיניהן. כתוצאה מכך הכנסות חח"י יקטנו בצל עלויות ניהול המערכת. יש לזכור כי תחנות הכוח הפרטיות החדשות יעילות ברובן יותר מתחנות הכוח של חח"י ועל כן יופעלו לפניהן, פרט לתחנות הכוח הפחמיות שהן ה BASE LOAD של המערכת המשקית. ייצור באנרגיות מתחדשות מוביל לגידול בעלויות מערכתיות בעיקר בגין איזון מערכת והעמדת גיבוי עודף. מכאן נוצר הצורך בתעריף מערכתי המפצה את חח"י, בין היתר, על אובדן הכנסות", אמרה בן כנען הלר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    YYYYY 18/11/2014 11:02
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף התעוררנו, לעזה מספקים מלט,תרופות ומזון ולגדה חשמל ומים ובשורה התחתונה מחרבנים עלינו...
  • 3.
    אני לא מוכן לממן אותם לא גומר את החודש והם חוגגים עלי (ל"ת)
    לכבות להם 17/11/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שקר 17/11/2014 16:37
    הגב לתגובה זו
    מספיק לשקר זה שרוב הציבור מטומטם לא אומר שמי שלא גם ישתוק לכם גנבים ברישיון ותזכרו שאת תחנת החשמל הפלסטינית פוצצנו זה לא שהם לא רצו שיהיה להם חשמל שלהם וכמובן ישראלים כ"כ תקועים לעצמם עמוק בישבן שאפילו לא יודעים וחושבים שזה "טובה" שעושים להם ולא פיצוי על הרס
  • 1.
    לא נתן להגביל זרם -אפשר לנתק קווים (ל"ת)
    ליצן 17/11/2014 15:23
    הגב לתגובה זו
  • נו מי עכשיו הליצן 17/11/2014 17:11
    הגב לתגובה זו
    נכון שבסוף יהיה ניתוק, אלא אם הצרכן בעצמו יווסת את העומסים שלו.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.