מיסוי ודיווח של שותף ישראלי בחברת LLC בארצות הברית
נציין בתמצית כי LLC) Limited Liability Company) היא יצור כלאיים - מצד אחד מדובר בחברה בעלת אישיות משפטית נפרדת אשר החברים בה (members) נהנים מהגבלת אחריות, ומצד שני היא ישות שקופה לצורכי מס אמריקאי.
שאלה
----------
אני מעוניין להיות שותף חבר ב-LLC במדינת קליפורניה בארצות הברית עם עוד שני שותפים, אזרחים אמריקאיים. לכל אחד יהיו 33.3 אחוזים בחברה.
רואה החשבון שהם עובדים אתו הסביר להם שמכיוון שאני שותף זר מישראל, המנהל השותף (managing partner) בחברה יהיה חייב להחזיק (withhold) כ-40 אחוז מכל הרווחים שלי בחשבון בנק נפרד עד סוף השנה ורק אז תתבצע קבלת הכספים מול ה-IRS. הוא אומר שכך זה מתנהל מאז פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר.
השאלות:
1. האם כך זה מתנהל באמת, ואם כן, האם אפשר לעשות משהו בצורה אחרת?
2. אם אני חבר ב-LLC ואני מקבל רווחים מהפעילות של החברה, איך אני מדווח על כך בארץ?
תשובה:
----------
לגבי המגבלה בקשר להחזקת רווחי החברה וחלוקתם, מאחר שאין זה תחום התמחותנו, מומלץ להתייעץ עם מומחה (רואה חשבון או עו"ד) מקומי.
נציין בתמצית כי LLC) Limited Liability Company) היא יצור כלאיים - מצד אחד מדובר בחברה בעלת אישיות משפטית נפרדת אשר החברים בה (members) נהנים מהגבלת אחריות, ומצד שני היא ישות שקופה לצורכי מס אמריקאי. כלומר, הנישום בארצות הברית, לצורכי מס, הוא החבר בו (במקרה זה החבר תושב ישראל). נציין כי קיימת אפשרות ל-LLC לבחור להיחשב כחברה רגילה לצורכי מס בארצות הברית (Check The Box).
על אף שבארצות הברית ה-LLC נחשבת לישות שקופה, בישראל רואים בה חבר בני אדם, כך שהחבר הישראלי אשר שילם מס בארצות הברית בגין הכנסתה (כפי חלקו), אינו יכול לכאורה לקבל זיכוי ממסי חוץ על פי סעיפים 210-199 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 זאת מאחר שלא מיוחסת לתושב הישראלי הכנסה על פי הדין בישראל.
עם זאת, על פי חוזר מס הכנסה מס' 5/2004 ניתן לבקש "שקיפות" של ה-LLC, כך שהכנסותיה תיוחסנה לנישום הישראלי כפי חלקו, תוך מתן זיכוי בגין מס אמריקאי.
דיווח על ההכנסות של תושב ישראל שהוא חבר ב-LLC, ייעשה באמצעות הדוח השנתי שלו בישראל. ההכנסות מהפעילות בארצות הברית תצוינה בטופס 1301 של הנישום (שדה 290) ותפורטנה, בצירוף פירוט המס ששולם בארצות הברית, בטופס 1324 (נספח ד' לדוח השנתי). נדגיש כי יש לצרף לנספח זה אישורים בדבר ההכנסות מארצות הברית והמס ששולם שם, ואת דוח המס האמריקאי NR1040 (Non Resident).
נציין כי נוסף על הדיווח האמור יש לדווח על עצם ההחזקה בזכויות ב-LLC באמצעות טופס 150.
המשיבים - קובי צרפתי - מומחה במיסוי ישראלי ובין-לאומי (כולל טיפול בתושבים חוזרים וגילוי מרצון), שותף מנהל שלוחת חיפה במשרד אלתר ושות';
רון צרפתי - מומחה במיסוי ישראלי ובין לאומי, שלוחת חיפה במשרד אלתר ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
- 1.הכתבה לא ענתה על השאלה השניה: מה חבות הדייוח בארה"ב (ל"ת)גא 05/03/2014 15:41הגב לתגובה זו
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
