חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א-2011

עו"ד מיטל דולב-בלט

ביום 11.07.2011 פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א-2011 (להלן: "התיקון לחוק" או "התיקון"). להלן עיקרי התיקון לחוק:

סעיפים 6א ו-6ב לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") מסדירים את הזכויות המוקנות להורים מאמצים והורים מיועדים. על פי התיקון לחוק, יימחקו ההוראות הקבועות בסעיפים 6א ו-6ב לחוק ובמקומן יבואו הוראות התיקון.

על פי התיקון לחוק, ההוראות המפורטות להלן יחולו על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, כהגדרתם בתיקון לחוק:

1. זכות העובדת לחופשת לידה (סעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק), להארכתה בשל לידה של יותר מילד אחד (סעיף 6(ג) לחוק) או בשל אשפוז הילד לתקופה העולה על שבועיים (סעיף 6(ד) לחוק) וחובת המעביד שלא לפגוע בזכויות התלויות בוותק בתקופה זו (סעיף 6(ט) לחוק). יודגש, כי ההוראה הנוגעת להארכת חופשת הלידה בשל אשפוז הילד לתקופה העולה על שישה שבועות (סעיף 6(ד1) לחוק) תחול בשינויים המחויבים גם על הורה מיועד.

2. הזכות להיעדר שעה ביום ללא ניכוי מהשכר במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה (סעיף 7(ג)(3) לחוק).

3. הזכות להארכת חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום (סעיף 7(ד) לחוק).

4. חובת ההפקדה לגמל בתקופת הזכאות לדמי לידה (סעיף 7א לחוק).

5. איסור העסקת עובד/ת השוהים בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק).

6. הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ג) ו-9(ז), שעניינן הגבלת פיטורי עובדת בהריון, בחופשת לידה ובחופשה ללא תשלום.

7. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד/ת בתקופות המוגנות מפני פיטורים (סעיף 9א לחוק).

8. סמכות שר התמ"ת ליתן היתר לפיטורי עובדת בהריון בדיעבד, בהתאם לסעיף 9ב לחוק.

בהתאם לתיקון, הזכויות האמורות יינתנו רק לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם. עם זאת, לעניין הזכות לחופשת לידה (סעיף 6 לחוק), הזכות לשעת היעדרות כאמור בסעיף 2 לעיל [סעיף 7(ג)(3)] והזכות לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף 3 לעיל (סעיף 7(ד) לחוק), אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה הקצרה מהקבוע בחוק, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה למשך יתרת התקופה.

התיקון לחוק כולל הוראות שעניינן השינויים וההתאמות שיש לבצע לצורך החלת הזכויות המנויות לעיל. התאמת הזכויות המנויות לעיל לעניין הורה מאמץ מוגדר כעובד או עובדת, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים למטרת אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים.

על פי התיקון לחוק, לעניין הורה מאמץ, ייחשב יום הלידה כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ. התיקון קובע, כי עובד/ת שנמצאים בהליך אימוץ בין-ארצי יהיו זכאים להיעדר מעבודתם עד 45 ימים במצטבר, בתנאים הקבועים בתיקון. דין ההיעדרות כדין חופשה ללא תשלום.

בנוסף, חובת ההפקדה לגמל תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד חמישה עשר חודשים לפחות לפני קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ. כמו כן, בהתאם לתיקון לחוק, הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, יחולו על עובד/ת שמסרו הודעה על כוונה לאמץ מיום מסירת ההודעה עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה, לפיה הם עתידים לקבל לידם ילד לאימוץ, לפי המוקדם.

התאמת הזכויות המנויות לעיל לעניין הורה מיועד, התיקון לחוק מגדיר הורה מיועד כעובד או עובדת המקבלים למשמורתם, כהורים מיועדים, ילד, לפי סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד, התשנ"ו-1996.

בתיקון לחוק נקבע, כי לצורך החלת הזכויות המנויות לעיל על הורה מיועד, יראו הריון כתקופה שמהמועד שבו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על הריונה של האם הנושאת עד ליום קבלת הילד למשמורתם. בעניין הורה מיועד, ייחשב יום הלידה כיום שבו נולד הילד. עם זאת, מועד תחילתה של חופשת הלידה יהיה ביום קבלת הילד למשמורתו של ההורה המיועד.

כמו כן, חובת ההפקדה לגמל תחול לעניין הורה מיועד אם עבד אצל אותו מעביד 6 חודשים לפחות לפני תחילת הריונה של האם הנושאת, והתקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד משך כל ההיריון.

בהתאם לתיקון, הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, יחולו על עובד/ת שמסרו הודעה על הריונה של אם נושאת, ממועד מסירת ההודעה עד יום יציאתם לחופשת לידה.

התאמת הזכויות המנויות לעיל לעניין משפחת אומנה

התיקון לחוק מגדיר הורה במשפחת אומנה כ"עובד או עובדת שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים".

בהתאם לתיקון, הזכויות המנויות לעיל יחולו על הורה במשפחת אומנה אם חלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה קודמת או מתום חופשה ללא תשלום לפי סעיף 7 (ד) לחוק, לפי המאוחר. עוד, עניין הורה במשפחת אומנה, ייחשב יום הלידה כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

צורך החלת הזכויות המנויות לעיל על הורה במשפחת אומנה, יראו הריון כתקופה שמהמועד שבו מסרו העובד או העובדת למעביד הודעה על כוונה לשמש כהורה במשפחת אומנה עד ליום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.

בהתאם לתיקון לחוק, תקופת ההגנה לפי הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1) לחוק ו-9ב, שעניינן איסור פיטורי עובדת בהריון, כמו גם הוראות סעיף 9א בדבר איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה, לא תעלה על תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מהגורם המוסמך.

כמו כן, התיקון לחוק קובע, כי מועד תחילתה של חופשת הלידה יהיה ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה. על פי התיקון, תקופת חופשת הלידה לגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שמלאו לו 3 שנים לפחות תהא 4 שבועות מיום מסירת הילד לביתו, ולגבי הורה במשפחת אומנה שנמסר לו ילד שטרם מלאו לו 3 שנים תהא חופשת הלידה 26 שבועות מהמועד האמור.

עוד נקבע בתיקון, כי חובת ההפקדה לגמל תחול לעניין הורה במשפחת אומנה אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום מסירת הילד להורה.

הוראות נוספות

עובד/ת יודיע על הפסקת הליך אימוץ, הפסקת אומנה או הפסקת הריון של אם נושאת בסמוך למועד התרחשותם. בנוסף, הותאמו ההוראות שבסעיף 14 לחוק, שעניינו הוראות עונשין וכן נערכו ההתאמות הנדרשות בחוק הביטוח הלאומי.

בנוסף, התיקון לחוק מחיל את הוראות סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ט-1969, שעניינן התפטרות הורה לצורך טיפול בילדו, גם על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים.

תחילתו של התיקון לחוק 30 ימים מיום פרסומו, קרי 09.08.2011.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס

עוזי גרסטמן |

יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.  

רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים. 

יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא? 


כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.