בתי ההשקעות מלבים את הפדיונות בקרנות ויוצרים הזדמנויות

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, כותב על השפעת העולם על שוקי ההון ועל רגשות המשקיעים
רביב רזניק | (17)

בחודשים האחרונים אנו עדים לעליה בפחד המשקיעים בשוקי ההון. רצף של אירועים שליליים ביניהם ניתן למנות את רעידת האדמה ביפן, המהומות בעולם הערבי ועליית מחירי הנפט שבאה בעקבותיה, לצד חששות מהאטה בצמיחה בארה"ב והחמרה במשבר החובות באירופה. המשקיעים בישראל יכולים להוסיף לכל אלה גם את ספטמבר ההולך וקרב, בו צפויה הכרזה על הקמתה של מדינה פלסטינית והנה קיבלנו מתכון בטוח לירידות שערים. ההוכחה הטובה ביותר לחששות היא הפדיונות הכבדים מקרנות הנאמנות. רבים מהמודלים הכלכליים מתבססים בהנחותיהם על כך שבני האדם יקבלו החלטות בצורה רציונאלית על מנת למקסם את תועלתם, אך מחקרים רבים (בראשם מחקרם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי זוכי פרס נובל) הוכיחו כי כאשר בני אדם נדרשים לקבל החלטות בסביבה של אי וודאות (כמו זו הקיימת בשוק ההון) הם נוטים להכניס שיקולים אמוציונלים כגון פחד, הריגוש שבהימור, תאוות בצע, שנאת הפסד ועוד לתהליך קבלת ההחלטות שלהם, ובשל כך בוחרים באלטרנטיבות הפחות טובות בעבורם. סטודנטים לכלכלה לומדים כבר בשיעורים הראשונים על עקומת הביקוש ועל צורתה היורדת משמאל לימין. הרעיון אשר עומד מאחורי עקומת הביקוש הוא ההנחה, שככל שמחיר של מוצר מסויים יורד, כך גדל הביקוש לאותו המוצר, ולהפך. אם נרצה להדגים זאת בעזרת דוגמה אקטואלית, נראה כיצד כאשר מחירו של הקוטג' עלה, הביקוש אליו ירד. מניות ואגרות חוב הינן מוצר מוזר מהבחינה הזו, כיוון שהביקוש אליהן עולה ככל שהן יקרות יותר, ויורד כאשר הן זולות. ניתן להוכיח טענה זו בקלות ע"י ניתוח זרימת הכסף של הציבור אל קרנות הנאמנות. קשה לבוא בטענות אל ציבור המשקיעים על התנהגותם הלא רציונאלית ועל ההחלטות השגויות שהם מקבלים פעם אחר פעם, כיוון שכפי שהוכח, טבע האדם מכתיב לו התנהגות כזו. אלו שהיינו מצפים מהם להתנהגות שונה, הם מנהלי ההשקעות ובתי ההשקעות בהם הם עובדים. בשבועות האחרונים לא יכולתי שלא לשים לב כיצד התחלפו להן מודעות הפרסום של קרנות הנאמנות בדפי העיתונים ואתרי האינטרנט הכלכליים. בתחילת השנה, באווירת האופטימיות ששררה לאחר העליות המרשימות בשווקים בשנת 2010, התמלאו העיתונים במודעות פרסום של קרנות מעורבות (קרנות המחזיקות אג"ח ומניות) תוך הדגשת התוצאות הנפלאות שהשיגו בשנה החולפת. באותה התקופה, זרם כספו של הציבור לקרנות המדוברות ומנהלי הקרנות נאלצו לרכוש מניות ואג"ח במחירים גבוהים. מאידך, בתקופה האחרונה, על אף הירידות והמחירים הנוחים בהם ניתן לרכוש אגרות חוב ומניות, בוחרים בבתי ההשקעות לפרסם את הקרנות הסולידיות ביותר שלהן (קרנות כספיות וקרנות מק"מ), והכסף של הציבור כמובן זורם לקרנות הללו. בתי ההשקעות סופגים פדיונות כבדים בקרנות המעורבות. מכיוון שהם נלחמים ביניהם על נתחי השוק, הם מנסים לנתב את כספי הציבור לקרנות אחרות בניהולם. הבעיה עם פרסום הקרנות הכספיות בתקופה הנוכחית, שהוא נתפס כנקיטת עמדה וכהמלצה שזהו האפיק הרצוי עבור כספנו בעת הזו ולדעתי לא כך הוא הדבר.אלו אשר מנהלים את כספם של אחרים נדרשים בימים אלה לגלות מקצועיות ואחריות. אחריות, פירושה לא רק למכור בבהלה בכל פעם שרמת החששות עולה, אלא גם לנצל הזדמנויות כאשר הן קיימות. לדעתי, ירידות השערים בשווקי המניות ואגרות החוב הקונצרניות (במיוחד אלו המדורגות נמוך) מהוות הזדמנות רכישה במחירים נוחים. תפקידם של בתי ההשקעות הוא לנצל את הידע והנסיון אשר מצויים ברשותם על מנת להוביל את הציבור לפעול בתבונה ולא רק לספק לו את "חוף המבטחים" אותו הוא מחפש. הכותב, רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בעלים של חברה קטנה 05/07/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
    בבתי השקעות הגדולים נשארים המתמחים ומנהלי ההשקעות הותיקים והטובים פותחים בתי השקעות. אתם תחליטו איפה אתם רוצים להיות.
  • 12.
    מלצר חנוך 04/07/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    אני הולך להכניס לך 100 אלף שח בשבוע הבא לקרן בוא נראה מה אתה שווה
  • 11.
    ערן 04/07/2011 12:29
    הגב לתגובה זו
    כתבה לעניין, נושא ידוע אך אם זאת כתוב באופן מאד מעניין
  • 10.
    אלי 04/07/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    רביב בהצלחה
  • 9.
    אופטימיסט 03/07/2011 22:40
    הגב לתגובה זו
    למי שלא הפנים 75 אחוז מהזמן השוק נמצא במגמת עלייה,הפחדנים מפחדים ממפולת כפי שחוו אותה לא אחת שכן שורטיסט נשבר וקונה שנייה לפני נפילה ...ודי לחכימא ברמיזה...
  • 8.
    טלי 03/07/2011 21:35
    הגב לתגובה זו
    שברחו כמו עכברים יחזרו כשהמעוף יהיה ב 1400
  • 7.
    כריש אדום 03/07/2011 19:55
    הגב לתגובה זו
    מנהלי הקרנות חייבים למכור כשהציבור מוכר ועדיף להם לתת להם אלטרנטיבה לשמירת נתח השוק. אני משוכנע ששום בית השקעות לא מעוניין בגל הפדיונות מהקרנות שגובות 2-3 אחוז לשנה והכסף הולך לאותו בית השקעות ב0 עגול לשנה
  • 6.
    הבעיה היא הציבור שמוכר בלחץ כמו עדר טיפשים!!! (ל"ת)
    דני 03/07/2011 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    התוהה 03/07/2011 19:22
    הגב לתגובה זו
    מי זה ל.... טאלנאט בית השקעות? ביזפורטל, ראוי להציג את הגוף ה" מדבר" , לא נראה לי שמישהו שמע עליהם אי פעם?
  • פנימאי 03/07/2011 22:13
    הגב לתגובה זו
    מי שמע על החברה הזו? כל זב חוטם שפותח עסק נקרא -מנהל בכיר? מה עם סטפק, מעוז, וכד' . אני רוצה לשמוע אותם
  • יועצת 04/07/2011 09:46
    והם ימשיכו להתעשר על חשבון סאקרים כמוך
  • 4.
    יוסי 03/07/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    אם אותו גוף יגיד שזה הזמן לקנות יגיד המשורר שמדובר בהמלצה מפוזיציה תמיד תדמיין את סבתא שלך מקבלת המלצה ואז תחשוב מה הייתה ממליץ נוד
  • אורן כ. 03/07/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    יוסי- מה שתית? האם אתה בכלל מבין מה אמרת? יש גם מנהלי השקעות מקצועיים ומקצוענים ואפילו יש כמה , נכון הודדים, שהם גם הגונים וישרים. אז תפרגן ותתייחס ברצינות.
  • 3.
    דוד ל. 03/07/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
    בתי השקעות אינם חופשיים לפעול כאוות נפשם. כשיש פידיונות הם חייבים להכין מספיק כסף והם מוכרים כמעט בכל מחיר. וכשיש יצירות הם מחוייבים לקמות כי- 1 אחרת ידוללו באחוזי האחזקה, דבר שהינו בדר" כ אסור רגולטורית 20יפגרו בתחרות מול אחרים. נכון שה נשמע כמו ניהול אינדיאני אך כך פועלת המערכת. הללואי והציהור היה רגוע יותר ולא מוכר בהסטריה בירידות ולא נכנס בפאניקה בעליות. הפתרון- יצירת קרנות השקעה מיוחדות לציבור ה" רגיל" וקרנות השקעה אלטרנטיביות שבהן הסחירות הינה פעם ברבעון. הקרנות ה" רגילות" יושפעו מאד מתנודתיות השוק, הקרנות האלטרנטיביות יושפעו הרבה פחות. לאחת מבתי ההשקעות יש קרן נאמנות כזו שמאפשרת כניסה ויציאה פעם בחודש והתוצאות שלה בכלל לא רעות ביחס לשוק. פרט לזה הכותב העלה דברים מדוייקים, נכונים ומשכילים. תודה.
  • באיזו קרן מדובר? (ל"ת)
    ערן 04/07/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנהל השקעות 03/07/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    מנהלי הקרנות מוכרים מוצרים קמעונאיים בעיקר דרך יועצי הבנקים. כשהמחירים עולים ויש ביקוש לנכסי סיכון, היועצים מפנים את הלקוחות לקרנות מסוכנות יותר. כשהפחד מחלחל ופיק הברכיים נשמע למרחוק, הם פודים אותן בבהלה וממליצים על נכסים סולידיים. מה אשמתם של מנהלי הקרנות בכל זה? הם אמורים לפרסם מוצרים שכלל אינם מבוקשים? כמה פרסומות לקוטג' ראית לאחרונה?
  • 1.
    משה 03/07/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    גם את זה צריך לחקור
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.