ביום 11.07.2011 פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א-2011 (להלן: "התיקון לחוק" או "התיקון"). להלן עיקרי התיקון לחוק:

סעיפים 6א ו-6ב לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") מסדירים את הזכויות המוקנות להורים מאמצים והורים מיועדים. על פי התיקון לחוק, יימחקו ההוראות הקבועות בסעיפים 6א ו-6ב לחוק ובמקומן יבואו הוראות התיקון.

על פי התיקון לחוק, ההוראות המפורטות להלן יחולו על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, כהגדרתם בתיקון לחוק:

1. זכות העובדת לחופשת לידה (סעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק), להארכתה בשל לידה של יותר מילד אחד (סעיף 6(ג) לחוק) או בשל אשפוז הילד לתקופה העולה על שבועיים (סעיף 6(ד) לחוק) וחובת המעביד שלא לפגוע בזכויות התלויות בוותק בתקופה זו (סעיף 6(ט) לחוק). יודגש, כי ההוראה הנוגעת להארכת חופשת הלידה בשל אשפוז הילד לתקופה העולה על שישה שבועות (סעיף 6(ד1) לחוק) תחול בשינויים המחויבים גם על הורה מיועד.

2. הזכות להיעדר שעה ביום ללא ניכוי מהשכר במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה (סעיף 7(ג)(3) לחוק).

3. הזכות להארכת חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום (סעיף 7(ד) לחוק).

4. חובת ההפקדה לגמל בתקופת הזכאות לדמי לידה (סעיף 7א לחוק).

5. איסור העסקת עובד/ת השוהים בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק).

6. הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ג) ו-9(ז), שעניינן הגבלת פיטורי עובדת בהריון, בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום.

7. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד/ת בתקופות המוגנות מפני פיטורים (סעיף 9א לחוק).

8. סמכות שר התמ"ת ליתן היתר לפיטורי עובדת בהריון בדיעבד, בהתאם לסעיף 9ב לחוק.

בהתאם לתיקון, הזכויות האמורות יינתנו רק לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם. עם זאת, לעניין הזכות לחופשת לידה (סעיף 6 לחוק), הזכות לשעת היעדרות כאמור בסעיף 2 לעיל [סעיף 7(ג)(3)] והזכות לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף 3 לעיל (סעיף 7(ד) לחוק), אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה הקצרה מהקבוע בחוק, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה למשך יתרת התקופה.

התיקון לחוק כולל הוראות שעניינן השינויים וההתאמות שיש לבצע לצורך החלת הזכויות המנויות לעיל. התאמת הזכויות המנויות לעיל לעניין הורה מאמץ מוגדר כעובד או עובדת, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים למטרת אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים.

על פי התיקון לחוק, לעניין הורה מאמץ, ייחשב יום הלידה כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ. התיקון קובע, כי עובד/ת שנמצאים בהליך אימוץ בין-ארצי יהיו זכאים להיעדר מעבודתם עד 45 ימים במצטבר, בתנאים הקבועים בתיקון. דין ההיעדרות כדין חופשה ללא תשלום.

בנוסף, חובת ההפקדה לגמל תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד חמישה עשר חודשים לפחות לפני קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ. כמו כן, בהתאם לתיקון לחוק, הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, יחולו על עובד/ת שמסרו הודעה על כוונה לאמץ מיום מסירת ההודעה עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה, לפיה הם עתידים לקבל לידם ילד לאימוץ, לפי המוקדם.

התאמת הזכויות המנויות לעיל לעניין הורה מיועד, התיקון לחוק מגדיר הורה מיועד כעובד או עובדת המקבלים למשמורתם, כהורים מיועדים, ילד, לפי סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד, התשנ"ו-1996.

בתיקון לחוק נקבע, כי לצורך החלת הזכויות המנויות לעיל על הורה מיועד, יראו הריון כתקופה שמהמועד שבו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על הריונה של האם הנושאת עד ליום קבלת הילד למשמורתם. בעניין הורה מיועד, ייחשב יום הלידה כיום שבו נולד הילד. עם זאת, מועד תחילתה של חופשת הלידה יהיה ביום קבלת הילד למשמורתו של ההורה המיועד.

כמו כן, חובת ההפקדה לגמל תחול לעניין הורה מיועד אם עבד אצל אותו מעביד 6 חודשים לפחות לפני תחילת הריונה של האם הנושאת, והתקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד משך כל ההיריון.

בהתאם לתיקון, הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, יחולו על עובד/ת שמסרו הודעה על הריונה של אם נושאת, ממועד מסירת ההודעה עד יום יציאתם לחופשת לידה.

התאמת הזכויות המנויות לעיל לעניין משפחת אומנה

התיקון לחוק מגדיר הורה במשפחת אומנה כ"עובד או עובדת שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים".

בהתאם לתיקון, הזכויות המנויות לעיל יחולו על הורה במשפחת אומנה אם חלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה קודמת או מתום חופשה ללא תשלום לפי סעיף 7 (ד) לחוק, לפי המאוחר. עוד, עניין הורה במשפחת אומנה, ייחשב יום הלידה כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

צורך החלת הזכויות המנויות לעיל על הורה במשפחת אומנה, יראו הריון כתקופה שמהמועד שבו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על כוונה לשמש כהורה במשפחת אומנה עד ליום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

בהתאם לתיקון לחוק, תקופת ההגנה לפי הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, לא תעלה על תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מהגורם המוסמך.

כמו כן, התיקון לחוק קובע, כי מועד תחילתה של חופשת הלידה יהיה ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה. על פי התיקון, תקופת חופשת הלידה לגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שמלאו לו 3 שנים לפחות תהא 4 שבועות מיום מסירת הילד לביתו, ולגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שטרם מלאו לו 3 שנים תהא חופשת הלידה 26 שבועות מהמועד האמור.

עוד נקבע בתיקון, כי חובת ההפקדה לגמל תחול לעניין הורה במשפחת אומנה אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום מסירת הילד להורה.

הוראות נוספות

עובד/ת יודיע על הפסקת הליך אימוץ, הפסקת אומנה או הפסקת הריון של אם נושאת בסמוך למועד התרחשותם. בנוסף, הותאמו ההוראות שבסעיף 14 לחוק, שעניינו הוראות עונשין וכן נערכו ההתאמות הנדרשות בחוק הביטוח הלאומי.

בנוסף, התיקון לחוק מחיל את הוראות סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ט-1969, שעניינן התפטרות הורה לצורך טיפול בילדו, גם על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים.

תחילתו של התיקון לחוק 30 ימים מיום פרסומו, קרי 09.08.2011.