שחיקת התחייבויות (עסקיות) במטבע זר

רו"ח נדב הכהן

ביום 27.2.2013 ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק הדין עמ"ה 22037-11-11 (חברת מגדניות הדר בע"מ נגד פקיד שומה ירושלים).

ביום 27.2.2013 ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק הדין עמ"ה 22037-11-11 (חברת מגדניות הדר בע"מ נגד פקיד שומה ירושלים).

הערעור התייחס לכמה וכמה סוגיות מס ואנו נתמקד הפעם באחת מהן, והיא ההכנסה שהפיקה המערערת משחיקה (בשקלים) שחלה בשנים 2005 עד וכולל 2007, בהלוואה בנקאית שנטלה המערערת בשנת 2001 אשר הוצמדה בעיקר ליין היפני.

בשל השחיקה בהלוואה נצמחו למערערת הכנסות בסך של כ-15 מיליון ש"ח מתיסוף השקל ביחס למטבע היפני באותן שנים, והמערערת גרסה כי הכנסות אלו אינן חייבות במס (אף על פי שקודם לכן נקטה המערערת בעמדה שונה, ודיווחה על ההכנסות משחיקת היין היפני גם לצורכי מס הכנסה).

המערערת טענה (בעיקר) שרווחיה מתיסוף השקל ביחס ליין היפני אינם בגדר "הפרשי הצמדה" הכוללים הפרשי שער לעניין פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שכן הפרשי הצמדה הם אלו הנותנים ביטוי לתוספת לחוב בעוד במקרה שלה מדובר בהפחתת חוב, מה גם שההוראה הרלוונטית בפקודה הקובעת חבות במס בגין הפרשי הצמדה - בסעיף 2(4) לפקודה - מתייחסת להכנסתו של המלווה ולא להכנסתו של הלווה.

על כן, בהיעדר הוראה בפקודה לרווח משחיקת הלוואות בידי הלווה, לא ניתן להטיל מס - לפי גרסת המערערת - על התעשרותה משחיקת ההלוואה שהוצמדה למטבע היפני.

המשיב מצדו טען כי אין סיבה להבחנה שמבקשת המערערת לעשות בין רווחים שמפיק מלווה מכספים שהלווה, לבין לווה שמפיק רווחים מכספים שלווה.

יתרה מכך, התוצאה שאליה חותרת המערערת - שלפיה לווה יוכל לנכות הוצאות שנגרמו לו מנטילת הלוואה, אך לא יהיה חייב במס על רווחים כלכליים שנוצרו לו מאותה הלוואה - היא תוצאה אבסורדית, ויש למסות (גם) רווחים שמפיק נישום משחיקת הלוואות (עסקיות) במטבע זר. פרשנות זו, אליבא דמשיב, עולה בקנה אחד עם תכלית דיני המס והצורך בגביית מס אמת וגם עם כללי החשבונאות.

נוסף על כך טען המשיב (בלשון רפה, כפי שניסח זאת בית המשפט) כי ניתן לראות בהכנסת המערערת משחיקת ההלוואה גם הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה (סעיף העוללות) ולפי סעיף 3(ב) לפקודה (מחילת חוב).

בית המשפט חזר והזכיר לכולנו כי הפקודה אינה דוגלת בשיטה האמריקאית (שלפיה הכנסה כוללת כל תוספת לעושרו של אדם, יהא מקורה אשר יהא), אלא מושתתת על "דוקטרינת המקור" האנגלית (שלפיה יוטל המס אך ורק על הכנסה שניתן לשייכה למקור כלשהו שנקבע בפקודה).

עם זאת, יש ליישם את "דוקטרינת המקור" בדרך המעניקה פירוש מרחיב לרשימת המקורות שבפקודה על פי עקרונות רצויים של מדיניות מס ראויה, ולשייך הכנסה למקור לפי מהותה הכלכלית ותוצאתה (ולא בהכרח לפי הצורה הפורמלית ששיוו לה הצדדים).

בנסיבות המקרה - קבע בית המשפט - לא יכולה להיות מחלוקת על כך שכספי ההלוואה שימשו את המערערת לניהול עסקיה (הקמת קניון), ויש לראותם כחלק אינטגרלי מהפעילות. אשר על כן, יש לסווג את רווחי המערערת מתיסוף המטבע הישראלי כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה (הכנסה מעסק או ממשלח יד, לרבות מעסק אקראי ומעסקת אקראי שטיבה מסחרי), והעובדה כי המערערת אינה עוסקת בנתינת הלוואות או בנטילתן כעסקה הבלעדי אינה משנה לעניין זה.

בית המשפט מצא לנכון להעיר כי טיעוני המשיב בעניין "מחילת חוב" (לכאורה) אינם מקובלים עליו, אף שאין לכך נפקות כתוצאה מקביעתו העקרונית.

נחמה פורתא (ככל שניתן לראות בכך נחמה) מצאה המערערת בכך שבית המשפט לא התיר למשיב להטיל עליה קנס גירעון בהקשר זה (שלא כמו בסוגיות האחרות, שבעניינן נדחה הערעור), אם כי הוא גזר עליה השתתפות בהוצאות המשיב בסך של 100,000 ש"ח נוכח סכום המס שהיה שנוי במחלוקת.

מוקדם לדעת אם יוגש ערעור על פסק הדין ומה יעלה בגורלו אם יוגש, ואנו נסתפק בשתי הערות אלה:

1. יש לקוות כי מפקחי המס לא ינסו להחזיק במקל בשני קצותיו, וכפי שבית המשפט קבע שהכנסה משחיקת התחייבות כספית (עסקית) חייבת במס, כך יש גם להתיר לנישום ניכוי הוצאה לצורכי מס בשל שחיקת נכסים כספיים (עסקיים).

2. אין להוציא מכלל אפשרות שבעתיד יגיע בית המשפט למסקנה שונה - לעניין רווח משחיקת הלוואה שנכללה בספרי העסק - אם יובהר כי כספי ההלוואה אינם מיועדים לצורכי הפעילות השוטפת (למשל אם כספי ההלוואה שימשו לרכישת מגרש שניתן יהיה להקים עליו מבנה נוסף - אם יהיה בכך צורך - לשימוש העסק בעתיד).

הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.