דיבידנד נוסף לתמיר הון: תשלם 16 מיליון שקל, תשואת דיבידנד של 53%

קרן ההון סיכון שהנכס המרכזי שלה הוא החזקתה באלוט תקשורת קיבלה את אישור בית המשפט לחלוקה. הדיבידנד ישולם ב-10 בינואר
תומר קורנפלד | (9)

קרן ההון סיכון תמיר הון הודיעה הלילה שקיבלה את אישורו של בית המשפט לחלוקת דיבידנד בהיקף של עד 20 מיליון שקל. בעקבות האישור שהתקבל, דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בהיקף של 16 מיליון שקל. הדיבידנד ישולם למי שמחזיק מניות של החברה בסוף היום של ה-27 בדצמבר. התשלום בפועל יבוצע כשבועיים מאוחר יותר ב-10 בינואר.

תמיר הון הינה קרן הון סיכון. לאורך השנים האחרונות חילקה החברה דיבידנדים בהיקף משמעותי. החזקתה העיקרית של קרן ההון סיכון היא בחברת ההייטק אלוט תקשורת, אשר מהווה את החלק המרכזי בנכסים שלה.

מניית החברה נסחרת כיום סביב מחיר של 56.8 אגורות המשקף לחברה שווי של 30.1 מיליון שקל. מאז שהודיעה החברה על כוונתה לחלק דיבידנד בסוף אוקטובר זינקו המניות בעשרות אחוזים, בין היתר בשל הציפייה לדיבידנד הגדול, אך גם בשל התאוששותה של מניית אלוט שהציגה תוצאות כספיות חזקות לרבעון השלישי של השנה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רשום במאיה המס 20% ולא25% (ל"ת)
    ל7 יש לך טעות 20/12/2011 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ר 20/12/2011 10:00
    הגב לתגובה זו
    המצב היום, לאחר חלוקת דיב' נדיבה בעבר, שההון העצמי של החברה ירד ל 27 מיליון (ברבעון קודם היה 67 מיליון) והחברה נסחרת לפי 30 מיליון בשער נוכחי. לאחר קבלת הדיב' ההון העצמי ירד ל 11 מיליון, ערך החברה יהיה גבוה משמעותית מההון העצמי ועל הדיב' שתקבלו שיוריד ממילא את מחיר המניה תשלמו 25% מס. אז מי שנכנס עכשיו שיעשה חושבים- לדעתי זה לא כדאי.
  • 6.
    החברה מספר1 בבורסה ללא ספק ניהול מדהים (ל"ת)
    רוני 20/12/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עד לדוידנד הנייר יעלה עוד80% (ל"ת)
    RIJK 20/12/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החברה מספר1 בבורסה חלוקת דווידנדים ביד (ל"ת)
    אופק 20/12/2011 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היום פיצוץ בניר (ל"ת)
    דורון 20/12/2011 08:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נייר פגז הנייר היום יפציץ חזק (ל"ת)
    דורון 20/12/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 20/12/2011 08:13
    הגב לתגובה זו
    60 אחוז.כלומר מישהו ידע על כך ...אל תתעסקו עם הבורסה בכלל.הכל מסריח שם.
  • ר 20/12/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    מזמן, רצו לחלק 20 מיליון אבל מסתבר שנותר רווח של 16 בלבד. תקרא את הדיווח.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.