בהתאם לציפיות הכלכלנים: פישר הותיר את הריבית על 3.25% חודש רביעי ברציפות
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הותיר הערב את ריבית בנק ישראל ללא שינוי ברמה של 3.25%, זאת בהתאם לקונצנזוס תחזיות הכלכלנים. מדובר בחודש רביעי ברציפות שהריבית נותרת ללא שינוי אך נציין כי החודש ולראשונה מזה תקופה ארוכה - נשמעו קולות הקוראים להורדת הריבית.
בהודעה המצורפת לעדכון הריבית, נכתב כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה להחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית." עוד נכתב, כי "כיוון השינוי בריבית בהמשך תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שערי החליפין של השקל."
הגורמים להותרת הריבית, כפי שהם כתובים בהודעה המצורפת של בנק ישראל:
הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים רשמו ירידה משמעותית בחודש האחרון. התחזית העדכנית של חטיבת המחקר היא שהאינפלציה תיכנס ליעד לקראת סוף שנת 2011, לעומת אמצע 2012 בתחזית הקודמת. מדד יולי הפתיע באופן משמעותי כלפי מטה, לאחר שארבעת המדדים הקודמים, בניכוי גורמי עונתיות, תאמו את טווח יעד האינפלציה. יחד עם זאת, האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עדיין נמצאת מעל היעד, 3.4%.
בנוסף לכך, בבנק ישראל ציינו כי "שעור הצמיחה ברביע השני היה מתון יחסית לרביע הקודם, בעיקר כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא, בעוד שהביקושים המקומיים המשיכו לגדול. ההתפתחויות מאז החלטת הריבית הקודמת המצביעות על תפנית שלילית בפעילות בארה"ב ובגוש האירו, יחד עם הסיכונים הגיאו פוליטיים עלולים להשפיע על הפעילות הכלכלית בישראל. יחד עם זאת, מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי בעת הזאת יאפשר לו לספוג זעזועים אלה עם פגיעה מתונה יחסית".
לגביי מחירי הנדל"ן, צויין כי נרשמה התמתנות זה החודש השני למרות שקצב העלייה ב-12 החודשים הוא עדיין גבוה. בבנק ישראל צופים כי צעדיו בתחום המשכנתאות, צעדי האוצר על מיסוי הנדל"ן וגידול בהתחלות הבנייה ימשיכו את ההתמתנות במחירי הדיור.
כמו כן, צויינה התפנית השלילית בארה"ב ובאירופה שהובילה לכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. בתוך כך, ה-Fed הודיע כי יותיר את הריבית ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013.
תגובת הכלכלנים
יוסי שווימר, הכלכלן הראשי של מגדל שוקי הון: "יש לשים לב לעובדה, שעל פי תחזית המחקר של בנק ישראל, בעקבות ההרעה בסביבה הכלכלית העולמית בחודש האחרון, תחזית הריבית הממוצעת בעוד 12 חודשים ירדה מ- 4% בחודש שעבר ל- 3.3% דבר, המאותת להערכתנו כי בזמן הקרוב, הריבית צפויה להישאר על כנה. בנק ישראל יעדיף להמתין להתבהרות החשש מפני האטה כלכלית עולמית והתמתנות אי הוודאות במצב הגיאופוליטי באזורנו. עניין נוסף שיעמוד למבחן הוא האם ההאטה בקצב עליית מחירי הדירות מעידה על שינוי מגמה או שמדובר בתופעה זמנית".
"הגורמים המקומיים שתמכו בהשארת הריבית על כנה היו התמתנות הצמיחה במשק מ- 4.7% ברבעון הראשון ל- 3.3% ברבעון השני, ירידה מפתיעה של 0.3% במדד חודש יולי לעומת תחזיות לעלייה של 0.3% והירידה בציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים מתחת לרמה של 3%. הגורמים החיצוניים שתמכו בהחלטה זו הם הזעזועים בשוקי ההון עקב הורדת הדירוג של ארה"ב והחשש מפני האטה נוספת בצמיחה העולמית וכמובן, השארת הריבית על כנה בארה"ב לפחות עד מחצית 2013."
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "הגורמים להותיר את הריבית על כנה חודש נוסף די ברורים: ההשפעות החיצוניות בדמות ההאטה בארה"ב והחששות ממשבר פיננסי בגוש האירו, האטה בצמיחה גם בישראל, התחייבות הפד להותיר את הריבית ברמתה עד מחצית 2013 ומדד יולי הנמוך ירידת הציפיות האינפלציוניות אל מרכז היעד של בנק ישראל השקולה למעשה לעלייה של כאחוז בריבית הריאלית במשק".
"השאלה היותר מעניינת היא איך יראה תוואי הריבית העתידי כאשר מצד אחד הריבית הריאלית עדיין נמוכה ביחס למצבו של המשק אך מצד שני גורמי הסיכון עלו משמעותית ובמיוחד החשש מהתדרדרות הבעיות באירופה לכדי משבר פיננסי. אנו מעריכים שבתרחיש הסביר ביותר הריבית תוותר ברמה של 3.25% לפחות עד סוף השנה ותגיע לרמה של 3.25-3.5% בעוד 12 חודשים"
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "בנק ישראל החליט על 'שמירת כדורים במחסנית המוניטרית' באמצעות הותרת הריבית על כנה. פעולה זו היא התנהלות טקטית נכונה של הבנק המרכזי אשר לא נחפז להפחית ריבית למרות השמועות אשר הסתובבו בשוק, זאת על מנת להרוויח זמן עד אשר תתבהר התמונה הכלכלית המעורפלת. במקרה של חזרת הפאניקה לשווקים ו/או אסקלציה במשבר הפיננסי באירופה, בנק ישראל לא יהסס להפחית את ריבית הבסיס אפילו במועד שונה מהמועד הקבוע ביום שני האחרון של כל חודש".
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו: "בנק ישראל רוצה לראות שהירידה באינפלציה היא לא אירוע נקודתי הנובע מהמחאה נגד יוקר המחיה. בנק ישראל מעדיף להמתין ולחכות ולראות את נתוני מדד חודש אוגוסט, על מנת לראות כי אכן מגמת ירידת תוואי האינפלציה היא לא אירוע חד פעמי. פישר חושש מכך שהורדת ריבית עלולה ליצור בועות בתחומי הנדל"ן ושוק ההון בשל כסף זול הנמצא בשוק. תוואי האינפלציה הנוכחי ל-12 החודשים הקרובים עומד על כ-2.5%, טווח המאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית נוכח האטה בצמיחה העולמית".
- 8.יוסי תעשה לי כסף 31/08/2011 12:36הגב לתגובה זופוגע בול בתחזית? תותח...
- 7.חי 29/08/2011 21:23הגב לתגובה זומומחים משכורות עתק..מופתעים כל פעם מחדש.. מפספסים תחזיות מבלבלים הציבור לפעולות מיותרות לכל מיני מקומות.. לרדוף אחרי השוק כל ילד יודע.. ההצלחה היחידה למשק ציבור משלמי המיסים..
- 6.מחר פתיחה אנגלית (ל"ת)פיזדאץ 29/08/2011 20:51הגב לתגובה זו
- 5.מחר אפריקה טסה להדק חגורות (ל"ת)יוסי 29/08/2011 20:14הגב לתגובה זו
- 4.ירון 29/08/2011 19:22הגב לתגובה זוכל ההסברים של הבנק המפגר הזה סתם סיפורים. כי-אם היה מוריד את הריבית ברבע אחוז,הדולר היה עולה כ- 3 אחוז והיצוא היה מכניס יותר שקלים . במצב הזה הממשלה היתה גובה יותר מיסים וכולם היו מרוצים. מחירי הנד" לן לא יעלו אלא ימשיכו לרדת כי הם בשמיים. נניח ואני טועה-במצב הזה בנק ישראל היה מעלה את הריבית שוב בחודש הבא. האפקט של הורדת הריבית בחודש הבא תהייה פחותה מהיום.
- 3.מ 29/08/2011 18:34הגב לתגובה זויש להחליט על ריבית שהיא הגיוניות של 4-5 אחוז ולהפסיק את המשחק המטופש של העלאת והורדת ריבית שרק יוצר בועות אשראי, כמו בועת הנדלן הנוכחית. מה יקרה עכשיו כשבועת הנדלן תתפוצץ? שוב יורידו את הריבית כדי לנפח אותה?? יש לשמור על גובה הריבית, גם אם המחיר הוא מיתון., אחרת הבועה הבאה תהיה גדולה יותר ותגרום נזק רב יותר.
- 5 אחוז קצת הגזמתה (ל"ת)מ 29/08/2011 20:52הגב לתגובה זו
- 2.שי 29/08/2011 18:12הגב לתגובה זושל האג" ח הממשלתי הארוך שעלה חזק מאוד בשבועיים האחרונים בגלל שחשבו שהריבית אולי תרד. בנק ישראל אפילו אומר שהריבית תשאר ללא שינוי בחודשים הקרובים במידה ולא תהיה הרעה משמעותית בצמיחה העולמית כלומר מבחינתם כרגע אין צפי בכלל להורדת ריבית כפי ששוק ההון חשב.
- משקיע 29/08/2011 19:33הגב לתגובה זוהבנו שלא יהיו ההלעות ריבית. נכון שמחר יהיו מימושים אבל כרגע האגח" ים נמצאים בשער ראלי לריבית
- 1.משה 29/08/2011 18:07הגב לתגובה זולאחר שהבורסה ירדה בחודש אוגוסט היה חייב להוריד את הריבית
- הריבית שלילית, למה צריך להוריד אותה? (ל"ת)איזה שטויות! 29/08/2011 18:49הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
