השקעות אלטרנטיביות - סקירה שבועית
ראשית נזכיר את חשיבות הפיזור. לעולם אין להיות בטוחים איזו השקעה תהייה רווחית ואיזו תגרום הפסדים. לכן חייבים לפזר בין אפיקים כדי להקטין את הסיכון. למקדם המתאם בין הנכסים, חשיבות גדולה. פיזור בין נכסים שהקורלציה ביניהם גבוהה לא באמת מקטינה את הסיכון. לכן, כדי לבצע פיזור סיכונים אמיתי ננסה למצוא נכסים שהמתאם ביניהם נמוך מאוד ואפילו שלילי, אם נצליח למצוא. מכאן חשיבותן של השקעות אלטרנטיביות. הקשר בין התוצאות שלהן להשקעות רגילות הוא יחסית נמוך ואפילו אפסי. כך, הן תורמות בצורה מהותית להקטנת הסיכון ולהעלאת ממוצע הרווח.
אפיקי ההשקעה הקיימים הם שקלי, מניות, השקעות אלטרנטיביות, צמודי מדד ומטבע חוץ. מניות, איגרות חוב ומט"ח מושפעים מאוד מהשינויים בתשואות. כאשר הריבית במשק עולה יש הפסדים באיגרות החוב וגם המניות והמט"ח אטרקטיביים פחות ונוטים לרדת. תכונה זו יוצרת מצב בו לכל ההשקעות המסורתיות נטייה לעלות ביחד בתקופות מסוימות ולרדת ביחד באחרות. מצב זה מקשה על פיזור סיכונים יעיל ושוב מזכיר את החשיבות של ההשקעות שאינן קונבנציונאליות.
כמובן שהחלוקה בין האפיקים אינה אקראית. יש לפזר על פי הסיכון שמוכנים לקחת והציפיות שלנו לגבי רווחיות האפיקים. נניח שמדובר בלקוח המעוניין ש-60% מכספו יהיה סולידי ועל השאר הוא מוכן לקחת סיכון סביר כדי לשפר את התשואה. בגלל עדיפות השקלי, את החלק הסולידי נשקיע 40% באג"ח שקלי קצר, ו-20% באג"ח מדדי קצר. הסיבה לחלוקה, היא עליית הריבית השקלית שתגרום בסבירות גבוהה לאינפלציה נמוכה של 1%-2%, לעומת ציפיות אינפלציה של כ-3%. כך פער התשואות (3% לעומת 0% בצמוד) מספק עדיפות לשקלי.
נניח שבעבר המלצנו ללקוח להשקיע את היתרה כדלהלן: 10% באיגרות חוב שקליות ארוכות, מתוך הנחה שעליית הריבית כבר מגולמת וירידת המדד יכולה לגרום לירידת התשואות בשקלי כדי להקטין את פער התשואות, 10% באיגרות חוב קונצרניות ו-20% במניות, כאשר מתוכם 5% במניות בחו"ל כדי לקבל גם חשיפה למטבע חוץ.
על מנת לשפר את מצבו של הלקוח, נוכל להקטין את התלות של תיק ההשקעות בשינויי הריבית על ידי העברת 5% מהשקלי הארוך ו-5% מתוך ההשקעה במניות להשקעות אלטרנטיביות. בחלוקה החדשה התשואה תלויה פחות בעליית שערי המניות ובירידת התשואות ויש לה פוטנציאל להרוויח יותר עם סיכון נמוך יותר. כמובן שמי שחושב שהמניות צפויות לרדת והתשואות בשקלי הארוך צפויות לעלות, יגדיל את אחוז ההשקעה בהשקעות אלטרנטיביות על חשבון שאר האפיקים הלא סולידיים.
בסקירות הבאות ננסה להסביר איזה סוגי השקעות אלטרנטיביות קיימות? לאילו מצבים הם מתאימים? ומהם תנאי השוק שיניבו רווחים נאים בהשקעות האלטרנטיביות? המשיכו לעקוב אחר המדור, הסקירות והטיפים כדי לשפר את ההבנה, הידע, את תיק ההשקעות שלכם ואת העצות שתתנו ללקוחות.
למידע נוסף על השקעות אלטרנטיביות:
- 1.בהצלחה -התחלה מוצלחת מאוד מעניינת יישר כוח (ל"ת)yanshuff1 14/06/2011 17:06הגב לתגובה זו
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- סולאראדג׳ קופצת ב-10%, פרארי צונחת ב-15%; הנאסד״ק יורד ב-0.4%
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
