בעלי עסקים בנצרת לא רשמו הכנסות, הסיבה - ידיים רטובות ומלוכלכות
משרדי מס הכנסה בצפון ערכו בשבוע שעבר שורה של מבצעי ניהול ספרים במגוון תחומים, כגון חנויות פרחים, חומרים בניין, אביזרי סלולר, קונדיטוריות, מורי נהיגה, משתלות, רופאי שיניים ועוד באזור צפת. נוסף לתחומים אלה נבדקו גם עשרות עוסקים בתחומי הקבלנות לסוגיה.
בתחום השיפוט של פקיד שומה נצרת, נצרת עלית והכפרים הסובבים 24% מבעלי העסקים שנבדקו נמצאו באי רישום הכנסות וסך הכל נגבו כ-6 מיליון שקל בחובות שהוסדרו ובאמצעות הוצאה לפועל שבוצעה על ידי היחידה לאכיפת הגבייה.
בחנות לחומרי בניין בנצרת נמצאו בספר הזמנות שני תשלומים בסך של 2,000 שקל שלא נרשמו בספרי ההכנסות. בעל החנות היתמם וטען כי אין לו מושג מה הם הרישומים במחברת זו. בעלי עסקים נקיים במיוחד בעל חנות דגים מנצרת עלית ובעל עסק לצמיגים ושטיפת רכב בטמרה טענו שניהם כי ידיהם רטובות ומלוכלכות ולכן רושמים את ההכנסות רק בסוף היום.
מוכר פירות וירקות: "אמרתי למנהל החשבונות שלי לפתוח תיק"
תושב כאוכב שנצפה בעודו מוכר פירות וירקות מתוך רכבו נמצא כאשר אינו ברשותו ספרי חשבונות ושכלל אינו רשום כעוסק במס הכנסה, טען שאמר למנהל חשבונות כלשהו לפתוח לו תיק. מקרה דומה נמצא על ידי מבקרי פקיד השומה טבריה שערכו ביקורות בעיר עצמה, ביישוב מנחמיה ובכפרים מגאר ועילבון, שם נמצאו 12% מבעלי העסקים כשאינם רושמים הכנסות. אחר מהם היה בעל עסק לשטיפת רכב ומכירת אביזרים לרכב מהכפר מגאר, שגם הוא לאחר שנה של ניהול העסק, עדיין לא פתח תיק עוסק במס הכנסה ואינו מנהל ספרי חשבונות.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוסכניק: "אני דיסלקט"
בתחום פקיד השומה צפת בוצעו ביקורות גם בכרמיאל, קריית שמונה, ראש פינה וחצות הגלילית ושם 7% בלבד מבעלי העסקים נתפסו כשאינם רושמים הכנסות. בעל מסגרייה מקרית שמונה שברשותו שנמצאו שני צ'קים בסך 18,000 שקל שלא נרשמו, טען כי הוא ממתין שהלקוח יחליף את הצ'קים באחרים, שכן הבנק לא כיבד אותם. בעל מרפדיה מראש פינה טען ששכח לרשום הכנסה של 3,000 שקל כי הייתה במזומן. ב"פרס" התירוץ היצירתי זכה בעל מוסך מקריית שמונה שלא רשם שתי רכישות אצלו בסך 700 שקל בטענה שהוא דיסלקטי.
המבצעים נערכו כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור ובמסגרת הנחיה למשרדים האזוריים להגביר את פעילות האכיפה ולשפר את כושר ההרתעה, בין היתר ע"י עריכת מבצעי שטח שמטרתם להביא לדיווחי וגביית מס אמת ולהגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
- 1.ברוך 08/04/2014 12:25הגב לתגובה זוזה קורא לרוב במגזר הערבי שהם לא סופרים אף אחד לא מפחדים מאף אחד וכך אנו ניראים תראו לי מוסך אם בעלים ערבי שניסה בכלל לרשום בלי כוונה אין דבר כזה הכל כסף שחור נטו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
