דיבידנד נוסף לתמיר הון: תשלם 16 מיליון שקל, תשואת דיבידנד של 53%

קרן ההון סיכון שהנכס המרכזי שלה הוא החזקתה באלוט תקשורת קיבלה את אישור בית המשפט לחלוקה. הדיבידנד ישולם ב-10 בינואר
תומר קורנפלד | (9)

קרן ההון סיכון תמיר הון הודיעה הלילה שקיבלה את אישורו של בית המשפט לחלוקת דיבידנד בהיקף של עד 20 מיליון שקל. בעקבות האישור שהתקבל, דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בהיקף של 16 מיליון שקל. הדיבידנד ישולם למי שמחזיק מניות של החברה בסוף היום של ה-27 בדצמבר. התשלום בפועל יבוצע כשבועיים מאוחר יותר ב-10 בינואר. תמיר הון הינה קרן הון סיכון. לאורך השנים האחרונות חילקה החברה דיבידנדים בהיקף משמעותי. החזקתה העיקרית של קרן ההון סיכון היא בחברת ההייטק אלוט תקשורת, אשר מהווה את החלק המרכזי בנכסים שלה. מניית החברה נסחרת כיום סביב מחיר של 56.8 אגורות המשקף לחברה שווי של 30.1 מיליון שקל. מאז שהודיעה החברה על כוונתה לחלק דיבידנד בסוף אוקטובר זינקו המניות בעשרות אחוזים, בין היתר בשל הציפייה לדיבידנד הגדול, אך גם בשל התאוששותה של מניית אלוט שהציגה תוצאות כספיות חזקות לרבעון השלישי של השנה. הדיבידנד שיחולק משקף תשואת דיבידנד של 53% למשקיעים. או במלים אחרות, מי שמחזיק מניות של החברה הבוקר במסחר, יזכה לקבל למעלה ממחצית מהשקעתו כדיבידנד בתוך מספר שבועות. עם זאת, חשוב לזכור כי משקיעים פרטיים מחויבים במס על הדיבידנד בהתאם לתקנות, דבר אשר בפועל יוצא תשואת דיבידנד נמוכה יותר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רשום במאיה המס 20% ולא25% (ל"ת)
    ל7 יש לך טעות 20/12/2011 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ר 20/12/2011 10:00
    הגב לתגובה זו
    המצב היום, לאחר חלוקת דיב' נדיבה בעבר, שההון העצמי של החברה ירד ל 27 מיליון (ברבעון קודם היה 67 מיליון) והחברה נסחרת לפי 30 מיליון בשער נוכחי. לאחר קבלת הדיב' ההון העצמי ירד ל 11 מיליון, ערך החברה יהיה גבוה משמעותית מההון העצמי ועל הדיב' שתקבלו שיוריד ממילא את מחיר המניה תשלמו 25% מס. אז מי שנכנס עכשיו שיעשה חושבים- לדעתי זה לא כדאי.
  • 6.
    החברה מספר1 בבורסה ללא ספק ניהול מדהים (ל"ת)
    רוני 20/12/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עד לדוידנד הנייר יעלה עוד80% (ל"ת)
    RIJK 20/12/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החברה מספר1 בבורסה חלוקת דווידנדים ביד (ל"ת)
    אופק 20/12/2011 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היום פיצוץ בניר (ל"ת)
    דורון 20/12/2011 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נייר פגז הנייר היום יפציץ חזק (ל"ת)
    דורון 20/12/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 20/12/2011 08:13
    הגב לתגובה זו
    60 אחוז.כלומר מישהו ידע על כך ...אל תתעסקו עם הבורסה בכלל.הכל מסריח שם.
  • ר 20/12/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    מזמן, רצו לחלק 20 מיליון אבל מסתבר שנותר רווח של 16 בלבד. תקרא את הדיווח.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.