שינויים בהרגלי הצריכה: הלמ"ס - ירידה חדה בהקמת דירות גדולות בגוש דן
עלייה מחירי הדירות בישראל ובמיוחד באזורי הביקוש גרמה לראשונה לשינוי מגמה וירידה בהקמת דירות גדולות בנות 5 חדרים ומעלה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר נותחו על ידי אלדר שיווק, עולה כי במחצית הראשונה של השנה רק 49% מהדירות שהוחל בבנייתן היו דירות גדולות בנות 5 חדרים ומעלה לעומת 54% בכל שנת 2010. במקביל, ישנה עלייה בהקמת דירות בנות 3-4 חדרים. במחצית הראשונה של 2011 כמעט מחצית מהדירות שהוקמו (47%) היו דירות קטנות בנות 3-4 חדרים לעומת 44% בכל שנת 2010.
מניתוח הנתונים עולה, כי המגמה אינה גורפת. ניתן לראות שבגוש דן ובמיוחד בערים היקרות כמו תל אביב ורמת גן ישנה ירידה חדה בהקמת דירות גדולות, לעומת זינוק בערים מבוקשות במעגל השני לתל אביב.
על פי הנתונים, בשנת 2010 כ-9% מכלל הדירות שהוקמו בתל אביב היו דירות בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 2% בלבד במחצית הראשונה של השנה. ברמת גן 9.8% מהדירות שהוקמו ב-2010 היו בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 5.3% בלבד. במקביל, 26% מהדירות שהוקמו בתל אביב במחצית הראשונה של השנה, היו דירות 3 חדרים לעומת 21% בשנת 2010 כולה.
לעומת זאת, בהוד השרון ומודיעין מחצית מהדירות (51%) שהוחל בבנייתן הן דירות בנות 6 חדרים ומעלה לעומת 34% בהוד השרון ב-2010 ו-7% בלבד במודיעין. בכפר סבא חל זינוק בהקמת דירות גדולות מ-6.8% ל-13%.
לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, "בערים היקרות כמו תל אביב, רמת גן, רמת השרון וגבעתיים שהמחירים חצו מזמן את ה-2 מיליון שקל לדירה, יש נטייה לתכנן ולבנות דירות של עד 5 חדרים. לעומת זאת, בשכונות החדשות בערים כמו פתח תקווה ויבנה המגמה של הקמת דירות גדולות לצד דירות קטנות יותר תימשך מכיוון שבערים אלה הביקושים מוכתבים בעיקר על ידי משפרי דיור. אני צופה שהמגמה הזאת תתחזק".
הגידול בהקמת דירות בנות 6 חדרים ומעלה בפריפריה של תל אביב אינה רק בשל הביקושים. לדברי יקי אמסלם, מנכ"ל אלמוג כדאי " הרשויות המקומיות מאז ומתמיד שאפו למשוך לשכונות החדשות אך ורק אוכלוסייה חזקה ולכן הן הכתיבו ליזמים הקמה של דירות גדולות. בנוסף, יש לציין כי רוב הזוגות הצעירים העדיפו לרכוש דירות בנות 4 ובמיוחד 5 חדרים כדירה ראשונה ולחסוך את ההוצאות על מעבר דירה בעתיד. ב- 2011 יש שינוי מגמה, בגלל שהמחירים עלו בצורה משמעותית ודירות גדולות הפכו לא נגישות לזוגות צעירים".
ואכן על פי הנתונים, אם בשנת 2010 רק 3.8% מהדירות שהוקמו ביבנה היו דירות בנות 6 חדרים ומעלה במחצית הראשונה של השנה כל דירה עשירית שנבנתה בעיר היתה דירה בת 6 חדרים ומעלה.
שינוי המגמה צפוי להימשך גם בשנים הקרובות. לדברי שמאי המקרקעין, ארז כהן, "בגלל שבשנים האחרונות בנו הרבה דירות גדולות אנחנו רואים שיש עודף בדירות אלה בעיקר בגלל שהן דירות יקרות. כיום השוק אכן הולך לכיוון של דירות קטנות. אנחנו אומנם רק בתחילת המגמה אך אני צופה שהיא תימשך בשנים הקרובות. אם כבר היום הקבלנים יגדילו את תמהיל הדירות הקטנות בפרויקטים החדשים הם בעצם יקלעו לביקושים הגבוהים לדירות אלה".
- 1.הפיגור של ראשי ערים בנעשה בשטח-פגע בזוג צעיר (ל"ת)צריך להחליף מפגרים 19/09/2011 20:54הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
