מס רכישה כאשר לבן הזוג דירת מגורים מלפני הנישואין שהיא רכוש משותף לפי הסכם ממון
בני זוג אשר לאחד מהם יש דירת מגורים מלפני הנישואין קנו דירת מגורים נוספת בבעלות משותפת. לבת הזוג זוהי דירת המגורים הראשונה. על חלקה של בת הזוג היא תשלם מס רכישה כמו דירת מגורים ראשונה. ואולם, בהסכם הממון שנחתם בין בני הזוג, בת הזוג מקבלת חצי מדירת בן הזוג מלפני הנישואין. מהו שיעור מס הרכישה שיהיה על בת הזוג לשלם?
שאלה:
__________
בני זוג אשר לאחד מהם יש דירת מגורים מלפני הנישואין קנו דירת מגורים נוספת בבעלות משותפת. לבת הזוג זוהי דירת המגורים הראשונה. על חלקה של בת הזוג היא תשלם מס רכישה כמו דירת מגורים ראשונה. ואולם, בהסכם הממון שנחתם בין בני הזוג, בת הזוג מקבלת חצי מדירת בן הזוג מלפני הנישואין. מהו שיעור מס הרכישה שיהיה על בת הזוג לשלם?
תשובה:
__________
סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע כי ברכישת דירת מגורים יחידה על ידי רוכש יחיד, זכאי הרוכש לשיעור מס רכישה מופחת.
על פי ההגדרה הקבועה בסעיף 9(ג1א)(2)(ב) לחוק, "דירה יחידה" היא "דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א". על הגדרה זו מוסיף הסעיף וקובע כ: "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי - כרוכש אחד".
בהתאם להלכת פלם (ע"א 3185/03) ולהוראת ביצוע 5/11, לעניין מס רכישה לא תחול חזקת התא המשפחתי על דירת מגורים שהייתה בבעלות אחד מבני הזוג מלפני הנישואים, וכן על דירת מגורים שהתקבלה בירושה או במתנה במהלך קיומו של התא המשפחתי, אם יש ואם אין הסכם ממון, למעט החריגים של מגורים משותפים בדירה, מימון משותף, תשלום משכנתה משותף ודמי שכירות המשתלמים לחשבון בנק משותף.
הוראת הביצוע מבהירה כי קיומו של הסכם ממון מכריע בשאלת הזכויות הקנייניות של בני הזוג בנכסיהם. כך, בנוגע לדירת מגורים שלעניינה קובע הסכם הממון שהיא רכושו הבלעדי של אחד מבני הזוג - לא ניתן מבחינה קניינית לקבוע כי היא דירת מגורים בבעלות משותפת גם אם הצדדים חיים בה ביחד ומנהלים בה משק בית משותף. הסכם הממון הוא ראיה מכרעת בדבר קניינו הנפרד של בן הזוג בנכס.
מן האמור לעיל עולה כי משקיים הסכם ממון המכריע שדירת המגורים היא רכושם המשותף של בני הזוג, הרי ניתן להחיל על נכס כזה את חזקת התא המשפחתי. לפיכך ובהתאם לנתונים המובאים בשאלה לעיל, על דירת המגורים ישולם מס רכישה בגין מלוא הזכויות בדירת המגורים לפי מדרגות מס רכישה לדירת מגורים נוספת. המשיבה - ממשרד מאיר מזרחי ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
- 2.זיו 05/03/2014 14:45הגב לתגובה זונכנסתי כבעלים והבאת רכוש, זה שייך ל"עסק". בקיצור יצאת פראייר.
- 1.אני 04/03/2014 08:08הגב לתגובה זודירה שהתקבלה במתנה או בירושה אפילו בתקופת נישואין, או נקנתה ע"י בודד לפני, שייכת לאדם עצמו בלבד.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.